מותר להרוג גוי בשביל להציל יהודי?

ילד זקן

משתמש רגיל
לא תרצח נאמר כנראה גם לגבי לרצוח גוי, אני מחפש מקור ברור שמותר להרוג גוי כדי שעל ידי זה ינצל יהודי (לא כשהגוי רודף, כגון רכב שמדרדר והולך למחוץ רכב אחר שבו נמצא יהודי, והנהג יכול לחתוך ימינה ולהרוג גוי במקום).

תודה מראש.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
לא תרצח לא נאמר גם לגוי אלא משום איבה.
כמו שכותב הרמב"ם בהלכות רוצח פ"ב הי"א וז"ל:

ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר וכי יזיד איש על רעהו. ואין צריך לומר שאינו נהרג על העובד כוכבים
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
לא תרצח לא נאמר גם לגוי אלא משום איבה.
כמו שכותב הרמב"ם בהלכות רוצח פ"ב הי"א וז"ל:

ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר וכי יזיד איש על רעהו. ואין צריך לומר שאינו נהרג על העובד כוכבים

מקור אין כאן 
כי רק חיוב מיתה אין 
אבל יתכן שיש עדיין לאו 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
ולפי"ז בוודאי שעדיף שיהרוג גוי ולא יהודי,
ולולי דמסתפינא אפילו בספק פקו"נ דיהודי, עדיף להרוג גוי וודאי, על ספק זה, כי אין לנו חיוב לחיותו,
והנה בגמרא ע"ז כו ע"א אמרו אסור לרפאות גוי בחנם ובשכר מותר רק משום איבה, והרמב"ם האריך בדין זה בהלכות מלכים פ"ה, וכך נפסק להלכה בהלכות מילה ישו"ע יו"ד סי' רס"ג שאסור לרפאות גוי ןלמולו אם יש לו מחלה במקום המילה, כי גויים-לא מורידין ולא מעלין.
משא"כ יהודי שכל אחד מישראל מחוייב לעשות כל טצדיקי שבעולם להצילו כמו שאמרו כל המציל נפש אחת מישראל וכו'.
והעובר על זה ולא מצילו עובר על לאו ד'לא תעמוד על דם רעך', וא"כ אף במקום ספק, יחוייב להורגו מספק שמא עי":ז ינצל היהודי,
אך יש לדון אם בגלל זה יענש כון שהשלטונות יכלאו אותו למאסר עולם על כך וכדו' אם עד כדי כך יחוייב למסור נפשו בשביל ספק.
ויש לדון בזה עוד יותר: אם באופן שיודע בוודאי שיאלץ להרוג יהודי רח"ל או גוי, ואם יהרוג הגוי יהיה במאסר עולם, ואם יהרוג היהודי לא יחוייב במאסר האם בכלל 'לא תעמוד על דם רעך' הוא, ולכאורה מהא דנפסק שמחוייב לתת את כל הונו שלא לעבור על איסור 'לא תעשה' כמו שנפסק בשו"ע גבי הידור מצווה באתרוג סוף הל' ארבעת המינים, ונשנה גם בהלכות קידוש השם יו"ד קנז' בוודאי מוטב שיאסר מאסר עולם ולא יהרוג בידים יהודי.

וצ"ע.
והשם ישמרנו מלא לפגוע בשום נפש ולא להזיק לשום בריאה בין איש בין אשה בין ישראל, בין עכו"ם בין בע"ח וכו' לעולם.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
והנה בגמרא ע"ז כו ע"א אמרו אסור לרפאות גוי בחנם ובשכר מותר רק משום איבה, והרמב"ם האריך בדין זה בהלכות מלכים פ"ה, וכך נפסק להלכה בהלכות מילה ישו"ע יו"ד סי' רס"ג שאסור לרפאות גוי ןלמולו אם יש לו מחלה במקום המילה, כי גויים-לא מורידין ולא מעלין.

