פרשת תרומה - הבריח התיכון

פשר פרשה

מנהל תוכן
[highlight=yellow]הבריח התיכון - מקלו של יעקב[/highlight]​

וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה (שמות כו, כח).

כתבו בעלי התוספות (דעת זקנים, כה, ה) "איתא במדרש שהבריח התיכון היה ממקלו של יעקב כד"א כי במקלי עברתי את הירדן הזה והביאו למצרים וכשיצאו העלוהו עמו".

ולכאורה צריך עיון, שהרי איתא בתוספתא (פ"ב ממגילה) שכלים שנעשו מתחילה להדיוט אין עושין אותו לגבוה, וכך לשון הרמב"ם בספ"א מהל' בית הבחירה "אֵין עוֹשִׂין כָּל הַכֵּלִים מִתְּחִילָּתָן אֶלָּא לְשֵׁם הַקֹּודֶשׁ. וְאִם נַעֲשׂוּ מִתְּחִילָּתָן לְהֶדְיוֹט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לְגָבוֹהַּ, וכו' אֲבָנִים וְקוֹרוֹת שֶׁחֲצָבָן מִתְּחִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֵין בּוֹנִין אוֹתָן לְהַר הַבַּיִת". ואם כן, כיצד זה נטלו את מטהו של יעקב והשתמשו בו לבנין המשכן.
 

הראני

משתמש ותיק
לכאו' פשוט, שנשתנה, ובשינוי מעשה וודאי אין זה אותו כלי שנשתמשו בו להדיוט, וכלי אחר הוא.
וא"ת אבנים וקורות שחצבן מתחילה להר הבית למה אין בונים בהם.
תשובתו מבוארת בבלי בבא קמא שמריש שבנאו בבירה אין כאן שינוי אלא תקנת השבים.
 

סבא

משתמש ותיק
לא מדובר במקל פשוט שמשתמשים בו להליכה, שהרי היה כתוב עליו שם המפורש כמפורש בבעלי התוס' על הפסוק כי במקלי, אלא מתחילה היה חפץ קדוש.
 

אוריאל

משתמש ותיק
סבא אמר:
לא מדובר במקל פשוט שמשתמשים בו להליכה, שהרי היה כתוב עליו שם המפורש כמפורש בבעלי התוס' על הפסוק כי במקלי, אלא מתחילה היה חפץ קדוש.
לכאורה עדיין קשה, דהא בל' הרמב"ם שהובא מבואר דגם אם הוכן לצורך ביהכ"נ שהוא דבר קדוש, מ"מ לא מהני לצורך קדושה חמורה שהוא ביהמ"ק.
 

אברך

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
סבא אמר:
לא מדובר במקל פשוט שמשתמשים בו להליכה, שהרי היה כתוב עליו שם המפורש כמפורש בבעלי התוס' על הפסוק כי במקלי, אלא מתחילה היה חפץ קדוש.
לכאורה עדיין קשה, דהא בל' הרמב"ם שהובא מבואר דגם אם הוכן לצורך ביהכ"נ שהוא דבר קדוש, מ"מ לא מהני לצורך קדושה חמורה שהוא ביהמ"ק.
י"ל דהמטה לא הוכן עדיין לשום שימוש.
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, האם אין נראה הדבר זר שהלך יעקב עם מקל בגובה חמש עשרה מטר [כי הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, ואורך המשכן שלושים אמה], ובאמת כדי לסובב כל הצדדים זה עוד יותר מפי שניים! [ולפ שיעורי החזו"א זה עוד יותר ארוך כמובן]
 

544

משתמש רגיל
אברך אמר:
אוריאל אמר:
סבא אמר:
לא מדובר במקל פשוט שמשתמשים בו להליכה, שהרי היה כתוב עליו שם המפורש כמפורש בבעלי התוס' על הפסוק כי במקלי, אלא מתחילה היה חפץ קדוש.
לכאורה עדיין קשה, דהא בל' הרמב"ם שהובא מבואר דגם אם הוכן לצורך ביהכ"נ שהוא דבר קדוש, מ"מ לא מהני לצורך קדושה חמורה שהוא ביהמ"ק.
י"ל דהמטה לא הוכן עדיין לשום שימוש.
ומה עשה איתו יעקב אבינו ע"ה?
 

אאא

משתמש ותיק
סבא אמר:
אגב, האם אין נראה הדבר זר שהלך יעקב עם מקל בגובה חמש עשרה מטר [כי הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, ואורך המשכן שלושים אמה], ובאמת כדי לסובב כל הצדדים זה עוד יותר מפי שניים! [ולפ שיעורי החזו"א זה עוד יותר ארוך כמובן]
יתכן שארע בו נס והתארך.
כמו שכל הבריח התיכון היה בנס, שהתעגל בתוך הקרשים.
 

