פרשת משפטים, בלימוד דיני גירות מישראל במתן תורה, והצ"ע בדעת הרמב"ן

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כריתות דף ט' ע"א: אמר מר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא כו' בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים אי נמי מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי וגו' הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי בני ישראל אלא טבילה מנלן דכתיב ויקח משה חצי הדם ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר אשר בתוככם וגו', עיי"ש.

והנה נחלקו רש"י והרמב"ן אי כל פרשה זו נאמרה קודם מתן תורה וכך ס"ל לרש"י, או נאמרה לאחר מת"ת וכך ס"ל לרמב"ן.

מעתה לדעת הרמב"ן שכל פרשה זו נאמרה לאחר מתן תורה, צ"ע וכי בשעת מתן תורה עדין לא התגיירו?
 

אלימלך

משתמש ותיק
אולי סבירא ליה שאדרבה כך התגירו בלב שלם.
אי נמי כרבי אליעזר ביבמות מו ס"ל עיין שם בריטב"א בריש ע"ב ואולי אף דעת ר"ע כן [איני מונח שם]
 

קבצים מצורפים

  • שלמי נחום.PDF
    247.2 KB · צפיות: 2

משכנות יעקב

משתמש רגיל
המושג התגיירו על אבותינו כמובן הוא בהשאלה, שכן הם לא היו גרים.
המושג המדויק הוא נכנסו לברית
ומה התימא אם הכניסה לברית הייתה אחרי מעמד הר סיני ?
שמעו את הדברים, ואז נכנסו עליהם בברית.
 
חלק עליון תַחתִית