פרשת משפטים, "והשתחויתם מרחוק" מכאן להתנוענע בשעת הלימוד!

רוצה לדעת

משתמש ותיק
יעוי' באורחות חיים לר"א הכהן מלוניל הל' ת"ת אות כ"ג שהביא מכאן מקור להתנעונע בעת הלימוד, ומבו' בדבריו שהוא מענין "השתחויה" ולכן כ' שם שיש להתנוענע לפניו ולאחריו ולא לצדדין.

מצורף.
 

קבצים מצורפים

  • אורחות חיים.PDF
    232.8 KB · צפיות: 10

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אציין עוד שבפר' יתרו כתי': וינועו ויעמדו מרחוק (כ, ט"ו)
ושם בבעה"ט כ' וז"ל: ע"כ מתנענעים בשעת לימוד התורה לפי שהתורה ניתנה ברתת בזיע, עכ"ל. וכן הוא במחזור ויטרי תקח ובכל בו סי' ע"ד מקרא זה.
והובא גם ברמ"א או"ח סי' מ"ח בשם האבודרהם וז"ל: ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת, עיי"ש.
הרי שלמד מקרא "וינועו" ואילו האורחות חיים למד מקרא "והשתחויתם"
 

במבי

משתמש ותיק
וכן מקובל לומר מכיוון שהתורה היא אש, ודרך השלהבת להתנועע כך גם האיש הישראלי נוהג.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובענין זה יעוי' בכוזרי מאמר שני אות ע"ט ששאל הכוזרי את החבר על מה שבעת הלימוד והתפילה מתנועעים בתנעות הגוף וענה לו "כי מפני החום הטבעי" וביאר בפי' האוצר נחמד" וז"ל: שהוא כדי שעם התנועה שעשה הגוף יתעורר חמימות הטבע שבאדם כטבע התנועה שמעורר החום כנודע בטבעיות, וכשיתעורר החום יתחזק חשק הקריאה ויזדכך הרעיון, עכ"ל.
וזהו כמש"כ במס"י בפ"ז ביאור חלקי הזריזות ש"התנועה החיצונית מעוררת הפנימית", וכן בס' החינוך כ' ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" וכן "עיקרי הלבבות תלויין אחר הפעולות".
 

מי זה

משתמש חדש
נכון מה שהבאת מהכוזרי, ויש לציין את הסיבה ההגיונית שמביא בהמשך:
אָמַר הֶחָבֵר: אָמְרוּ, כִּי בַּעֲבוּר הָעִיר הַחֹם הַטִּבְעִי, וְאֵינֶנִּי סָבוּר שֶׁהוּא אֶלָּא מִצַּד הָעִנְיָן שֶׁאֲנַחְנוּ בוֹ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלִים לִקְרֹא רַבִּים מֵהֶם פֶּה אֶחָד הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַבְּצוּ עֲשָׂרָה מֵהֶם אוֹ יוֹתֵר עַל סֵפֶר אֶחָד, וּבַעֲבוּר זֶה הָיוּ סְפָרֵינוּ גְדוֹלִים, וְיִצְטָרֵךְ כָּל אֶחָד מֵהָעֲשָׂרָה שֶׁיִּטֶּה עִם הָעִתִּים לְעַיֵּן הַתֵּבָה, וְיָשׁוּב, וְהוּא נוֹטֶה וְשָׁב תָּמִיד מִפְּנֵי שֶׁהַסֵּפֶר בָּאָרֶץ, וְהָיָה זֶה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כֵּן שָׁב מִנְהָג מִפְּנֵי הַהִסְתַּכְּלוּת וְהָרְאִיָּה וּלְהִדַּמּוֹת כַּאֲשֶׁר הוּא טֶבַע מִבְּנֵי אָדָם. וְזוּלָתֵנוּ קוֹרֵא כָּל אֶחָד בְּסִפְרוֹ וּמְקָרְבוֹ אֶל עֵינָיו אוֹ יִקְרַב הוּא אֵלָיו כְּפִי רְצוֹנוֹ, מִבְּלִי שֶׁיָּצַר עָלָיו חֲבֵרוֹ, וְאֵינֶנּוּ צָרִיךְ שֶׁיִּטֶּה וְיָשׁוּב.
 
חלק עליון תַחתִית