איזה 3 יהודים שחיו בזמן מתן תורה לא עמדו אצל הר סיני ולא השתתפו במ"ת?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?

תשובה: למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, הרי צפורה ושני בניו של משה, גרשום ואליעזר, היו אצל יתרו בזמן מתן תורה, וכיון שגייר משה את צפורה לפני שנשאה הרי היא ושני בניה היו יהודים, והם ה3 יהודים היחידים שלא היו במתן תורה.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
רב פפא אמר:
אתה מעלה פה נקודה מעניינת.
האם יתכן שילדיו של משה רבינו לא השתתפו במעמד הר סיני
תלוי במחלוקת הידועה אם יתרו הגיע לפני מתן תורה.
בשם ר' אהרן מבעלז אומרים שהיה זה בהשגחה מה', שהלא רק דור המדבר ראה בעיניו את מעמד הר סיני, אך הדורות הבאים היו צריכים לסמוך על מה שקיבלו מאבותיהם - "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". ועל כן סיבבה ההשגחה שדווקא בניו של משה לא יהיו במעמד הר סיני, והוא יהא הראשון המספר לבניו את מעמד הר סיני, וממנו למדו כל ישראל לספר לבניהם.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק וברוך אמר:
רב פפא אמר:
אתה מעלה פה נקודה מעניינת.
האם יתכן שילדיו של משה רבינו לא השתתפו במעמד הר סיני
תלוי במחלוקת הידועה אם יתרו הגיע לפני מתן תורה.
בשם ר' אהרן מבעלז אומרים שהיה זה בהשגחה מה', שהלא רק דור המדבר ראה בעיניו את מעמד הר סיני, אך הדורות הבאים היו צריכים לסמוך על מה שקיבלו מאבותיהם - "והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב". ועל כן סיבבה ההשגחה שדווקא בניו של משה לא יהיו במעמד הר סיני, והוא יהא הראשון המספר לבניו את מעמד הר סיני, וממנו למדו כל ישראל לספר לבניהם.
אהבתי!
יישר כחך
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
רב פפא אמר:
אתה מעלה פה נקודה מעניינת.
האם יתכן שילדיו של משה רבינו לא השתתפו במעמד הר סיני

בהשגחה פרטית ממש זמן קצר אחרי שאמרתי למישהו את הדברים הנ"ל בשבת, קראתי סיפור על אחד מהישיבות באירופה ששמעו שהחפץ חיים מגיע נראדין לשהות בעיירה מסויימת לא רחוק מהישיבה. כל בני הישיבה החליטו שנוסעים לראות את הח"ח ולהתברך ממנו. אחד מהתלמידים נתבקש על ידי אביו שלא להצטרף לנסיעה כיון שחשש מסכנת וטלטול הדרכים והרכבות וכו', הבחור ניסה לשכנע את אביו שאין בזה שום חשש ושכולם נוסעים כולל ראש הישיבה וכו', אבל האבא עמד בשלו שלא יסע.
כבר כמה ימים לפני הנסיעה דיברו כולם מהנסיעה הצפויה והבחור הזה הרגיש החמצה שרק הוא לא יזכה לראות את הח"ח ולא יזכה להתברך ממנו.
כאשר נסעו וחזרו בני הישיבה מהנסיעה התלהבו כולם וסיפרו שהח"ח בירך את כל אחד ואחד בנפרד בברכת אריכת ימים.
החליט הבחור הנ"ל שהוא רוצה לראות מה יהיה עם ברכתו של הח"ח, ורשם את שמותם של כל הבחורים שנתברכו אז מהח"ח..
עברו כמה וכמה עשרות שנים מאז וויום אחד התלמיד הנ"ל קרא לבני ביתו וסיפר להם כדלהלן:
"היום הלך לעולמו בשיבה טובה ושבע ימים אחרון הבחורים שנתברכו אז מהח"ח בברכת אריכות ימים, ואכן כולם זכו לאריכות ימים ושנים, והנה אני היחיד שנשאר חי וקיים אחרי שכולם הלכו לעולמם. ואני רואה מזה שאכן ברכתו של ה"ח חשוב הוא מאוד, אבל ברכת התורה שכתוב אצל כיבוד אב הוא יותר חשוב, ואני נתברכתי על ידי התורה בברכת למען יאריכון ימיך".
חשבתי שיכול להיות שבניו של משה קימו מצוות כיבוד אם, שהרי אימם ציפורה נשארה אצל יתרו, והם כיבדו אותה בזה שנשארו אצלה, וצפורה ג"כ קימה בזה כיבוד אב, (וגם יש מצוה לכבד סבא), ומצוה שאי אפשר לקיים ע"י אחר, מבטלין ת"ת עבורו, והוא חשוב יותר מעמוד עם כל עם ישראל בהר סיני במתן תורה!

