מעמד יתרו

אוזנים לתורה

משתמש רגיל
ברשי  שמןת  פרק יח פסוק ה'         על יתרו
שעזב כבודו של עולם ויצא למדבר 
לכאורה בפרשת שמות מבואר שגירשו את בנותיו ו מהבאר  פרשו ממנו 
האם הדברים מתאימים ?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
האם הדברים מתאימים?
ברי כי מדרשים חלוקים הם, אלא שלכל אורך פירוש החומש אין רש"י נמנע מלפרש במקום זה על פי דעה אחת, ובמקום אחר – על פי דעה נגדית. דוגמה אחת מני רבות:
נחלקו חכמינו במכילתא (יתרו, עמלק פ"א) בפירוש 'כהן מדין':​
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ'.
בפרשת שמות מפרש רש"י כרבי אלעזר המודעי: 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן' – רַב שֶׁבָּהֶן. ואילו בפרשת וארא – אליבא דרבי יהושע: 'מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל' – מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.
 
 

איש קטן

משתמש ותיק
עבר מאז בערך 60 - 70 שנה
תראה איזה שינוים יש בפוליטיקה בחודשיים ..

זוכר שקראתי גם שבסוף הם קיבלו אותו עליהם
וגם ראיה שהוא אומר אח'כ למשה שילך לארצו
'כי שרגא בטיהרא מאי מהני' רואים שכן היו ששמעו בקולו
 

יצחק

משתמש ותיק
גם אני עמדתי בהערה זו ותירצתי לעצמי שהכוונה היא כך
יתרו היה פילוסוף גדול שהשיג מדעתו את אפסות העבודה זרה ואת אמונת היחוד והחידוש, זה המכוון במילים "יושב בכבודו של עולם" דהיינו שהעולם מכיר בו כבעל דעה חשובה שמנהל ויכוחים וכו', הוא כמו אברהם אבינו בשעתו. כעת הוא הולך למדבר למקום שיש שם נביאים, שכל החכמה שלו לא שווה כלום (לפי ערך), זה באמת אדם כנה וישר דרך שלא אכפת לו להפסיד את כל המצב שלו, הרי בשביל המצב הזה הוא נלחם וסבל נידוי כל השנים, כעת הוא כבר התרגל למצבו כבעל חכמה מנותק מהעם ומוערך ע"י החכמים.
 

הערשלה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אוזנים לתורה אמר:
האם הדברים מתאימים?
ברי כי מדרשים חלוקים הם, אלא שלכל אורך פירוש החומש אין רש"י נמנע מלפרש במקום זה על פי דעה אחת, ובמקום אחר – על פי דעה נגדית. דוגמה אחת מני רבות:
נחלקו חכמינו במכילתא (יתרו, עמלק פ"א) בפירוש 'כהן מדין':​
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ'.
בפרשת שמות מפרש רש"י כרבי אלעזר המודעי: 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן' – רַב שֶׁבָּהֶן. ואילו בפרשת וארא – אליבא דרבי יהושע: 'מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל' – מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.
לק"מ, רב שבהן יכול להיות גם כינוי לכומר.
 

אוזנים לתורה

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
אוזנים לתורה אמר:
האם הדברים מתאימים?
ברי כי מדרשים חלוקים הם, אלא שלכל אורך פירוש החומש אין רש"י נמנע מלפרש במקום זה על פי דעה אחת, ובמקום אחר – על פי דעה נגדית. דוגמה אחת מני רבות:
נחלקו חכמינו במכילתא (יתרו, עמלק פ"א) בפירוש 'כהן מדין':​
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ'. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ'.
בפרשת שמות מפרש רש"י כרבי אלעזר המודעי: 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן' – רַב שֶׁבָּהֶן. ואילו בפרשת וארא – אליבא דרבי יהושע: 'מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל' – מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.
לפי הביאור שחשוב במדיין איך יבאר למה הרועים גירשו את בנותיו מהבאר אולי זה היה מקרה ההדגשה בתורה רק על הצלת משה
 
 

פלוני

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
ברשי  שמןת  פרק יח פסוק ה'         על יתרו
שעזב כבודו של עולם ויצא למדבר 
לכאורה בפרשת שמות מבואר שגירשו את בנותיו ו מהבאר  פרשו ממנו 
האם הדברים מתאימים ?

עיין רש"י פ' שמות פרקב' פס' טז' שכ' ששנאום בעיקבות שעזב ע"א שלהם אלא שק' דמשמע בפרשתנו שמה שמועה שמע וכו' 
ומבואר שרק עכשו הכיר את הקב"ה וישראל? ועל זה מתייחס השפת"ח שם (אות ע')ומתרץ בתי' השני שעזב ע"א שלהם ולכן שנאום
אבל אכתי לא נתגייר אלא הלך לע"א אחרת וזהו שכ' שלא הניח ע"א שלא עבד בה ובקי"ס נתגייר ולפ"ז אתי שפיר הא דהבטיח
לו משה שבנו הראשון יהיה לע"ז כי אז למרות שעזבם הלך לעבוד באופן אחר.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
לק"מ, רב שבהן יכול להיות גם כינוי לכומר.
הערשלה שפקח הוא, מה ראה לשטות הזו? הרי ברור כי בפרשו 'רב שבהן' נתכוון הרב להוציא את השם 'כהן' ממשמעו הרגיל במקרא.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
למה הרועים גירשו את בנותיו?
מבאר רמב"ן על אתר:​
הָיוּ הָרוֹעִים בְּכָל הַיָּמִים מְמַלְאִים הָרְהָטִים וּמַשְׁקִים צֹאנָם בַּתְּחִלָּה, וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ הַנָּשִׁים הָאֵלֶּה מַשְׁקוֹת שֶׁלָּהֶן, וְאֵרַע כִּי הַיּוֹם הַזֶּה קָדְמוּ הַנָּשִׁים, וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, כִּי הָיוּ חוֹשְׁבוֹת לְהַשְׁקוֹת צֹאנָם טֶרֶם בּוֹא הָרוֹעִים, וְהִנֵּה בָּאוּ הָרוֹעִים וַיְגָרְשׁוּם מִן הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת הֵם תְּחִלָּה, כְּמִנְהָגָם בְּכָל הַיָּמִים. וּמשֶׁה חָרָה לוֹ עַל הֶחָמָס וְהִצִּילָן, וְגַם דָּלֹה דָלָה לָהֶן, כִּי לֹא הִסְפִּיקוּ הָרְהָטִים לְכָל צֹאנָן. וְזֶה טַעַם 'מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם'. וְאָמְרוּ: 'אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיָּד הָרֹעִים', שֶׁמְּגָרְשִׁין אוֹתָנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּבוֹאֵנוּ לָרְהָטִים בַּתְּחִלָּה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הערשלה אמר:
לק"מ, רב שבהן יכול להיות גם כינוי לכומר.
הערשלה שפקח הוא, מה ראה לשטות הזו? הרי ברור כי בפרשו 'רב שבהן' נתכוון הרב להוציא את השם 'כהן' ממשמעו הרגיל במקרא.
סברתך יפה, אבל אינה יכולה להוות קושיא על דברי רש"י.
ובכלל יתכן לומר שהיה גם כומר וגם שר ורש"י התכוון לכלול את שני התפקידים יחד.
 
 
חלק עליון תַחתִית