ביטולה זהו קיומא

לוי כץ

משתמש חדש
התפרסם בשם מישהו שביטולה זהו קיומה לא נאמר על יום אחד אלא על תקופה האם מישהו יודע מקור לזה לי זה דבר מוזר וחדש 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
לא משמע כך מרש"י:

שביטולה של תורה, כגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה, זהו יסודה, כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
 

HaimL

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת. 
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת. 
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוות
 
 

HaimL

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת. 
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוות
אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת. 
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוות
אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.
זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
 

HaimL

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוות
אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.
זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.
זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.

אבל בגמרא כתוב גדול תלמוד תורה מה הפירוש גדול
 

HaimL

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
 
זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.

אבל בגמרא כתוב גדול תלמוד תורה מה הפירוש גדול
בגמרא גם כתוב גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. וכי תעלה על דעתך שבעל מלאכה שאינו ירא שמים זכותו גדולה מירא שמים, אלא שיש בו צד גדלות, וה"נ יש צד גדלות בת"ת, יותר מכל דבר אחר. זה לאו דווקא מוכיח שזכותו של הלומד תורה גדולה מזכותו של המציל נפשות. אולי זה באמת כך, אבל הראיה ממרדכי לא ברורה לי.
 
 

אבינועם

משתמש ותיק
אינני מבין!
הפירוש ב'ביטולה זהו קיומה' הוא
שלפעמים יש צורך בהפסקה מלימוד התורה, שמטרתה היא למען קיום התורה.
וא"כ, מה לי זמן קצר ומה לי זמן ארוך.
אגב, שמעתי שמרן החזו"א זצוק"ל, בהיותו בסביבות גיל העשרים לחייו, לא למד דבר במשך כמה שנים (!) כי לפני זה הוא היה מתמיד גדול מעבר ליכולתו, וע"כ נאלץ להפסיק מכל לימוד כדי ליישב את דעתו.
סיפור זה שמעתיו מפי אדם בר סמכא ידוע.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משבט הכהונא אמר:
HaimL אמר:
ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.

אבל בגמרא כתוב גדול תלמוד תורה מה הפירוש גדול
בגמרא גם כתוב גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. וכי תעלה על דעתך שבעל מלאכה שאינו ירא שמים זכותו גדולה מירא שמים, אלא שיש בו צד גדלות, וה"נ יש צד גדלות בת"ת, יותר מכל דבר אחר. זה לאו דווקא מוכיח שזכותו של הלומד תורה גדולה מזכותו של המציל נפשות. אולי זה באמת כך, אבל הראיה ממרדכי לא ברורה לי.

