"וכל העם רואים את הקולות" - האם ראו בעיניים או באזניים?

דבר חפץ

משתמש רגיל
דבר חידוש שכתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' שט"ז וז"ל
שאלת מה ענין רואין את הנשמע. תשובה. היה לך ללכת אחר הבחורים ללקט מן הפסקים וכתבים, אבל אפשר שלא ליקטוה וזה דעתי בקיצור, שניתנה כח הראיה לאוזן, והכי דייק מה ראתה אוזן אוזן ששמעה (רש"י משפטים), ואל תתמה, שמי שאמר לעין שתשמע יאמר לאוזן שתראה, שהחושים מוצאם ממקום אחד, גם אמרו רואין את הנשמע, והיל"ל שומעין את הנראה.

וכוונתו ליישב בזה מה שידוע להקשות, מדוע נוקבים את אוזנו של עבד עברי, מפני ש"אוזן ששמעה בהר סיני וכו'", הלא בנ"י ראו את הקולות, וע"ז תירץ דאה"נ אך הם ראו זאת דרך האזנייים.

והנה תנינן במכילתא
רבי עקיבא אומר רואין ושומעין הנראה.

ולפי דבריו יל"ע, אם לשיטת ר"ע גם היו שומעים דרך העיניים....
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
דבר חפץ אמר:
דבר חידוש שכתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' שט"ז וז"ל
שאלת מה ענין רואין את הנשמע. תשובה. היה לך ללכת אחר הבחורים ללקט מן הפסקים וכתבים, אבל אפשר שלא ליקטוה וזה דעתי בקיצור, שניתנה כח הראיה לאוזן, והכי דייק מה ראתה אוזן אוזן ששמעה (רש"י משפטים), ואל תתמה, שמי שאמר לעין שתשמע יאמר לאוזן שתראה, שהחושים מוצאם ממקום אחד, גם אמרו רואין את הנשמע, והיל"ל שומעין את הנראה.

וכוונתו ליישב בזה מה שידוע להקשות, מדוע נוקבים את אוזנו של עבד עברי, מפני ש"אוזן ששמעה בהר סיני וכו'", הלא בנ"י ראו את הקולות, וע"ז תירץ דאה"נ אך הם ראו זאת דרך האזנייים.

והנה תנינן במכילתא
רבי עקיבא אומר רואין ושומעין הנראה.

ולפי דבריו יל"ע, אם לשיטת ר"ע גם היו שומעים דרך העיניים....

תמהני אם זה היה הפשט מה המסר בו , סתם החלפת החושים בשביל מה? ועוד הרי בנבואה עסקינן ונבואה אינה נקלטת דרך החושים הגשמיים?

אלא שהעיניים רואות את המעטפת החיצונית של כל דבר , אבל כשמסבירים לאוזן אפשר להבין בעומקו של דבר, אבל מצד שני בהירות הראיה בדבר היא קליטה ישירה בו והאוזן שומעת עליו לא באופן ישיר. וממילא שתרצה לתאר נבואה שהיא קליטת פנימיות הדברים ובפרט במעמד הר סיני שכתוב שקרע להם שבעת הרקיעים והראה להם שאין עוד מלבדו ,תאמר ראיה בעיני השכל שזה מפגש ישיר עם המציאות הרוחנית שממהותה אינה נתפסת בחושים ,כלומר ראיה -בהירות וישירות של ראיה את הקולות -שקולטת את הפנימיות ולא השטחיות. אין דרך יותר טובה לתאר זאת בשפת בני אדם שלא חוו נבואה.
מיסודו של ר משה שפירא זצ"ל עם תוספות משלי.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
יש מאמר מיוחד מהגר"י הוטנר זצ"ל לזכרו של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל (נדפס באגרות וכתבים) בענין זה על פי הגמ' בחולין דסומא אינו מוליד סומא דמבלבל זרעיה, עיי"ש.
 
רואים את הקולות זה ביטוי בלשונינו לדבר שלא ניתן לתיאור בשפה כיון שאין מילה לקליטת הדעת בלא החוש.
זה הדבר הקרוב ביותר שיכול לתאר נבואה. אליפז התימני תיאר את זה 'דממה וקול אשמע', שמיעה לא אזנית אלא תפיסת הדעת.
האוזן שמעה בהר סיני לי בני ישראל עבדים, ואת זה האוזן שמעה בשמיעה רגילה על ידי משה.
 
חלק עליון תַחתִית