פרשת משפטים - יציאת שש

יקיר

משתמש ותיק
ידוע לי שמרן הגרי"ז מבריסק מחדש בגדר יציאת ו' של עבד עברי שבעצם הקנין הוא ליותר, ושנת הז' היא יציאה, ולא שהגדר הוא קנין לשש שנים וממילא הוא משתחרר בסיומם.
מצאתי מקור לדבריו לכאו' בדברי הרמב"ן בפרשה, שמבאר את הטעם שפרשת עבד עברי מוזכרת ראשונה בפרשת משפטים בגלל שהשחרור בשנה השביעית הוא כנגד כמה דברים, שבת וכו', נמצא ששנת השבע היא סיבה לשחרור כנ"ל.
דרוש לי מראה מקום מדוייק לדברי מרן הגרי"ז.
 

יפה מראה

משתמש ותיק
אין לי מקור. עצם החקירה כמדומני גם לגבי יובל ודנו בזה הרבה אחרונים.
עכ"פ לפ"יז נבין את לשון הפסוק.
"ובשביעי יצא לחופשי חנם"
שיש להבין מהו לשון "חנם" ?
ולפי הנ"ל נראה הכוונה שאינו מאחר שהשלים את ההתחייבות שלו, אלא יוצא בגדר "חנם" כאילו כלל לא היה משועבד אפילו בלי תשלום מחמת שהגיע השנה הששית.

אך עצם היסוד קשה מיציאה של גרעון כסף. וצ"ע.
 

אנונימי

משתמש ותיק
יפה מראה אמר:
אך עצם היסוד קשה מיציאה של גרעון כסף. וצ"ע.

לא  קשה כי גם אם יש יובל בתוך השש בודאי שמתקזז בגירעון כסף, וכמו שכתבה התורה מפורש לגבי שדה אחוזה בפרשת בהר
 

הכהן

משתמש ותיק
אנונימי אמר:
לא  קשה כי גם אם יש יובל בתוך השש בודאי שמתקזז בגירעון כסף, וכמו שכתבה התורה מפורש לגבי שדה אחוזה בפרשת בהר
מתקזז כי למעשה שלמו עליו פחות (גם אם היובל הוא אפקעתא דמלכא, הוא לא בא בהפתעה...)
 

אנונימי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אנונימי אמר:
לא  קשה כי גם אם יש יובל בתוך השש בודאי שמתקזז בגירעון כסף, וכמו שכתבה התורה מפורש לגבי שדה אחוזה בפרשת בהר
מתקזז כי למעשה שלמו עליו פחות (גם אם היובל הוא אפקעתא דמלכא, הוא לא בא בהפתעה...)

 ולכן גם לא קשה בשש
 

יפה מראה

משתמש ותיק
אנונימי אמר:
יפה מראה אמר:
אך עצם היסוד קשה מיציאה של גרעון כסף. וצ"ע.

לא  קשה כי גם אם יש יובל בתוך השש בודאי שמתקזז בגירעון כסף, וכמו שכתבה התורה מפורש לגבי שדה אחוזה בפרשת בהר
לא כ"כ הבנתי מה ענית, אולי תרחיב קצת.

אני יחזור על השאלה אי נימא שהקנין הוא לעולם ובאה השנה השישית ומפקיעה, א"כ איך ביציאה של גרעון כסף מחלקים את כסף המכירה לפי שש שנים א"כ נשמע מגרעון כסף שכסף המכירה מחושבן לשש שנים וכל הקנין הוא לשש שנים?

אחר מחשבה אולי אפשר ליישב בקל שהתורה הגבילה את המכירה שלא תהיה יותר משש שנים למי שירצה לקנות עבד עברי להרבה שנים, ואחרי שהתורה הגבילה נמצא שכל מכירה היא רק לשש שנים.



 
 

אנונימי

משתמש ותיק
יפה מראה אמר:
אנונימי אמר:
יפה מראה אמר:
אך עצם היסוד קשה מיציאה של גרעון כסף. וצ"ע.

לא  קשה כי גם אם יש יובל בתוך השש בודאי שמתקזז בגירעון כסף, וכמו שכתבה התורה מפורש לגבי שדה אחוזה בפרשת בהר
לא כ"כ הבנתי מה ענית, אולי תרחיב קצת.

אני יחזור על השאלה אי נימא שהקנין הוא לעולם ובאה השנה השישית ומפקיעה, א"כ איך ביציאה של גרעון כסף מחלקים את כסף המכירה לפי שש שנים א"כ נשמע מגרעון כסף שכסף המכירה מחושבן לשש שנים וכל הקנין הוא לשש שנים?

אחר מחשבה אולי אפשר ליישב בקל שהתורה הגבילה את המכירה שלא תהיה יותר משש שנים למי שירצה לקנות עבד עברי להרבה שנים, ואחרי שהתורה הגבילה נמצא שכל מכירה היא רק לשש שנים.

טענתי שכמו שמשום מה לא קשה לך ביובל, אם נמכר העבד עברי 2 שנים לפני היובל שבודאי מחלקים את כסף המכירה רק לשנתים, וא"ת שבאמת לא ומגרעים לפי שש שנים, לזה הבאתי ראיה משדה אחוזה ששם הוא בודאי אפקעתא דמלכא עכ"פ ביובל ראשון ואע"פ מחשבנים לפי רוב שנים אחר היובל. 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יקיר אמר:
ידוע לי שמרן הגרי"ז מבריסק מחדש בגדר יציאת ו' של עבד עברי שבעצם הקנין הוא ליותר, ושנת הז' היא יציאה, ולא שהגדר הוא קנין לשש שנים וממילא הוא משתחרר בסיומם.
מצאתי מקור לדבריו לכאו' בדברי הרמב"ן בפרשה, שמבאר את הטעם שפרשת עבד עברי מוזכרת ראשונה בפרשת משפטים בגלל שהשחרור בשנה השביעית הוא כנגד כמה דברים, שבת וכו', נמצא ששנת השבע היא סיבה לשחרור כנ"ל.
דרוש לי מראה מקום מדוייק לדברי מרן הגרי"ז.
מעצם לשון הכתוב "בשביעית" משמע שאינו קשור לסיום שש. 
 

יקיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בקידושין בסוגיית תרומה לעבדים מבואר שגם תושב וגם שכיר אינם אוכלים, ובגמ' שם מבואר שתושב הוא 'קנין עולם' הכוונה לעבד נרצע, ושכיר הוא 'קנין שנים' הכוונה לעבד היוצא לאחר ו', נראה איפוא שיש חילוק בקניינם, הקנוי ליובל קנוי בעצם רק שיש לו יציאה, הקנוי לו' קנוי לשנים.
 
חלק עליון תַחתִית