(א.ה. אבקש ואודה מראש מהקוראים הת"ח החשובים שלא להגיב בכל מיני פירכות וסברות ולמדות בהלכות כיבוד אב ואם וכיבוד סבא ושיתרו היה גוי וגר כקטן שנולד דמי וכו' וכו' , שהרי לא באנו לפסוק כאן הלכות אלא להביע הענין שיוצא מהנ"ל).
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?

תשובה: למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, הרי צפורה ושני בניו של משה, גרשום ואליעזר, היו אצל יתרו בזמן מתן תורה, וכיון שגייר משה את צפורה לפני שנשאה הרי היא ושני בניה היו יהודים, והם ה3 יהודים היחידים שלא היו במתן תורה.
אם להיות קטנוני, הם לא היו יהודים. הם היו ישראלים, או עברים (מילדי העברים זה), או, לכל היותר, היו לויים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אם להיות קטנוני

כי אתם המעט מכל העמים (דברים ז,ז) פירש"י שאתם ממעטים עצמכם.

HaimL אמר:
הם לא היו יהודים. הם היו ישראלים, או עברים (מילדי העברים זה), או, לכל היותר, היו לויים
לכאורה כן היו כל עם ישראל לפני מתן תורה, ומ"ש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אם להיות קטנוני

כי אתם המעט מכל העמים (דברים ז,ז) פירש"י שאתם ממעטים עצמכם.
HaimL אמר:
הם לא היו יהודים. הם היו ישראלים, או עברים (מילדי העברים זה),
לכאורה כן היו כל עם ישראל לפני מתן תורה, ומ"ש.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אם להיות קטנוני

כי אתם המעט מכל העמים (דברים ז,ז) פירש"י שאתם ממעטים עצמכם.
HaimL אמר:
הם לא היו יהודים. הם היו ישראלים, או עברים (מילדי העברים זה),
לכאורה כן היו כל עם ישראל לפני מתן תורה, ומ"ש.
לא, אני סתם ציינתי לכך שהמילה יהודי הוא איש משבט יהודה (או לכל הפחות, כללות עם ישראל שנשאר לאחר גלות אשור). סתם הערה צדדית, לא איזה משהו מהותי 
 
 

רב פפא

משתמש רגיל
HaimL אמר:
לא, אני סתם ציינתי לכך שהמילה יהודי הוא איש משבט יהודה (או לכל הפחות, כללות עם ישראל שנשאר לאחר גלות אשור). סתם הערה צדדית, לא איזה משהו מהותי
המילה יהודי בסתמא קשורה להודאה בה' וכפירה בע"ז (עשיו קרא לאשתו יהודית כדי לרמות את אביו על אף שיוהדה עוד לא היה בחיים)
 
 

HaimL

משתמש ותיק
רב פפא אמר:
HaimL אמר:
לא, אני סתם ציינתי לכך שהמילה יהודי הוא איש משבט יהודה (או לכל הפחות, כללות עם ישראל שנשאר לאחר גלות אשור). סתם הערה צדדית, לא איזה משהו מהותי
המילה יהודי בסתמא קשורה להודאה בה' וכפירה בע"ז (עשיו קרא לאשתו יהודית כדי לרמות את אביו על אף שיוהדה עוד לא היה בחיים)
אתה מדבר על אחד מהתירוצים בגמרא מגילה על איש יהודי איש ימיני. זה הכל טוב ויפה, אבל השם יהודי לעם ישראל לא נזכר בתורה כלל וכלל. ואם כבר בזה עסקינן, אז לתירוץ הזה, למה קראו לכל עם מרדכי יהודים, אע"פ שכל עצמה של הגזירה הייתה מפני שהשתחוו לצלם, כמבואר בגמרא מגילה? אלא, אגדתא לחוד, ופשט לחוד
 