הראני

משתמש ותיק
אאא אמר:
סבא אמר:
אגב, האם אין נראה הדבר זר שהלך יעקב עם מקל בגובה חמש עשרה מטר [כי הבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, ואורך המשכן שלושים אמה], ובאמת כדי לסובב כל הצדדים זה עוד יותר מפי שניים! [ולפ שיעורי החזו"א זה עוד יותר ארוך כמובן]
יתכן שארע בו נס והתארך.
כמו שכל הבריח התיכון היה בנס, שהתעגל בתוך הקרשים.
לא יתכן!
כי לא ממציאים שום דבר!
כל דבר צריך להיות מבוסס, ומה שלא, פשוט לא!
 

יעבץ

משתמש ותיק
פשר פרשה אמר:
[highlight=yellow]הבריח התיכון - מקלו של יעקב[/highlight]​

וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִיחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה (שמות כו, כח).

כתבו בעלי התוספות (דעת זקנים, כה, ה) "איתא במדרש שהבריח התיכון היה ממקלו של יעקב כד"א כי במקלי עברתי את הירדן הזה והביאו למצרים וכשיצאו העלוהו עמו".

ולכאורה צריך עיון, שהרי איתא בתוספתא (פ"ב ממגילה) שכלים שנעשו מתחילה להדיוט אין עושין אותו לגבוה, וכך לשון הרמב"ם בספ"א מהל' בית הבחירה "אֵין עוֹשִׂין כָּל הַכֵּלִים מִתְּחִילָּתָן אֶלָּא לְשֵׁם הַקֹּודֶשׁ. וְאִם נַעֲשׂוּ מִתְּחִילָּתָן לְהֶדְיוֹט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לְגָבוֹהַּ, וכו' אֲבָנִים וְקוֹרוֹת שֶׁחֲצָבָן מִתְּחִלָּה לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֵין בּוֹנִין אוֹתָן לְהַר הַבַּיִת". ואם כן, כיצד זה נטלו את מטהו של יעקב והשתמשו בו לבנין המשכן.
לפלא בעיני השאלה. וכי לא סבירא ליה למר האי כללא דאין משיבין על הדרוש?!
 

סבא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
לפלא בעיני השאלה. וכי לא סבירא ליה למר האי כללא דאין משיבין על הדרוש?!
הרעיון של "אין משיבין על הדרוש" ביאר הגר"י קמינצקי זצ"ל שהכוונה שהכלל של "אין משיבין על הדרוש" אינו משום פחיתותו של הדרוש כלפי הפשט, אלא שהפשט סובב על ביאור הפסוק עצמו ולכן אפשר להשיב עליו, אמנם כוונת הדורש אינה אלא להביע איזה רעיון מקורי או חידוש מדעתו ורק שהוא מסמיכו לפסוק זה, ואם תפריכו מפסוק זה יסמיך הרעיון לפסוק אחר ולכן לא שייך להשיבו, ואדרבה - עיקר הרעיון או החידוש הוא כמו ה"יראה לי" שכתבו הראשונים שאי אפשר לחלוק על זה מכיון שהוא נובע מכח הדעת תורה של המחדש ולא מכח ראיות מגוף המקרא, ודו"ק בזה. [מובא בהערות לאמת ליעקב בראשית פל"ד הערה 20]
וכמובן שזה לא שייך כשחז"ל מגלים לנו מסוד ה' ליראיו ידיעה מסויימת, ומעשה שהיה, שעל זה כתב החזו"א בזה"ל נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין
בהלכה בין באגדה כשמועה של גידוף ר"ל והנוטה מזה הוא לפי קבלתנו ככופר כדברי חז"ל ושחיטתו נבילה ופסול לעדות ועוד עכ"ל. ולכן בוודאי שיש מקום להקשות אחר שאנו מאמינים בוודאי שהיה זה מקלו של יעקב כי כך אמרו חז"ל, איך הותר הדבר.
 

אוריאל

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
לפלא בעיני השאלה. וכי לא סבירא ליה למר האי כללא דאין משיבין על הדרוש?!