להשלמת הדינים על בורים

גוי שלא קיבל עליו שבע מצוות
דינו שלא מורידין ולא מעלין. דהיינו שאין הורגין אותו ואינו מצילין אותו
ובמקום איבה אף מצילים
[וישראל מומר גרע שדינו שמורידין ולא מעלין אלא שכתב החזון איש שאינו נוהג בימנו]

גוי שהוא גר תושב שקיבל עליו שבע מצוות [וצריך עיון בדין גוי בזמננו שקיבל עליו שבע מצוות]
הרי דינו שחייבים מצד עיקר הדין להצילו ולהחיתו
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
טוביה פריד אמר:
והנה בגמרא ע"ז כו ע"א אמרו אסור לרפאות גוי בחנם ובשכר מותר רק משום איבה, והרמב"ם האריך בדין זה בהלכות מלכים פ"ה, וכך נפסק להלכה בהלכות מילה ישו"ע יו"ד סי' רס"ג שאסור לרפאות גוי ןלמולו אם יש לו מחלה במקום המילה, כי גויים-לא מורידין ולא מעלין.

להשלמת הדינים על בורים

גוי שלא קיבל עליו שבע מצוות
דינו שלא מורידין ולא מעלין. דהיינו שאין הורגין אותו ואינו מצילין אותו
ובמקום איבה אף מצילים
[וישראל מומר גרע שדינו שמורידין ולא מעלין אלא שכתב החזון איש שאינו נוהג בימנו]

גוי שהוא גר תושב שקיבל עליו שבע מצוות [וצריך עיון בדין גוי בזמננו שקיבל עליו שבע מצוות]
הרי דינו שחייבים מצד עיקר הדין להצילו ולהחיתו
ראשית ודאי דה''ה גר תושב בזמנינו.
לגבי השאלה הנ''ל, זה ברור שעדיף שיהרג גוי ולא יהודי השאלה היא אם מותר לעשות מעשה בידיים ולהרוג גוי או עדיף שב ואל תעשה ויהרג יהודי.
ואם הוא גוי שלא מעלין פשיטא דיהרוג אותו ויציל נפש אחת מישראל, ואם הוא גר תושב, זו שאלה שיש לדון בה.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ובכ"ז יש לדון אם יש מצבים שאיבה תדחה פיקו"נ [כגון שיתפרסם וכו' אפי' אם אין חשש לפוגרום מיידי]
 

ילד זקן

משתמש רגיל
פותח הנושא
טוביה פריד אמר:
לא תרצח לא נאמר גם לגוי אלא משום איבה.
כמו שכותב הרמב"ם בהלכות רוצח פ"ב הי"א וז"ל:

ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר וכי יזיד איש על רעהו. ואין צריך לומר שאינו נהרג על העובד כוכבים
אין ראיה ברמב"ם שזה משום איבה,
המיעוט דרעהו נאמר בעונש ולא בלאו, ואיבה מצאנו בדברים חיוביים כמפרנסים עניי עכו"ם ולא בדברים שליליים כלא לרצוח.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מצטער להרוס את החגיגה, אבל ממש אין היתר להרוג גוי
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ד
וכי יזיד איש. למה נאמ' פרשה זו, לפי שהוא אומר, ואיש כי יכה כל נפש אדם וגו', יכול אף המזיד והשוגג ואחרים והמרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו במשמע, ת"ל וכי יזיד, [להוציא את השוגג], איש, להוציא את הקטן; איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. - איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו; באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים.
משך חכמה שמות פרק כא
על רעהו. במכילתא: "רעהו" - להוציא אחרים. איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים [פירוש, דישראל שהרג עכו"ם אז חייב מיתה] לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו. פירוש, דבאמת גם כעת אנו מוזהרין על רציחת אחרים, ומה שפטור ישראל שהרג עכו"ם [בימים הקדמונים] הוא משום שהוחמרו, פירוש שדמו של ישראל חשוב בעיני מלכו של עולם, ולכך אינו נהרג עבור עכו"ם, לכן הקלו העכו"ם, שישראל ההורגן פטור. ולכן אמר (המשך המכילתא): 'באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינו מסור לשמים'. ומהאי טעמא נראה דאדם המזיק לעכו"ם חייב לשלם, אף על גב דאם הורגו אינו נהרג, ולא שייך בזה 'ולא יהיה ממונו חמור מגופו' (בבא קמא קיט, א), דטעמא דפטור בהורגו משום שקשה בעיני השם להרוג ישראל "ויקר המותה לחסידיו", מה שאין כן ממונו. ודו"ק.
ויתכן משום דישראל שהרג בן נח איכא מלבד חטא הרציחה עוד עון דחילול השם יתברך, וכמו שהפליגו בירושלמי אלו מציאות (בבא מציעא ב, ו): ניחא ליה לשמוע בריך אולותהן דיהודאי מן כל אגר עלמא, כל שכן ברציחת גופו החילול השם. ובזה אמרו אין יום הכיפורים ותשובה ויסורים וכו' רק מיתה ממרקת וכו' "אם יכופר לכם העון עד תמותון". נמצא דין עונש מיתה על חילול השם, ואיך יכופר לו על ידי מיתה חטא הרציחה?! ועל כרחין דינו מסור לשמים ודו"ק.
ונשאר רק לדון בשאלה בה דן פותח האשכול, האם מותר להרוג גוי בידים כדי להציל ישראל.
 

הצבי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
מצטער להרוס את החגיגה, אבל ממש אין היתר להרוג גוי
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה ד
וכי יזיד איש. למה נאמ' פרשה זו, לפי שהוא אומר, ואיש כי יכה כל נפש אדם וגו', יכול אף המזיד והשוגג ואחרים והמרפא שהמית והמכה ברשות בית דין והרודה בבנו ובתלמידו במשמע, ת"ל וכי יזיד, [להוציא את השוגג], איש, להוציא את הקטן; איש, להביא את האחרים; רעהו, להביא את הקטן; רעהו, להוציא את אחרים. - איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים, לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו; באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים.
משך חכמה שמות פרק כא
על רעהו. במכילתא: "רעהו" - להוציא אחרים. איסי בן עקיבא אומר, קודם מתן תורה היינו מוזהרים על שפיכות דמים [פירוש, דישראל שהרג עכו"ם אז חייב מיתה] לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו. פירוש, דבאמת גם כעת אנו מוזהרין על רציחת אחרים, ומה שפטור ישראל שהרג עכו"ם [בימים הקדמונים] הוא משום שהוחמרו, פירוש שדמו של ישראל חשוב בעיני מלכו של עולם, ולכך אינו נהרג עבור עכו"ם, לכן הקלו העכו"ם, שישראל ההורגן פטור. ולכן אמר (המשך המכילתא): 'באמת אמרו פטור מדיני בשר ודם ודינו מסור לשמים'. ומהאי טעמא נראה דאדם המזיק לעכו"ם חייב לשלם, אף על גב דאם הורגו אינו נהרג, ולא שייך בזה 'ולא יהיה ממונו חמור מגופו' (בבא קמא קיט, א), דטעמא דפטור בהורגו משום שקשה בעיני השם להרוג ישראל "ויקר המותה לחסידיו", מה שאין כן ממונו. ודו"ק.
ויתכן משום דישראל שהרג בן נח איכא מלבד חטא הרציחה עוד עון דחילול השם יתברך, וכמו שהפליגו בירושלמי אלו מציאות (בבא מציעא ב, ו): ניחא ליה לשמוע בריך אולותהן דיהודאי מן כל אגר עלמא, כל שכן ברציחת גופו החילול השם. ובזה אמרו אין יום הכיפורים ותשובה ויסורים וכו' רק מיתה ממרקת וכו' "אם יכופר לכם העון עד תמותון". נמצא דין עונש מיתה על חילול השם, ואיך יכופר לו על ידי מיתה חטא הרציחה?! ועל כרחין דינו מסור לשמים ודו"ק.
ונשאר רק לדון בשאלה בה דן פותח האשכול, האם מותר להרוג גוי בידים כדי להציל ישראל.
יש''כ על המר''מ, ומאז ומקדם הי' פשיטא לי כן והרי מצינו אפי' לעניין גזל עכו''ם דמסברא הוא אסור ומאן דשרי יליף מקרא כמדומני
 

