וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יקוק נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.

הביננו

משתמש רגיל
ובחז''ל שזכו לשני כתרים כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע.
שאלתי,
בגמ' שבת פח א, אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב {תהילים קג-כ} ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברישא עושי והדר לשמוע.

רש''י - עושי דברו לשמוע. מוכנין לעשות קודם שישמעו ולא כדרך שאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר לידע אם יכולין לקבלן עליהם אם לאו.

מדוע לפרוש רש''י זכו לשני כתרים ? הרי יש כאן רק מעלה אחת שמוכנים לעשות עוד לפני ששמעו מה נדרש מהם.
~~~~~
שאלה אחרת : בפרשת ואתחנן, חוזר משה רבינו על עשרת הדיברות ואומר: קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ.
הרי שכאן אמרו ושמענו ועשינו ולא נעשה ונשמע
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
זכורני שראיתי במקורות ש'נשמע' קאי על הלימוד.
אך אינני יודע אם זה הפשט.

(אנו העם היחיד בתבל שלומד כל ימיו את הדת וחוקיה למגדול ועד קטון, כל יום כל היום)
 

אברך

משתמש ותיק
מורינו הרב @הביננו שליט"א.
אם אפשר, להבא עכ"פ, שלא לכתוב שם ה' (לא אדנות ולא אלקות) בהודעות, כי יש מן הפוסקים הסוברים שלמחוק את זה יש בזה חשש איסור מחיקת שם ה' (בין במחיקה ע"י לחצני המקלדת, ובין בסגירת החלון או כיבוי המסך).
יישר כח.
 

הביננו

משתמש רגיל
פותח הנושא
מתאהב על ידך אמר:
זכורני שראיתי במקורות ש'נשמע' קאי על הלימוד.
אכן הזוהר באחרי מות
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. עֲשִׂיָּיה, בְּעוֹבָדִין טָבִין. וּשְׁמִיעָה, בְּאוֹרַיְיתָא.

שאלתי היא לדעת רש''י
 

ובכן

משתמש ותיק
יש לומר שזה הולך ביחד.
אם היו מקדימים נשמע לנעשה, הרי שכל השמיעה היא רק היכי תמצי לעמוד על המחקר אם נוכל לקיים או לא.
עתה, שהקדימו נעשה, נמצא שמה שהוסיפו אחריו לומר גם נשמע, הוא לפי שגם השמיעה עצמה יש לה תכלית, היינו הלימוד גופא.
ולכן יש כאן שתי מעלות, בזה גופא שהקדימו נעשה לנשמע.

ולשאלתך השניה, הנה בהכרח יש להם לשמוע קודם העשיה, שהרי בלא זה היאך ידעו מה יעשו. ולכן בשעה שבקשו שאת השמיעה מאת ה' יקיים עבורם משה רבינו, מן המקום הוא לומר 'ושמענו' ממך, ואז נדע מה לעשות 'ועשינו'.
 
השאלה נובעת מההנחה שהםזכו לכתרים משום שהקדימו נעשה לנשמע, אבל בגמרא נאמר בשעה שהקדימו ולא בשכר שהקדימו.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
הגרי"ז הקשה אמאי שמו להם ב' כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע, והלא מה שהקדימו נעשה לנשמע הוי מעלה אחת ויהא כתר אחד בלבד. ותי' דמה שאמרו נשמע היינו שילמדו תורה לשם לימוד תורה לשמה שיש מעלה בעצם מה שקיבלו עליהם ללמוד כך, וע"ז בא הכתר הנוסף. ויש שביאר שהעשייה זהו המצוות, והשמיעה זה מצוות תלמוד תורה, וההבדל ביניהם שהמצוות כולן נאמרו לכל ישראל בשוה, משא"כ ת"ת ניתן לכ"א לפום דרגתו שמי שאינו עוסק בתורה כל היום מחמת שאינו בדרגה אי"ז אנוס אלא שאינו מחויב יותר מכך וע"ז בא גם הכתר כנגד "נשמע".
 
חלק עליון תַחתִית