מהו כלל זה דאין משיבין על הדרוש, והיכן הוא כתוב? הלא זו מליצה שנאמרה ביחס לדרשות שנאמרים ע"י הרבנים לדורותיהם, שברצונם למשוך את לב ההמון אומרים דבר אגדה, וכיון שזהו רצונם אין להשיב. אך על דברי חז"ל הנאמרים באגדה - כלום עליהם ג"כ אין להשיב? מדוע?
ואמנם מצאנו כלל דאין למדין מן האגדה, אך זהו דוקא ללמוד הלכה, ואף זה הוא רק כאשר ההלכה מתנגדת לאגדה, וכפי שכתבו רוב המפרשים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
יעבץ אמר:
לפלא בעיני השאלה. וכי לא סבירא ליה למר האי כללא דאין משיבין על הדרוש?!
הרעיון של "אין משיבין על הדרוש" ביאר הגר"י קמינצקי זצ"ל שהכוונה שהכלל של "אין משיבין על הדרוש" אינו משום פחיתותו של הדרוש כלפי הפשט, אלא שהפשט סובב על ביאור הפסוק עצמו ולכן אפשר להשיב עליו, אמנם כוונת הדורש אינה אלא להביע איזה רעיון מקורי או חידוש מדעתו ורק שהוא מסמיכו לפסוק זה, ואם תפריכו מפסוק זה יסמיך הרעיון לפסוק אחר ולכן לא שייך להשיבו, ואדרבה - עיקר הרעיון או החידוש הוא כמו ה"יראה לי" שכתבו הראשונים שאי אפשר לחלוק על זה מכיון שהוא נובע מכח הדעת תורה של המחדש ולא מכח ראיות מגוף המקרא, ודו"ק בזה. [מובא בהרות לאמת ליעקב בראשית פל"ד הערה 20]
וכמובן שזה לא שייך כשחז"ל מגלים לנו מסוד ה' ליראיו ידיעה מסויימת, ומעשה שהיה, שעל זה כתב החזו"א בזה"ל נרתעים אנחנו לשמוע הטלת ספק בדברי חז"ל בין
בהלכה בין באגדה כשמועה של גידוף ר"ל והנוטה מזה הוא לפי קבלתנו ככופר כדברי חז"ל ושחיטתו נבילה ופסול לעדות ועוד עכ"ל. ולכן בוודאי שיש מקום להקשות אחר שאנו מאמינים בוודאי שהיה זה מקלו של יעקב כי כך אמרו חז"ל, איך הותר הדבר.
אתה כותב רעיונות מאוד יפים, אבל מנוגדים בהחלט לדעת רבותינו הגאונים והראשונים ז"ל. אשר מפורש בדבריהם שאין משיבין על האגדה בשאלות בדומה למה שנשאל כאן. אין זמני כעת לחפש ולהביא את המקורות אבל עיין ולו מעט בפירוש ההגדות לרשב"א ותראה מה הכוונה בזה שאין משיבין על הגדות.
במה שכתבת על דברי החזו"א. במחילה לדידי פשוט אשר מי שמאמין שהמקל של יעקב היה הבריח התיכון כפשוטו אלו הם כמעט דברי חרוף ח"ו, כמבואר היטב בהקדמת הרמב"ם לחלק. אבל אין כאן כלל הנידון האם היה כפשוטו או לא, כל א' מנקודת מבטו מחליט אם זה דבר זר או מסתבר. הנקודה היא שא"א להקשות מהלכה על אגדה כי אין בידינו לדעת למה התכוון בעל המדרש, היות והרבה מדרשים מכוונים לרעיונות ולא לפשט הדבר, ממילא פשוט שאין מקום לשאול שאלות מההלכה, כשהדבר אינו ידוע, ואדרבה אם יש קושיא מהלכה במקום ליישב בדוחק עדיף לומר שהמדרש לא כיוון לפשט הדברים אלא לסוד שנעלם מאיתנו לפי שעה.
 

סבא

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
יעבץ אמר:
לפלא בעיני השאלה. וכי לא סבירא ליה למר האי כללא דאין משיבין על הדרוש?!

[highlight=yellow]מהו כלל זה דאין משיבין על הדרוש, והיכן הוא כתוב? הלא זו מליצה[/highlight] שנאמרה ביחס לדרשות שנאמרים ע"י הרבנים לדורותיהם, שברצונם למשוך את לב ההמון אומרים דבר אגדה, וכיון שזהו רצונם אין להשיב. אך על דברי חז"ל הנאמרים באגדה - כלום עליהם ג"כ אין להשיב? מדוע?
ואמנם מצאנו כלל דאין למדין מן האגדה, אך זהו דוקא ללמוד הלכה, ואף זה הוא רק כאשר ההלכה מתנגדת לאגדה, וכפי שכתבו רוב המפרשים.
הרמ"א בתשובה סימן ק' נוקט שזה מאמר חז"ל וז"ל הנה הוה מצינא לתרוצי לך דבגמרא הוא /אולי צ"ל דריש/ דיש דלמד אחיתופל מק"ו זו והדרשה היא כמ"ד לא אמרינן דיו בק"ו ואין משיבין עליהם, [highlight=yellow]כאומרם ז"ל אין משיבין על הדרש[/highlight] אבל לא אתרץ בשינוי דחיקי עכ"ל.
ובהערה שם כתב וז"ל בתיקוני זהר חדש קסו, א, ושם הלשון: אין משיבין על ההגדה אבל בפענח רזא ז, א ותולדות יצחק ה' הנוסחא כמו אצלנו עכ"ל.
 