בגמ' זה תמהו ואגב אציין מבדרי הצל"ח ע"ד הצחות והפשט
צל"ח מסכת ברכות דף ח עמוד א 
שם גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים. מאמר זה על פי פשוטו הוא קושי ההבנה, שממה נפשך, אם הנהנה מיגיעו הוא ירא שמים ג"כ, א"כ פשיטא דהאי אית ביה תרתי ירא שמים ונהנה מיגיעו שהוא עדיף מי שהוא ירא שמים לחוד, ולמה הוצרך להביא ראיה על זה. ואם זה הנהנה מיגיעו אינו ירא שמים, איך יהיה עדיף מירא שמים. ובילדותי הייתי רגיל לומר בזה מלתא דבדיחותא, והנהנה דקאמר כאן מושך עצמו ואחר עמו, וכאילו אמר גדול הנהנה מיגיעו יותר מהנהנה מירא שמים שבו, שאומר פרנסוני בשביל שאני ירא שמים. ולכך וטוב לך לעוה"ב לא כתיב בו, לפי שכבר אכל שכרו בעולם הזה. ואני מסופק אם מעצמי אמרתי הך בדיחותא או שמעתיו, ויהיה איך שיהיה אין זה רק מאמר הלציי ולא פירוש אמתי בכוונת המאמר, וגם הראיה שמביא מן הפסוק לא שייכא כלל.
והנלע"ד בזה ע"פ מה שמבואר בפרק ששי משמנה פרקים להרמב"ם הפרש שבין החסיד ובין הכובש את יצרו ומושל בנפשו, שהחסיד המעולה עדיף שזה נפשו מטוהרה ואינו חושק כלל לדבר עבירה, אבל הכובש את יצרו נפשו לא מטוהרה וחושקת לתאוה אלא שהוא כובש את יצרו בזרוע, יע"ש. והנה זה שנפשו מטוהרה יש לו נחת מעבודתו ונהנה מעשיית מצותיו, ואפשר שעל זה רמזו חז"ל [אבות פ"ד מ"ב] שכר מצוה מצוה, שכל כך יש לו הנאה מן המצוה שנהנה כאילו קיבל בזה שכרו.
ובזה אפשר לפרש כוונת התנא באמרו [אבות פ"א מ"ג] הוו כעבדים המשמשים על מנת שלא לקבל פרס, כלומר שהרי מקבל תיכף שכרו בהנאתו שנהנה מעבודתו לבוראו. אבל זה שכובש את יצרו יש לו צער לשנות טבעו ומזגו המביאו לידי תאוה וחמדה אלא שמורא שמים עליו, ועל זה נאמר ואוי לו מיצרו. ולזה כיון כאן ר' חייא משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו, ואין כוונתו על היגיעה להביא לחמו, אבל רצונו יגיעו בקיום התורה והמצות, והוא בזה הנאה גדולה לפי שנפשו טהורה והיא חושקת בקיום המצוה והיא הנאתה האמיתית, והוא גדול יותר מירא שמים שאינו נהנה מקיום המצות אבל עושה אותה מיראה שהוא ירא שמים. ובזה וטוב לו לא כתיב, לפי שאין טוב לו והוא מצטער בעשיית המצוה כמו שעושה הדבר בהכרח נגד רצונו. ומה שאמרו במסכת ע"ז דף י"ט ע"א על ההוא קרא דאשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד, ולא בשכר מצותיו, יבואר אצלינו במקום אחר.
שם זה המניח ס"ת ויוצא. מזה משמע דוקא לצאת אסור אבל להדר אפיה שם בבית הכנסת שרי, דאל"כ הוה ליה למימר רבותא דאפי' להדר אפיה אסור. ומדברי התוס' כאן [ד"ה רב ששת] משמע דגם להדר אפיה אי לאו רב ששת דגריס ואמר אינהו בדידהו וכו', הא אינש אחרינא אסור. ונ"ל דלצאת אפי' יוצא ללמוד בבית הכנסת אסור, דבשלמא כאן בבית הכנסת הוה ליה רואים שעוסק בגרסתו, אבל כשיוצא משם הרואה אותו יוצא אינו יודע שיוצא כדי ללמוד. והנה מה שכתבתי דלהדר אפיה [אפילו] אינו יוצא ג"כ אסור, לא מבעיא למה שתירץ התוס' כאן דרב ששת גריס בנחת ומהדר אפיה דקאמר, היינו לרבותא, פשיטא מוכח דלהדר אפיה מאן דלא גריס אסור, אלא אפי' לפי מה שכתבו התוס' במסכת סוטה דף ל"ט ע"א בד"ה כיון שנפתח וכו', דמהדר אפיה שאני, אעפ"כ נלע"ד מוכח דלהדר אפיה מאן דלא גריס אסור משום עוזבי ה', דאל"כ ועיקר הרבותא של רב ששת שהיה גורס משנתו בשעת קריאת התורה, א"כ אין מקומו של הך עובדא דרב ששת כאן במס' ברכות אלא שם במס' סוטה. אלא ודאי דגם משום עוזבי י"י יש למאן דלא גריס ומהדר אפיה. וכל חד אסור, דלהדר אפיה לחוד אסור משום עוזבי י"י, ולמיגרס לחוד אסור משום ואזני כל העם אל ספר כדאמרינן שם בסוטה, ובהצטרף שניהם יחד דמהדר אפיה וגריס הוא היתר, וכל אחד נעשה היתר לאיד 
 

HaimL

משתמש ותיק
דברי הגאון בעל הצל"ח קדש הם, אבל אין זה הפשט של יגיעת כפיים, וצא ולמד מיעקב אבינו

זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶ֒ךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
 
חלק עליון תַחתִית