אלהים לא תקלל. הרי זו אזהרה לברכת השם, ואזהרה לקללת דיין.
בגמרא בסנהדרין סו. למדו כן ממה שהיה צריך להכתב "אלהים לא תקל", ו"תקלל" שתי קללות במשמע, אחת לברכת השם ואחת לקללת דיין.
מדוע א"כ מקלל דיין לוקה או מברך את השם, הרי לכאו' זה לאו שבכללות שכולל ברכת השם וקללת דיין.
עוד צ"ב מה ידרשו ב"מקלל אביו ואמו", למה לא נאמר "מקל". ואולי גם שם בא לומר שתי קללות במשמע, אחת לאביו, ואחת לאמו, שלא צריך קללת שניהם כדי להתחייב. אולם בגמרא שם דף פה: מוכל לא כן, שדרשו שם ממקומות אחרים שאי"צ קללת שניהם אלא באחד מהם מתחייב.
בגמרא בסנהדרין סו. למדו כן ממה שהיה צריך להכתב "אלהים לא תקל", ו"תקלל" שתי קללות במשמע, אחת לברכת השם ואחת לקללת דיין.
מדוע א"כ מקלל דיין לוקה או מברך את השם, הרי לכאו' זה לאו שבכללות שכולל ברכת השם וקללת דיין.
עוד צ"ב מה ידרשו ב"מקלל אביו ואמו", למה לא נאמר "מקל". ואולי גם שם בא לומר שתי קללות במשמע, אחת לאביו, ואחת לאמו, שלא צריך קללת שניהם כדי להתחייב. אולם בגמרא שם דף פה: מוכל לא כן, שדרשו שם ממקומות אחרים שאי"צ קללת שניהם אלא באחד מהם מתחייב.