סבא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
במה שכתבת על דברי החזו"א. במחילה לדידי פשוט אשר מי שמאמין שהמקל של יעקב היה הבריח התיכון כפשוטו אלו הם כמעט דברי חרוף ח"ו, כמבואר היטב בהקדמת הרמב"ם לחלק. אבל אין כאן כלל הנידון האם היה כפשוטו או לא,[highlight=yellow]כל א' מנקודת מבטו מחליט אם זה דבר זר או מסתבר.[/highlight] הנקודה היא שא"א להקשות מהלכה על אגדה כי אין בידינו לדעת למה התכוון בעל המדרש, היות והרבה מדרשים מכוונים לרעיונות ולא לפשט הדבר, ממילא פשוט שאין מקום לשאול שאלות מההלכה, כשהדבר אינו ידוע, ואדרבה אם יש קושיא מהלכה במקום ליישב בדוחק עדיף לומר שהמדרש לא כיוון לפשט הדברים אלא לסוד שנעלם מאיתנו לפי שעה.
ואיך אתה מבאר דברי הר"ן-
וכמו שנצטוינו לילך אחר הסכמתם במשפטי התורה כן נצטוינו לכל מה שאמרו לנו על צד הקבלה מהדעות ו[highlight=yellow]מדרשי הפסוקים[/highlight] יהיה המאמר ההוא מצוה או לא יהיה, ישראל הנוטה מדבריהם, [highlight=yellow]אפי' במה שאינו מביאורי המצות[/highlight], הוא [highlight=yellow]אפיקורוס ואין לו חלק לעוה"ב[/highlight] וזה מפורש בסנהדרין בפ' חלק כו' לגלג עליו אותו תלמיד כו' אמר לו כי הא אם לא ראית לא האמנת מלעיג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות והרי מה שאמר כאן רבי יוחנן אינו דין וחוק מחוקי התורה ואף על פי כן העלו כאן שהוא מדברי אפיקורסות שהוא בוזה דבר השם יתברך שאינו מאמין למי שהוא מצווה להאמין כי ישראל החולק על דברי רבותינו ז"ל כחולק בעיקר התורה שכבר העלו בפרק הנזקין שהתורה רובה ועקרה וגודל שכרה הוא ממה שיגזרו החכמים ויבארו במה שאין לו סמך בתורה [דרשות הר"ן דרוש חמישי נוסח ב']
האם נראה לך שאבנים טובות של שלושים על שלושים יותר מסתבר ממקלו של יעקב שנהפך לבריח התיכון?
 

סבא

משתמש ותיק
אעתיק עוד מספר מעשה איש ח"א עמוד רכ"א-
רבינו גרס בעקביות שאדם המסולף בדעות גרוע ממחלל שבת לטמא יין במגע. הג"ר שמריהו גריינימן זצ"ל שהעיד כך בשמו הוסיף וסיפר על התבטאות רבינו בתקופת וילנא. באותו זמן נהג להתארח אצלו בחור למדן מופלג שנהג לכבדו בבקבוק יין מדי יום שישי הוא היה מרבה לשוחח עם רבינו בדברי תורה, ופעם העלו את דברי חז"ל ב[highlight=yellow]עוג מלך הבשן שעקר הר כדי להשליכו על מחנה ישראל ונעשה נס שנמלים חררו את פסגתו ונתלה על ראשו כגלגל[/highlight], והעיר על כך הבחור מסתמא נאמרו הדברים בלשון מליצה והפלגה, פניו של רבינו קדרו ואמר לו בחומרא לשבת הבאה אל תביא עמך יין...
האם זה נראה לך יותר מסתבר ממקלו של יעקב?
 

