חידודין חידודין

רוטטער

משתמש ותיק
ברש"י "היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה". וקשה דהנה ידוע דיש לו צער כביכול כשרשעים נהרגים כמאמרם ז"ל 'מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה'. וא"כ אפשר דזה דנצטער יתרו הוא מבחינת הדבק במידותיו?
 

רוטטער

משתמש ותיק
פותח הנושא
באמת מקור של רש"י זו הוא גמרא וקשה על הגמרא קושיא זו
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כשרשעים טובעים אין זה זמן לומר שירה, זה סוף עצוב שהם לא חזרו בהם והוצרכו ליטבע,
אבל אין זה שייך לנעשה חידודין חידודין.
בוודאי שעם ישראל שמח כאשר הוא ניצל מהרשעים והם מתים, אלא שאין לומר אז שירה.
 

לביא

משתמש ותיק
ברש"י "היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה". וקשה דהנה ידוע דיש לו צער כביכול כשרשעים נהרגים כמאמרם ז"ל 'מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה'. וא"כ אפשר דזה דנצטער יתרו הוא מבחינת הדבק במידותיו?
לכאורה כל מה שנאמר ״מעשה ידי טובעים ואתם אומרים שירה״ היה כלפי המלאכים, לא כלפי בשר ודם.
 

דור2000

משתמש ותיק
בעניין מעשי ידי טובעים בים, הפשט היותר מסתבר במדרש זה שאין מדובר בטביעת המצרים אלא על עם ישראל כשהיו חונים על הים.
  • כך הוא במדרש תנחומא (בובר פרשת בשלח סימן יג ד"ה [יג]) שמפורש בו שהקב"ה לא הניח למלאכים לשיר מפני שבניו, עם ישראל, היו נתונים בצרה, וז"ל:
ד"א אז ישיר, בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה, ולא הניחן הקב"ה, 'שנאמר וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה וגו' (שמות י"ד כ), ואומר וְקָרָא זֶה אֶל זֶה (ישעיה ו' ג), למי היו דומין? למלך שנשבה בנו, לבש נקמה באויביו והלך להביא אותו, ובאו הבריות לומר לו אימנון [שיר של שבח], אמר להן לכשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי. כך ישראל היו נתונים בצרה בים, באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם, אמר להם הקב"ה בני נתונים בצרה, ואתם מקלסין לפני?
  • כך הוא גם בשמות רבה (פרשה כ"ג):
"אמר רבי יוחנן: בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקב"ה, אמר להם : לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה? הה"ד ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו') 'וקרא זה אל זה ואמר', וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ב"ה, א"ל הקב"ה: יקדמו בני תחלה... עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים, אתם חיים וקיימים".
  • וכך מצינו גם בפרקי דרבי אליעזר באופן מפורש יותר (פרק מ"ב):
"המצרים רדפו אחרי בני ישראל עד ים סוף, היו ישראל בין המצרים ובין הים, הים לפניהם והאויב אחריהם, וראו העליונים בצרתן של ישראל כל הלילה ולא נתנו שבח והודאה ליוצרם".
  • יתרה מזאת, מצאנו מקורות שהמלאכים עצמם הצטרפו לעם ישראל בשירתם, שהנה בתוספתא (סוטה י') שנינו:
"באותה שעה אמר הקב"ה למלאכי השרת בואו וראו שירה שבני ישראל אומרין לפני. אף הן כיון שראו אמרו שירה". לא רק שהקב"ה אינו מונע ממלאכי השרת להצטרף לשירת בני ישראל - הוא אף קורא להם לעשות זאת.
  • כך הוא גם במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה א'):
''ר' מאיר אמר: ... ולא ישראל בלבד אמרו שירה לפני המקום אלא אף מלאכי השרת".

וכן הוא במכילתא (פרשת השירה פרק טו סוסי' א):

ר"מ אומר אף עוברים שבמעי אמן פתחו פיהן ואמרו שירה לפני המקום, שנאמר "במקהלות ברכו אלקים וגו" (תהלים ס"ח), ולא ישראל בלבד אמרו שירה לפני המקום אלא אף מלאכי השרת שנאמר "ה' אדונינו מה אדיר שמך אשר תנה הודך על השמים" (שם ח').
 
חלק עליון תַחתִית