זאב בודד

משתמש ותיק
לכאורה לשם הכרעה נצרך בירור בג' נושאים , הא' אם מוגדר כרוצח הישראלי , הב' האם המחייב בדיני התורה הוא המעשה או העובדה שעשית המעשה( ויבואר בהמשך) הג' האם קולא בחיוב,מעידה על קולא באיסור .
לגבי הנושא הראשון ,לכאורה אינו שונה מחצו.
באשר לנידון השני , היש לדון מעונשי ב"ד, שיש להבין מדוע יתחייב בשעת הדיון הרי לכאורה סיבת החיוב הייתה בשעת העבירה ואיננה עוד ומדוע יתחייב כעת ,ואמת הדבר שיאמרו חכמי הגויים,שסיבה נצרכת אך לחידוש דבר ולא להמשכיותו , אך כידוע שהשקפת היהדות הטהורה היא שמחדש בטובו בכל יום תמיד, והיינו שצריך סיבה המהווה, ולא רק סיבה יוצרת,ולכך נראה שהמחייב(וודאי שהמחייב הוא האיסור) היא עצם ההתאמה בין האמירה שרצחת למציאות , והתאמה זו קיימת אף כיום .
וא"כ כאשר יהרוג האדם את הישראלי יוגדר כרוצח ועל אף שבאותה שעה לא עשה מעשה , ולכך אם נכריע שגרועה רציחת יהודי מרציחת גוי , כדמוכח מכך שלא נענש( ופשוט שהעונש מעיד על חומרת האיסור,כדחזינן בלימוד דקל וחומר שבלימוד זה אנו מדרגים את איסורי התורה לפי דרגת חומרתם ואנו דנים זאת דרך עונשיהם.)עדיף שיוגדר כרוצח גוי ולא כרוצח יהודי.
נ"ב.כל זה אם נוכל לדונו כרוצח היהודי אך והיה ואין זה כך לא נוכל לומר לו חטא כדי שיזכה חברך,אא"כ נדון מצד לא תעמוד על דם רעך ואתאנו להכרעות דעדל" ת.
 

ילד זקן

משתמש רגיל
פותח הנושא
הצבי אמר:
יש''כ על המר''מ, ומאז ומקדם הי' פשיטא לי כן והרי מצינו אפי' לעניין גזל עכו''ם דמסברא הוא אסור ומאן דשרי יליף מקרא כמדומני
"ראה ויתר גויים עמד והתיר ממונם לישראל", מכלל דמעיקרא הוי אסיר.
 

שמואל כ''ץ

משתמש רגיל
עי' מנח"ח ריש מצוה ל"ד שכ' דלהרוג עכו"ם אינו בכלל איסור לא תרצח ומש"כ המשך חכמה הנ"ל בכוונת המכילתא עי' בפי' מרכבת המשנה על המכילתא מה דפי' [וזה נפק"מ עוד בכהן שהרג עכו"ם אי יכול לישא כפיו ובפרמ"ג או"ח קכ"ח א"א ס"ק נ"א כ' בשם ס' צידה לדרך שאינו נושא כפיו שהרי דינו מסור לשמים ועי' בפרישה באותו סימן] ובתנד"א רבה פרק כ"ח אות ה' אי' 'ואם הוא שופך דמים לגוי לסוף הוא שופך דמים לישראל' .
 
חלק עליון תַחתִית