סבא

משתמש ותיק
שאלה אחרונה [להלילה], כתב בשל"ה של"ה פרשת וארא תורה אור אות י"א וז"ל-
איתא במסכת (סוטה) (מועד קטן יח א): אמר (רב) אביטול [ספרא] אמר רב, [highlight=yellow]פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת[/highlight], לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) 'ושפל אנשים יקים עליה', עד כאן. המאמר הזה אומר דרשני, [highlight=yellow]אבל חלילה מלומר שלא היה כך כפי פשוטן של דברים, כי אין מקרא ואין דברי רבותינו ז"ל יוצאין מידי פשוט[/highlight]ן. רק אגיד רמזים למה בראו השם יתברך בתמונה ובמדה זו עכ"ל.
ומה היית אתה אומר על זה?
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
יעבץ אמר:
במה שכתבת על דברי החזו"א. במחילה לדידי פשוט אשר מי שמאמין שהמקל של יעקב היה הבריח התיכון כפשוטו אלו הם כמעט דברי חרוף ח"ו, כמבואר היטב בהקדמת הרמב"ם לחלק. אבל אין כאן כלל הנידון האם היה כפשוטו או לא,[highlight=yellow]כל א' מנקודת מבטו מחליט אם זה דבר זר או מסתבר.[/highlight] הנקודה היא שא"א להקשות מהלכה על אגדה כי אין בידינו לדעת למה התכוון בעל המדרש, היות והרבה מדרשים מכוונים לרעיונות ולא לפשט הדבר, ממילא פשוט שאין מקום לשאול שאלות מההלכה, כשהדבר אינו ידוע, ואדרבה אם יש קושיא מהלכה במקום ליישב בדוחק עדיף לומר שהמדרש לא כיוון לפשט הדברים אלא לסוד שנעלם מאיתנו לפי שעה.
ואיך אתה מבאר דברי הר"ן-
וכמו שנצטוינו לילך אחר הסכמתם במשפטי התורה כן נצטוינו לכל מה שאמרו לנו על צד הקבלה מהדעות ו[highlight=yellow]מדרשי הפסוקים[/highlight] יהיה המאמר ההוא מצוה או לא יהיה, ישראל הנוטה מדבריהם, [highlight=yellow]אפי' במה שאינו מביאורי המצות[/highlight], הוא [highlight=yellow]אפיקורוס ואין לו חלק לעוה"ב[/highlight] וזה מפורש בסנהדרין בפ' חלק כו' לגלג עליו אותו תלמיד כו' אמר לו כי הא אם לא ראית לא האמנת מלעיג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות והרי מה שאמר כאן רבי יוחנן אינו דין וחוק מחוקי התורה ואף על פי כן העלו כאן שהוא מדברי אפיקורסות שהוא בוזה דבר השם יתברך שאינו מאמין למי שהוא מצווה להאמין כי ישראל החולק על דברי רבותינו ז"ל כחולק בעיקר התורה שכבר העלו בפרק הנזקין שהתורה רובה ועקרה וגודל שכרה הוא ממה שיגזרו החכמים ויבארו במה שאין לו סמך בתורה [דרשות הר"ן דרוש חמישי נוסח ב']
האם נראה לך שאבנים טובות של שלושים על שלושים יותר מסתבר ממקלו של יעקב שנהפך לבריח התיכון?
אוי ואבוי שצריך בכלל לחלק ולהסביר את ההבדל בין אותו תלמיד שלגלג על דברי חז"ל והר"ן שכתב שחובה להאמין למי שמצווים אנו להאמין - ובין קבלת דברי קדשם של רבותינו בלב שומע וחרד, וההבנה שפעמים רבות דברו בדברי חכמים וחידותם, כפי שכתבו והסבירו כל המפרשים מהרשב"א ועד המהר"ל. כי גבהו שמים מארץ כן רחב המרחק בין ההתייחסות הלגלגנית שהבאת לבין יראת הקודש שמביע הגישה שכתבתי.
ומה שהבאת מהחזו"א, הנה לך עוד כלל שאין למדין מן המעשים הכתובים בספרים, שמא הכיר בו שמזלזל בכלל בחז"ל או כיו"ב.
ומה שכתבתי שכל אחד מפרש אחרת התכוונתי למח' אפשריות בהבנת דברי חכמים איפה המשל ואיפה המליצה, ובזה בהחלט אפשר שדעתו של זה לא כדעתו של זה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
שאלה אחרונה [להלילה], כתב בשל"ה של"ה פרשת וארא תורה אור אות י"א וז"ל-
איתא במסכת (סוטה) (מועד קטן יח א): אמר (רב) אביטול [ספרא] אמר רב, [highlight=yellow]פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת[/highlight], לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) 'ושפל אנשים יקים עליה', עד כאן. המאמר הזה אומר דרשני, [highlight=yellow]אבל חלילה מלומר שלא היה כך כפי פשוטן של דברים, כי אין מקרא ואין דברי רבותינו ז"ל יוצאין מידי פשוט[/highlight]ן. רק אגיד רמזים למה בראו השם יתברך בתמונה ובמדה זו עכ"ל.
ומה היית אתה אומר על זה?
שהשל"ה סבר אחרת.
אנני מכיר מספיק את ספרי השל"ה לדעת אם זה קו כלל שהכל באשר לכל מדברי חכמים אירע כפשוטו, ודעתו כדעת כת א' בהקדמת הרמב"ם שהזכרתי. וליה לא סבירא הדברים החריפים שכתב ע"כ הרמב"ם. או שכאן מצא סיבה אחרת. מהלשון שהבאת נראה לכאו' כאפשרות הראשונה. ואגב אפשר שגם החזו"א סבר כך. ואפשר לברר.
 