 

beri

משתמש ותיק
איזה גדר היה לגירות של ציפורה הרי כל עם ישראל עדיין לא היה משועבד לתורה כמו שכתוב ''למשפחותיו'' שנהיו אסורים אחר מתן תורה 
אבל מקצת תשובתו בצידו שלא היה להם דין כקטו שנולד וצ''ע
 

אונקלוס הגר

משתמש רשום
אגב
על הסיפור דלעיל שמעתי פעם בנוסח אחר לא זכור לי על מי אבל על העניין של 'והגדת לבנך היום ההוא לאמור בעבור זה' כו'
שמרע"ה היה ראשון המספרים ביציאת מצריים לבניו שהרי מי שיצא ממצריים ידע את כל אשר נעשה וחווה את המכות על המצריים ואת השיעבוד אולי זכר או אולי לא - אם הוא היה ילד קטן אך בכל אופן היה בתוך המצב וחווה מקרוב מה שאין כן ילדיו של משה
לשנה הבאה בליל הסדר סיפר משה רבנו לבניו ומכח אותו סיפור מועברת שרשרת האמונה - בעבור זה עשה ה' לי כו'
 

שבט הסופר

משתמש רגיל
שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?

תשובה: למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, הרי צפורה ושני בניו של משה, גרשום ואליעזר, היו אצל יתרו בזמן מתן תורה, וכיון שגייר משה את צפורה לפני שנשאה הרי היא ושני בניה היו יהודים, והם ה3 יהודים היחידים שלא היו במתן תורה.
החזקוני הזכיר זה.
ואשמח מאוד אם תוכל להשיך ולבאר את המשך דבריו בענין זה. לשונו שם בערך,שיש לו זכר לדבר זה מכך שהם לא נזכרים בתורה כלל מכאן ואילך, מה כוונתו?.
 

געגועים

משתמש ותיק
שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?
תשובה: למ"ד יתרו אחר מתן תורה בא, הרי צפורה ושני בניו של משה, גרשום ואליעזר, היו אצל יתרו בזמן מתן תורה
וכן לא היו בשירת הים.
דבורה הנביאה נתגלגלה בה צפורה אשת משה רבינו עליו השלום, כי בזמן שאמרו ישראל שירה על הים לא היתה צפורה עמהם והיא היתה מצטערת על זה, ובזכות המילה שמלתה את בנה כמו שאמר הכתוב ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה, זכתה לבא בדבורה ולשיר שירה זו על ידי רוח הקדש, וזה שאמרה בשירה בפרע פרעות בישראל, שרמזה בשירה שלה באיזה זכות שזכתה לומר שירה, בפרע פרעות לשון פריעת מילה, על שהכרית ערלת בנה. ודוק. (גלגולי נשמות)​
החזקוני הזכיר זה. ואשמח מאוד אם תוכל להמשיך ולבאר את המשך דבריו בענין זה.
לשונו שם בערך, שיש לו זכר לדבר זה מכך שהם לא נזכרים בתורה כלל מכאן ואילך, מה כוונתו?.
וזה לשונו: ולפי שיטה זו צ"ל גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני, ואעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואליך בשום מקום בתורה
מה קשה לך בכוונתו?
 

חכם לב

משתמש ותיק
לא, אני סתם ציינתי לכך שהמילה יהודי הוא איש משבט יהודה (או לכל הפחות, כללות עם ישראל שנשאר לאחר גלות אשור). סתם הערה צדדית, לא איזה משהו מהותי
מהתפלגות הממלכה בימי ירבעם כל ישראל נקראו "ישראלים" ויהודה ובנימין "יהודים"
 
וזה לשונו: ולפי שיטה זו צ"ל גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני, ואעפ"י שאין ראיה לדבר זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואליך בשום מקום בתורה
מה קשה לך בכוונתו?
קשה בכוונתו מה הקשר בין
"גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני"
לבין
"זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואליך בשום מקום בתורה"
ולמה השני ראיה לראשון?
 

