בגמ' הלשון היא: ביטולה של תורה זהו יסודהלוי כץ אמר:ביטולה זהו קיומה
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת.משבט הכהונא אמר:אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוותHaimL אמר:לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת.משבט הכהונא אמר:אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
וז"ל הט"ז ביורה דעה סימן רנא ס"ק ו ויכום ויפשיטום כו'. - רש"ל הקשה על זה ותימה הלא מסקינן סוף פ' קמא דמגילה גדולה תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות עכ"ל. ואין כאן קושיא דודאי אין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש אלא דהתם אומר דיותר יש זכות למי שזוכה לעסוק בתורה ולא בא לידו הצלת נפשות ממי שבא לידו הצלת נפשות ועל ידי כך צריך לבטל תלמוד תורה ולעסוק בהצלת נפש ויליף לה ממרדכי בלשן שתחילה שלא בא לידו עסק של הצלת נפשות היה חשוב בעיני חכמים יותר ממה שאחר כך בא לידו המצוה של הצלת נפשות והוצרך לבטל תורה כדאי' שם שלא מנאו אותו חכמים כמו תחלה וא"ל ממה דאיתא שם גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך קיים לא עלה עזרא לבנין בית המקדש דהתם עלה זרובבל לבנות בית המקדש ולא נתבטל בנין בית המקדש בשביל שלא עלה עזרא אלא שעזרא לא רצה להצטרף עמו כי תלמוד תורה גדול מזה ונמצא הוה זה ממש כההיא דלעיל ויותר תימה על בעל הדרישה שכתב בתירוץ קושיא זאת דאם הוא בענין שאין יכול לקיים שניהם אז תלמוד תורה קודם כו' וזה ודאי אינו:
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.משבט הכהונא אמר:כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוותHaimL אמר:לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת.משבט הכהונא אמר:אכן זה מקורו אבל בל נשכח דברי הט"ז הידועים שיש מעלה יותר במי שלא הגיע לזה (ודבר בעיתו מה טוב שאנו מתקרבין לימי הפורים).
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
HaimL אמר:אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.משבט הכהונא אמר:כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוותHaimL אמר:לא ברורים לי דברי הט"ז שהבאת.
1. איך שייך לומר שזכות ת"ת גדול מזכות העסק בהצלת
נפשות, מאחר וחכמים לא החשיבו את מרדכי היהודי. דילמא זכותם שווה (או אף המציל נפשות זכותו גדולה) רק שירדה קרנו בעיניהם מצד ידיעת התורה שלו, שע"כ פחת בלימוד התורה.
ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.משבט הכהונא אמר:HaimL אמר:אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.משבט הכהונא אמר:כך אתה חושב אבל הט"ז כותב שמעלת העוסק בתורה יותר גדולה אף אם צריך לבטלו במצוה שא"א לעשותו ע"י אחרים כיון שהתורה היא חכמתו ובכך מתדבק בבורא יתב"ש יותר מכל המצוותזה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
HaimL אמר:ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.משבט הכהונא אמר:HaimL אמר:אני לא חושב כלום. אני בסך הכול תמה על ראיית הט"ז.זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
בגמרא גם כתוב גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. וכי תעלה על דעתך שבעל מלאכה שאינו ירא שמים זכותו גדולה מירא שמים, אלא שיש בו צד גדלות, וה"נ יש צד גדלות בת"ת, יותר מכל דבר אחר. זה לאו דווקא מוכיח שזכותו של הלומד תורה גדולה מזכותו של המציל נפשות. אולי זה באמת כך, אבל הראיה ממרדכי לא ברורה לי.משבט הכהונא אמר:HaimL אמר:ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.משבט הכהונא אמר:
זה לשון רש"י סוף אסתר לרוב אחיו – ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.
ומקורו בגמ' מגילה טז ע"ב כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו לרוב אחיו ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. ועיין פרש"י שם שפירשו ממנו – לפי שבטל מדברי תורה ונכנס לשררה.
ועיי"ש בגמ' עוד אמר רב יוסף גדול ת״ת יותר מהצלת נפשות דמעיקרא חשיב ליה למרדכי בתר ד׳ ולבסוף בתר חמשה מעיקרא כתיב אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן ולבסוף כתיב הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן.
ופרש"י מעיקרא – בימי כורש כשעלה זרובבל מן הגולה ומרדכי עמו ונמנו בספר עזרא כ״ד שנה היה בין מנין למנין בימי כורש לדריוש האחרון ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל חכמים.
אבל בגמרא כתוב גדול תלמוד תורה מה הפירוש גדול
HaimL אמר:משבט הכהונא אמר:HaimL אמר:ידועה לי הגמרא. אני תמה רק על הראיה, שמשמע מזה שזכותו של הלומד תורה כלפי שמיא גדולה מזכותו של המציל נפשות. שמא זכותם שווה, או שגדלה זכותו של המציל נפשות דווקא, ורק שפירשו ממנו כיוון ששוב לא היה לומד כדרכם של החכמים והסנהדרין, אבל לא כי קטנה זכותו. זאת תמיהתי, היא תמיהה רק על הראיה.
אבל בגמרא כתוב גדול תלמוד תורה מה הפירוש גדולבגמרא גם כתוב גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים. וכי תעלה על דעתך שבעל מלאכה שאינו ירא שמים זכותו גדולה מירא שמים, אלא שיש בו צד גדלות, וה"נ יש צד גדלות בת"ת, יותר מכל דבר אחר. זה לאו דווקא מוכיח שזכותו של הלומד תורה גדולה מזכותו של המציל נפשות. אולי זה באמת כך, אבל הראיה ממרדכי לא ברורה לי.