סבא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
סבא אמר:
שאלה אחרונה [להלילה], כתב בשל"ה של"ה פרשת וארא תורה אור אות י"א וז"ל-
איתא במסכת (סוטה) (מועד קטן יח א): אמר (רב) אביטול [ספרא] אמר רב, [highlight=yellow]פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת[/highlight], לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) 'ושפל אנשים יקים עליה', עד כאן. המאמר הזה אומר דרשני, [highlight=yellow]אבל חלילה מלומר שלא היה כך כפי פשוטן של דברים, כי אין מקרא ואין דברי רבותינו ז"ל יוצאין מידי פשוט[/highlight]ן. רק אגיד רמזים למה בראו השם יתברך בתמונה ובמדה זו עכ"ל.
ומה היית אתה אומר על זה?
שהשל"ה סבר אחרת.
אינני מכיר מספיק את ספרי השל"ה לדעת אם זה קו כלל שהכל באשר לכל מדברי חכמים אירע כפשוטו,[highlight=yellow]ודעתו כדעת כת א' בהקדמת הרמב"ם שהזכרתי[/highlight]. וליה לא סבירא הדברים החריפים שכתב ע"כ הרמב"ם. או שכאן מצא סיבה אחרת. מ[highlight=yellow]הלשון שהבאת נראה לכאו' כאפשרות הראשונה[/highlight]. ואגב [highlight=yellow]אפשר שגם החזו"א סבר כך[/highlight]. ואפשר לברר.
עכשיו ענית לעניין [ומה שכתבת צריך לברר, כבר מזמן בררתי והדבר פשוט כך אצל תלמידי החזו"א], ובכן יש כאן מחלוקת האם באמת צריכים לקבל דברי חכמים כפשטן ואי לאו הכי דינו כגוי, או שאדרבה זה נכנס תחת מה שכינה הרמב"ם פתאים או משהו דומה [כרגע אין הרמב"ם לפני].
ומעתה, איך לא יחרד לבך להיכנס לכלל ספק אפיקורס, רק משום שלך נראה יותר דברי הרמב"ם, וחוץ מעצם הספק, לכאו' מי שבאמת מאמין בעוה"ב לא ישחק בדברים כאלו [שהם הרבה יותר גרועים ממשחק באש] עפ"י דעתו, והמבין יבין.
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
יעבץ אמר:
סבא אמר:
שאלה אחרונה [להלילה], כתב בשל"ה של"ה פרשת וארא תורה אור אות י"א וז"ל-
איתא במסכת (סוטה) (מועד קטן יח א): אמר (רב) אביטול [ספרא] אמר רב, [highlight=yellow]פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת[/highlight], לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) 'ושפל אנשים יקים עליה', עד כאן. המאמר הזה אומר דרשני, [highlight=yellow]אבל חלילה מלומר שלא היה כך כפי פשוטן של דברים, כי אין מקרא ואין דברי רבותינו ז"ל יוצאין מידי פשוט[/highlight]ן. רק אגיד רמזים למה בראו השם יתברך בתמונה ובמדה זו עכ"ל.
ומה היית אתה אומר על זה?
שהשל"ה סבר אחרת.
אינני מכיר מספיק את ספרי השל"ה לדעת אם זה קו כלל שהכל באשר לכל מדברי חכמים אירע כפשוטו,[highlight=yellow]ודעתו כדעת כת א' בהקדמת הרמב"ם שהזכרתי[/highlight]. וליה לא סבירא הדברים החריפים שכתב ע"כ הרמב"ם. או שכאן מצא סיבה אחרת. מ[highlight=yellow]הלשון שהבאת נראה לכאו' כאפשרות הראשונה[/highlight]. ואגב [highlight=yellow]אפשר שגם החזו"א סבר כך[/highlight]. ואפשר לברר.
עכשיו ענית לעניין [ומה שכתבת צריך לברר, כבר מזמן בררתי והדבר פשוט כך אצל תלמידי החזו"א], ובכן יש כאן מחלוקת האם באמת צריכים לקבל דברי חכמים כפשטן ואי לאו הכי דינו כגוי, או שאדרבה זה נכנס תחת מה שכינה הרמב"ם פתאים או משהו דומה [כרגע אין הרמב"ם לפני].
ומעתה, איך לא יחרד לבך להיכנס לכלל ספק אפיקורס, רק משום שלך נראה יותר דברי הרמב"ם, וחוץ מעצם הספק, לכאו' מי שבאמת מאמין בעוה"ב לא ישחק בדברים כאלו [שהם הרבה יותר גרועים ממשחק באש] עפ"י דעתו, והמבין יבין.
ר"ל מהאי דעתא, לשים את גדולי חכמי ישראל שבכל הדורות אשר מפיהם אנו חיים בספק אפיקוסות ח"ו.
הלא מצאנו שמפרשים דברי חז"ל בדרך משל או רמז את
רב האי גאון
רבינו חננאל
רי"ף
רמב"ם
ר"א בנו
רשב"א
ריטב"א
שלטי גבורים
רמב"ן
רא"ש
רבינו בחיי
כוזרי
מהר"ל
חת"ס
רמח"ל
מהרש"א
רמ"א
נודע ביהודה
מהר"ם שיף
הגר"ח מוולאזי'ן
...
להמשיך?!
 

יעבץ

משתמש ותיק
הנה דוגמא אקטואלית מהמגילה:
"דלא ברור כל כך דאסתר היתה אשת מרדכי, דדרשא על תקרי לבת אלא לבית דרש אגדה היא ואין לבנות בניין עליה"
הנה חידה, אולי 'פשר פרשה' יואיל להכניסה בכללי ההגרלה:
התדעו איזה 'ספק אפיקורס' כתב את הדברים הללו?
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
הנה דוגמא אקטואלית מהמגילה:
"דלא ברור כל כך דאסתר היתה אשת מרדכי, דדרשא על תקרי לבת אלא לבית דרש אגדה היא ואין לבנות בניין עליה"
הנה חידה, אולי 'פשר פרשה' יואיל להכניסה בכללי ההגרלה:
התדעו איזה 'ספק אפיקורס' כתב את הדברים הללו?
כעי"ז כתב הרשב"א על דברי אגדה אלו אחרי שמקשה ע"ז שלא יתכן, מסייים בזה"ל "אלא שדברי אגדה הן ואין משיבין עליהן"!
 