געגועים

משתמש ותיק
אם הם לא היו במתן תורה, אז מה קרה, [הם לא יהודים? זו הכוונה?]
ומה שלא נזכרו בתורה, זה 'זכר לדבר' ש....?
קשה בכוונתו מה הקשר בין
"גרשום ואליעזר לא עמדו על הר סיני"
לבין
"זכר לדבר שלא הוזכרו מכאן ואליך בשום מקום בתורה"
ולמה השני ראיה לראשון?
כי אם היו נוכחים בכלל ישראל למה לא הוזכרו כמו שאר גדולי הדור, מכאן זכר לדבר שלא היו נוכחים
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
 

שבט הסופר

משתמש רגיל
כי אם היו נוכחים בכלל ישראל למה לא הוזכרו כמו שאר גדולי הדור, מכאן זכר לדבר שלא היו נוכחים
הרבה אנשים לא הוזכרו. [ולא תימא שמחמת זה כתב החזקוני שזה רק 'זכר לדבר', כי כמדומה שמ'אי הזכרתם' אין אפילו זכר לדבר, וא"כ לכאורה קשה לומר שזו כוונת החזקוני].

כתב הרמ"ע מפאנו (מאמר מאה קשיטה סימן עו):
וכבר זכרנו במקום אחר כי נתבשר משה על יהונתן בן גרשום שישלים בכי טוב בפסוק "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" וכתיב "וידעתם כי אני ה'", השוהו למשה בידיעה זו, כדכתיב גבי מנשה בן חזקיהו בהשלמת תשובתו וידע מנשה כי ה' הוא האלקים, וכבר נתבשר משה אדוננו שלבסוף תשרה שכינה על יהונתן, ויהיה נביא אמת, שהרי השוהו למשה זקנו כאמור. הארכתי בכל זה לשתק את האומרים כי נשכח זרעו של משה מספר התורה כמת מלב, ואין הדבר כן אלא כדאמרן
 

רוצה לדעת תורה

משתמש ותיק
שאלה: איזה 3 יהודים לא היו במתן תורה?
ישנו מאמר במוסף של משפחה "קולמוס" לפני כמה שנים שבנו של ר' יהודה החסיד טוען שהיו רבים מבני ישראל שהיו באותה עת בארץ ישראל ולא שמעו כלל את מעמד הר סיני ועבורם חזר משה על התורה כולה בערבות מואב בטרם הכניסה לארץ שאז הם התאספו ובאו לקבל את פני משה ועם ישראל.
[איני זוכר היכן זה, אבל אפשר לחפש באוצר החכמה בקולמוס]
 

בניין הבית

משתמש ותיק
לכאורה כן היו כל עם ישראל לפני מתן תורה, ומ"ש.
לא, אני סתם ציינתי לכך שהמילה יהודי הוא איש משבט יהודה (או לכל הפחות, כללות עם ישראל שנשאר לאחר גלות אשור). סתם הערה צדדית, לא איזה משהו מהותי
אתה מדבר על אחד מהתירוצים בגמרא מגילה על איש יהודי איש ימיני. זה הכל טוב ויפה, אבל השם יהודי לעם ישראל לא נזכר בתורה כלל וכלל. ואם כבר בזה עסקינן, אז לתירוץ הזה, למה קראו לכל עם מרדכי יהודים, אע"פ שכל עצמה של הגזירה הייתה מפני שהשתחוו לצלם, כמבואר בגמרא מגילה? אלא, אגדתא לחוד, ופשט לחוד
אין רצוני להטות את האשכול לעניין אחר, שכבר דשו בו טובא. אבל אציין:

בראשית (מט, ח):
יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ

ובתרגום יונתן:
יְהוּדָה אַנְתְּ אוֹדֵיתָא עַל עוּבְדָא דְתָמָר בְּגִין כֵּן לָךְ יְהוֹדוּן אֲחָךְ וְיִתְקְרוּן יְהוּדָאִין עַל שְׁמָךְ יְדָךְ

ויש לשים לב, שבכל ספר בראשית עד פסוק זה, בתרגום אונקלוס תרגם כל לשון 'עברי' - 'עבראה' אולם מכאן והלאה תרגם 'יהודאה'.
אשר על כן יש לומר שגם בניו של משה נקראים בשם יהודים, ללא כל קשר למתן תורה וכו'.

ולכאורה יש לתהות, למה אם כן נתכנה מרדכי כ'איש יהודי' וכמ"ש במדרש 'שכפר בע"ז' - ומה בכך והלא כל עם ישראל נקראו בשם 'יהודי' וכאמור.

אלא שצ"ל, שכל עם ישראל נקראו יהודים בכללות, אולם לא מצינו מישהו שנתכנה בשם זה בפנ"ע, מלבד מרדכי, וממילא מובן שבא להשמיענו שכפר בע"ז.

 

שבט הסופר

משתמש רגיל
ומי עוד, לא היה במתן תורה?
המקושש.
המקושש היה במשמר משבת שניה שהיו במדבר עד למעשה המגדף בשנה שניה.
[אלא אם כן נאמר שהוציאו אותו לשעה קלה (בערבות...) לכבוד מתן תורה]. ומכאן יש מקום לפלפל האם חלים עליו דיני תורה ומיתה וכו'

וכמו שכתב בגור אריה [למהר"ל] (ויקרא כד, ט):
[ט] מפרשה של מעלה יצא. הקשה הרא"ם, דכאן משמע שהיה מעשה דמקלל בשנה שניה, שהרי מעשה לחם הפנים לא היה עד שנה שניה שהוקם המשכן. וכן משמע גם כן מהא דקאמר (רש"י) בסמוך 'ומתניתא אמרה מבית דין של משה יצא מחוייב וכו'', והדגלים לא היו עד שנה שניה. וקשיא על הא דקאמר בסמוך (רש"י פסוק יב) 'ולא הניחו המקושש עמו, ששניהם בפרק אחד היו', ובפרשת שלח לך פירש (רש"י במדבר טו, לב) שהמקושש היה בשבת שניה לצאתם ממצרים, ותירץ, אף על גב דלחם הפנים היה בשנה השניה בסיני, נצטווה עליו מיד, ובשעת הציווי מיד היה מלגלג. והא דקאמר 'מבית דין של משה יצא מחוייב שבא ליטע אהלו כו'', אף על גב שהדגלים היו בשנה שניה, מכל מקום מעצמם היו נוהגים בדגלים אף בשנה ראשונה, לפי שנסיעת הדגלים היה להם מיעקב, כמו שפירש בפרשת ויחי (רש"י בראשית נ, יג) שקבע להם מקום במטתו לישא אותו, וכסדרן של מסע הדגלים היו נוהגין מעצמן. ואפילו הכי היה צריך לצוותם בשנה שניה (במדבר א, א), שלא היו כולם ניכרים מאיזה שבט היו, אלא מקצתם היו ניכרים, ומקצתם אינם ניכרים, עד כאן:
ולא ידעתי מה הועיל, שהרי המקושש היה בשבת שניה לצאתם ממצרים, שאפילו אם תאמר שמיד בסיני נצטוו על לחם הפנים, הרי כמה שבועות היה במשמר המקושש שלא דנו אותו, שהרי היה עמו המקלל, ובודאי לא היה אפשר למשה ללמוד להם מה ששמע מסיני עד אחר יום הכפורים, שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר הלוחות (רש"י שמות לג, יא), ועלה להר, ולא היה פנאי לו ללמד את ישראל עד אחר יום הכפורים, ואם כן אי אפשר ששמע מצות לחם הפנים [אלא] עד אחר יום הכפורים, וכמו שתאמר שהיה המקושש במשמר משבת שניה שיצאו ממצרים עד אחר יום הכפורים, כן תוכל לומר שהיה במשמר עד שנה שנייה שהוקבעו הדגלים:
ולא קשיא, שהקב"ה כל זמן היותם בהר סיני לא רצה שיומת המקושש, שלא יהיו מתעסקין במיתה. שכל זמן שהיו ישראל בהר סיני אחר שקבלו את התורה היה זמן שמחה, כאדם הנושא אשה, כדכתיב (דברים כד, ה) "ושימח את אשתו אשר לקח", הכתוב אומר שישמח את אשתו שנה אחת, והקב"ה לקח את ישראל אליו, והיה דומה בהר סיני לחתן שקדש אשה. וזהו שפירש רש"י אצל נדב ואביהו "שאו את אחיכם מאת פני הקודש" (לעיל י, ד) 'כאדם האומר העבר את המת מאת פני הכלה כו''. ולפיכך לא רצה הקב"ה שיהיו מתעסקין במיתתו של מקושש. אף על גב דכתיב (משלי יא, י) "באבוד רשעים רינה", מכל מקום שמחה אין כאן. וישראל שהיו אצל הר סיני שנה אחת חוץ מעשרה ימים (רש"י במדבר י, יא) מיעוטו של חדש, וכל זמן שהיו ישראל אצל הר סיני לא רצה שיומת, כי השנה הזאת היה זמן שמחה להקב"ה עם ישראל. וכן כשיצאו ממצרים, שבאו לקבל תורתו, הכל היה ימי שמחה, ולא רצה לערב בם מיתה:
 

שבט הסופר

משתמש רגיל
אף שלא נזכרו גרשום ומנשה בתורה בפירוש. אמנם יש במדרש (במדב"ר טו, יט) ש"וירץ הנער", [במעשה דאלדד ומידד] היינו גרשום בן משה
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
ב"ה
ישנו מאמר במוסף של משפחה "קולמוס" לפני כמה שנים שבנו של ר' יהודה החסיד טוען שהיו רבים מבני ישראל שהיו באותה עת בארץ ישראל ולא שמעו כלל את מעמד הר סיני ועבורם חזר משה על התורה כולה בערבות מואב בטרם הכניסה לארץ שאז הם התאספו ובאו לקבל את פני משה ועם ישראל.
[איני זוכר היכן זה, אבל אפשר לחפש באוצר החכמה בקולמוס]
אאל"ט כתבה מכמה שנים טובות אחורה.
המדובר הוא על בני מנשה, טענו שהי' חלק גדול מהשבט שלא הי' משעובד במצרים, וגם לא הי' ביציאת מצרים ומתן תורה.
(לא היו בארץ ישראל, כי אם בעבר הירדן)
ורצו שם להסביר בזה מדוע בעבר הירדן משה הוסיף לבד את חצי שבט מנשה, וכן את הקפיצה המספרית במניינם.

לא זוכר כעת פרטים מדוייקים, אני אישית אז לא מאוד התרשמתי מההוכחות.
 

בחצרות אלוקינו

משתמש ותיק
א. במכילתא [ע"פ זית רענן] איתא דציפורה לא נתגירה מעיקרא ולפי"ז בני משה לא היו ישראלים מעיקרא [וצל"ע במה שנתיחסו אחריו ול"א כקטן שנולד דמי ואכמ"ל]
ב. בחי' רבינו יונה לסנהדרין נ"ט. בהא דאיתא שם דאמר רבי יוסי ברבי חנינא כל מצוה שנאמרה לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח ואנו אין לנו אלא גיד הנשה ואליבא דרבי יהודה והקשה דהא על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב ולא כל ב"נ וכתב דמ"מ נפק"מ לישראל שנשארו במצרים שלא קיבלו התורה דמ"מ בגיד הנשה אסורים ומבואר דנקט דיתכן שיש מישראל שנשארו במצרים [צ"ל שלא רצו לצאת רק לאחר מכת חושך] וכיון דלא הוו במתן תורה לא נתחייבו במצוות​
 

געגועים

משתמש ותיק
חלק עליון תַחתִית