סבא

משתמש ותיק
גס סליפקין הביא ראיות רבות מהקדמונים לדבריו וכל זאת לא עזר לו מאומה וכל גדולי הדור החרימו את ספריו והוציאוהו מבית המדרש לעד.
אין לך שופט אלא שבימיך, וגדולי ישראל בימינו החליטו שגישת החזו"א היא המקובלת להלכה, ומי שאומר שלא כדבריהם משחק עם העולם הבא שלו כפשוטו, ראו הוזהרתם-
החרם על ספרי סליפקין.jpg
 

יעבץ

משתמש ותיק
לשפשף את העינים...
איך שייך בכלל לערב את הפרשה הנ"ל, שמחבר הספרים טען שחז"ל טעו במציאות. ושאין סמכות לחכמים רק בהלכה ולא יותר, להשקפה המקובלת והידועה שבאגדות חז"ל יש סודות רבים ואינם תמיד כפשוטם. גם לו נאמר שהחזו"א אחז כך גם לגבי פשוטם של דברי חז"ל עדיין אסור לערב את הנושאים הללו יחד.
ואשמח מאוד עם תביא יותר מידע על דעת החזו"א בנושא. אני ראיתי תמונות שלו יחד עם הגאון הרב דסלר זצ"ל, שכל ספריו מלאים בכך שאין לפרש את חז"ל כפשוטם. האם נזהר החזו"א ממגע יינו ח"ו???
 

סבא

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
לשפשף את העינים...
איך שייך בכלל לערב את הפרשה הנ"ל, שמחבר הספרים טען שחז"ל טעו במציאות. ושאין סמכות לחכמים רק בהלכה ולא יותר, להשקפה המקובלת והידועה שבאגדות חז"ל יש סודות רבים ואינם תמיד כפשוטם. גם לו נאמר שהחזו"א אחז כך גם לגבי פשוטם של דברי חז"ל עדיין אסור לערב את הנושאים הללו יחד.
ואשמח מאוד עם תביא יותר מידע על דעת החזו"א בנושא. אני ראיתי תמונות שלו יחד עם הגאון הרב דסלר זצ"ל, שכל ספריו מלאים בכך שאין לפרש את חז"ל כפשוטם. האם נזהר החזו"א ממגע יינו ח"ו???
מדברים כאן [highlight=yellow]ברמת העיקרון[/highlight], למחבר הנ"ל היה מקור ברור [highlight=yellow]מרב שרירא גאון!!![/highlight] [כן, לא פחות, וכידוע שהנשמת אברהם מביא שהגרש"ז אוירבך זצ"ל אמר לו שאינו יודע כלל אם יש מי שבכוחו לחלוק עליו], וכן ממאמר ברור של רבי אברהם בן הרמב"ם שמודפס בעין יעקב [ספר מספיק מקובל כמדומני], ומהרמב"ם עצמו במורה נבוכים בכמה מקומות.
[highlight=yellow]ועם כל זה לא נבהלו כל גדולי ישראל לכתוב בפירוש כפירה ומינות![/highlight]
כך שכל הרשימה שאתה מביא לא שוה הרבה.
בעיקר הדבר מה שאתה מביא מהרב דסלר, הרב דסלר מעולם לא אמר שאם כתוב בחז"ל שעוג עקר הר, אין הכוונה כפשוטו, ובוודאי עקר הר, ואין הדברים סותרים, וראה בספר חיים באמונתם שהרב ראובן שמלצער הוציא בעקבות הפרשה העגומה של סליפקין [נמצא באוצר החכמה], שמבאר עניין זה היטב.
גם ידוע מה שכתב החזו"א על העיתים לבינה, שמחברו היה ירא שמים רק עבד את המינות בשוגג [והסטייפלר החזיק בביתו את הספר עיתים לבינה, ואמר שברצונו ללמוד את דבריו, רק אין לו זמן כיוון שבשאר דברים היה ירא שמים], ולכן בוודאי לא היה נזהר ממגע יינו של העיתים לבינה, וממילא כל הקושיות מסוג זה נופלות.
בספר הנ"ל חיים באמונתם שזכה לתמיכה נלהבה של רבי מיכל יהודה לפקוביץ, רבי ישראל ויינטרויב ורבי משה שפירא, מעמיד כחומה שההשקפה המקובלת על גדולי ישראל היא ההשקפה של החזו"א כמו שבארתי, והרוצה יכול ללמוד את הספר.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
@סבא , סליחה על שאני מתערב, אבל פשוט נסחפת. מה הקשר? מה הדימיון בין שני הדברים? וכי מעתה כל דבר שרב שרירא גאון ור"א בן הרמב"ם יגידו נבוא ונאמר שכשם שלענין טעותם של חז"ל במציאות אין פוסקים כמותם, כך בכל דבר שיגידו שוב אין דעתם רלוונטי?! איזה עיקרון וצד השווה מצאת בין זה לזה? אני פשוט מתפלא עליך!
 

סבא

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
@סבא , סליחה על שאני מתערב, אבל פשוט נסחפת. מה הקשר? מה הדימיון בין שני הדברים? וכי מעתה כל דבר שרב שרירא גאון ור"א בן הרמב"ם יגידו נבוא ונאמר שכשם שלענין טעותם של חז"ל במציאות אין פוסקים כמותם, כך בכל דבר שיגידו שוב אין דעתם רלוונטי?! איזה עיקרון וצד השווה מצאת בין זה לזה? אני פשוט מתפלא עליך!
אחזור שוב על דבריי, ומתפלא אני שצריך לחזור על דברים פשוטים, כתבתי שאני בא להוכיח מכאן דבר אחד ויחיד שאין "רבותא למיחשב גברי", אפילו אם כגובה ארזים גבהם, וצריך לדעת מה התקבל, וזה כתשובה לרשימה הגדולה שהביא @יעבץ לעיל [שכמובן לא בדקתי כלל את אמינותה, כי זה לא הנושא].
לעיקר העניין, אני טוען שבאותו אופן התקבלה דעת החזו"א לעניין צורת הבנת דברי חז"ל, וגם דבר שנראה זר אנו מקבלים כפשוטו כל זמן שלא כתוב להדיא ברבותנו אחרת [ומעניין לציין שאף אגדתות דרבב"ח שמקובל (כך עכ"פ למדוני בילדותי) שאינם כפשוטו, כתב המהרש"א בחידושי אגדות שם שחייבים להבינם כפשוטם].
כמקור לדבר הבאתי את ספר חיים באמונתם שנכתב כתוצאה מהפולמוס הנ"ל [שבאמת לא קשור ישירות לעניין וכאמור] ושם נתבאר עניין זה היטב. מי שמפחד על העוה"ב שלו שיעיין ויראה.
האם עדיין יש כאן משהו לא מובן?
 

יעבץ

משתמש ותיק
אתה כותב דברים חמורים מאד מבלי לבסס אותם די הצורך.
ברמת העיקרון, אי אפשר להשוות בין נושא ששנוי במח' מימות הראשונים שניתן לומר 'שנפסק' כרשב"א נגד הרמב"ם, לבין נושא שפשוט לכל רבותינו מעולם ועד היום. וסליחה שאין לי את הספר החשוב חיים באמונתם שמעמיד את האמונה על תילה, אבל ממה שהבאת כאן אין מקורות כלל לטיעון שלך.
אשמח לדעת האם אתה לפחות מחלק בין סוגי האגדות השונות. נניח בין דברי חז"ל על אירועים בתנ"ך לבין סוגיות כמו רבה בב"ח וסבא דבי אתונה או שהכל הכל היה כפשוטו?!
 

יעבץ

משתמש ותיק
סבא אמר:
רמתים צופים אמר:
@סבא , סליחה על שאני מתערב, אבל פשוט נסחפת. מה הקשר? מה הדימיון בין שני הדברים? וכי מעתה כל דבר שרב שרירא גאון ור"א בן הרמב"ם יגידו נבוא ונאמר שכשם שלענין טעותם של חז"ל במציאות אין פוסקים כמותם, כך בכל דבר שיגידו שוב אין דעתם רלוונטי?! איזה עיקרון וצד השווה מצאת בין זה לזה? אני פשוט מתפלא עליך!
אחזור שוב על דבריי, ומתפלא אני שצריך לחזור על דברים פשוטים, כתבתי שאני בא להוכיח מכאן דבר אחד ויחיד שאין "רבותא למיחשב גברי", אפילו אם כגובה ארזים גבהם, וצריך לדעת מה התקבל, וזה כתשובה לרשימה הגדולה שהביא @יעבץ לעיל [שכמובן לא בדקתי כלל את אמינותה, כי זה לא הנושא].
לעיקר העניין, אני טוען שבאותו אופן התקבלה דעת החזו"א לעניין צורת הבנת דברי חז"ל, וגם דבר שנראה זר אנו מקבלים כפשוטו[highlight=yellow] כל זמן שלא כתוב להדיא ברבותנו אחרת [/highlight][ומעניין לציין שאף אגדתות דרבב"ח שמקובל (כך עכ"פ למדוני בילדותי) שאינם כפשוטו, כתב המהרש"א בחידושי אגדות שם שחייבים להבינם כפשוטם].
כמקור לדבר הבאתי את ספר חיים באמונתם שנכתב כתוצאה מהפולמוס הנ"ל [שבאמת לא קשור ישירות לעניין וכאמור] ושם נתבאר עניין זה היטב. מי שמפחד על העוה"ב שלו שיעיין ויראה.
האם עדיין יש כאן משהו לא מובן?
כן. במילים המודגשות עשית סיבוב של 180` . אמור מעתה שיש דברי חז"ל שאינם כפשוטם רק לא לאנשים פשוטים לקבוע מה ומה.
אם כן הסכמת על עיקר דברי שא"א ללמוד ולהקשות מהלכה לאגדה כי אנחנו לא יודעים שמא יש בזה סוד.
לא כן?!
 
חלק עליון תַחתִית