על השאלה השנייה, בפשטות, כדי שלא תהיה מחלוקת בין שבטי אפרים ומנשה.יחי אמר:פרש"י מחז"ל שלקחו שאר אחיו עמם ג"כ.
וא"כ צ"ת מה ההדגשה ביוסף דווקא שאמר ויקח משה וכו'. ועוד למה משה לקחם הרי שאר האחים נישאו מסתמא ע"י צאצאיהם ולמה יוסף יצא מן הכלל.
ותן לחכם וג'.
אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
ומי אמר שלאHaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
מעניין.איטשע מאיר לורנץ אמר:ומי אמר שלאHaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
כלומר הקרא מדבר רק על המעשה הראשון וכפי משבואר במקום אחר כי נקרא על שמו כי הוא מסר עצמו עליו
אך מכאן ואילך כנראה כך היה
וכמו שכתוב ביהושע וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:והרד"ק אומר על המקום
אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו
דווקא אחרי שיש לנו את דברי המכילתא שמשה מסר עצמו עליו בשעה שהלכו ישראל לחפש כסף וזהבHaimL אמר:מעניין.איטשע מאיר לורנץ אמר:ומי אמר שלאHaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.
כלומר הקרא מדבר רק על המעשה הראשון וכפי משבואר במקום אחר כי נקרא על שמו כי הוא מסר עצמו עליו
אך מכאן ואילך כנראה כך היה
וכמו שכתוב ביהושע וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:והרד"ק אומר על המקום
אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו
ובכל אופן הייתי אומר שהפשט הפשוט יותר הוא שמשה העלה אותם בעצמו, רק ביהושע מדובר על קבורת יוסף בשכם, ושם לא שייך לכתוב אשר העלה משה, כי אז היה נשמע כאילו משה רבינו נכנס לארץ. לכן כתוב בזה אשר העלו בני ישראל וגו' כי אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה.
כתוב בחז"ל שהאנשים שהתלוננו על טומאה בפסח ראשון היו אותם שנשאו ארונו של יוסף. וכמובן שמלבד משה הצטרפו עוד אנשים לנשיאת ארונו של יוסף.HaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר את בני ישראל על עצמות יוסף, אז לא שייך הלשון "עימו". לכן, לי נראה ע"פ פשט, שמשה הוא זה שלקח את עצמות יוסף עימו.איטשע מאיר לורנץ אמר:דווקא אחרי שיש לנו את דברי המכילתא שמשה מסר עצמו עליו בשעה שהלכו ישראל לחפש כסף וזהבHaimL אמר:מעניין.איטשע מאיר לורנץ אמר:ומי אמר שלא
כלומר הקרא מדבר רק על המעשה הראשון וכפי משבואר במקום אחר כי נקרא על שמו כי הוא מסר עצמו עליו
אך מכאן ואילך כנראה כך היה
וכמו שכתוב ביהושע וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:והרד"ק אומר על המקום
אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו
ובכל אופן הייתי אומר שהפשט הפשוט יותר הוא שמשה העלה אותם בעצמו, רק ביהושע מדובר על קבורת יוסף בשכם, ושם לא שייך לכתוב אשר העלה משה, כי אז היה נשמע כאילו משה רבינו נכנס לארץ. לכן כתוב בזה אשר העלו בני ישראל וגו' כי אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה.
ובפרט שיודעים אנו שנצרך לכך כח עליון
הרי שדי מסתבר שמה שנאמר בפרשתן מדבר רק מהמעשה הראשון ואת השאר המשיכו בניו כמו כל השבטים
לולא דברי חז"ל, הייתי אומר שפשט הפסוק הוא שמשה רבינו פשוט נשא אותם עימו, בנרתיק וכדומה. אבל אם נאמר שנשאו אותם בארון וכמובא כמ"פ בדברי חז"ל, אז אולי היה משה רבינו תמיד בנושאים, או שעכ"פ לא זזו מד' אמותיו, שגם על זה שייך לומר הלשון "ויקח" "עימו".נדיב לב אמר:כתוב בחז"ל שהאנשים שהתלוננו על טומאה בפסח ראשון היו אותם שנשאו ארונו של יוסף. וכמובן שמלבד משה הצטרפו עוד אנשים לנשיאת ארונו של יוסף.HaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
דרך אגב, מה נענה לשיטות שאין צדיק מטמא במותו?
ראה בגמרא סוטה יג.HaimL אמר:שוב, באג בתוכנה. אמשיך כאן.
המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר את בני ישראל על עצמות יוסף, אז לא שייך הלשון "עימו". לכן, לי נראה ע"פ פשט, שמשה הוא זה שלקח את עצמות יוסף עימו.
האור החיים הקדוש אומר שמשה רבינו העלה את הארון ולכן לא היה לא מקום לשאת את רכוש המצריםאיטשע מאיר לורנץ אמר:ומי אמר שלאHaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.איטשע מאיר לורנץ אמר:לא הבנתי
הרי ברור שזה יוסף הוא זה שהשביע
וידוע שעצמותיו היו ביאור ורק משה יכול היה להעלותם
כלומר הקרא מדבר רק על המעשה הראשון וכפי משבואר במקום אחר כי נקרא על שמו כי הוא מסר עצמו עליו
אך מכאן ואילך כנראה כך היה
וכמו שכתוב ביהושע וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:והרד"ק אומר על המקום
אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו
לא מן הנמנע שפעם ראיתי את הגמרא הזאת. אבל כך הוא באמת הפשט הפשוט. שמשה העלה (לפי הגמרא מן היאור ואז לקח) את עצמות יוסף עימו, ובני ישראל שנכנסו לארץ, קברו את עצמות יוסף בשכם, ונקראת המצווה על שמם.נדיב לב אמר:ראה בגמרא סוטה יג.HaimL אמר:שוב, באג בתוכנה. אמשיך כאן.
המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר את בני ישראל על עצמות יוסף, אז לא שייך הלשון "עימו". לכן, לי נראה ע"פ פשט, שמשה הוא זה שלקח את עצמות יוסף עימו.
ת"ר בא וראה כמה חביבות מצות על משה רבינו שכל ישראל כולן נתעסקו בביזה והוא נתעסק במצות שנאמר (משלי י, ח) חכם לב יקח מצות וגו' ומנין היה יודע משה רבינו היכן יוסף קבור אמרו סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור הלך משה אצלה אמר לה כלום את יודעת היכן יוסף קבור אמרה לו ארון של מתכת עשו לו מצרים וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו יוסף יוסף הגיע העת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה השבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב אם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך מיד צף ארונו של יוסף ואל תתמה היאך ברזל צף שהרי כתיב (מלכים ב ו, ה) ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים וגו' אהה אדוני והוא שאול ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והלא דברים ק"ו ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה צף ברזל מפניו מפני משה רבינו על אחת כמה וכמה רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה קבור הלך משה ועמד על קברניט של מלכים אמר יוסף הגיע עת שנשבע הקב"ה שאני גואל אתכם והגיעה שבועה שהשבעת את ישראל אם אתה מראה עצמך מוטב ואם לאו הרי אנו מנוקין משבועתך באותה שעה נזדעזע ארונו של יוסף נטלו משה והביאו אצלו וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה והיו עוברין ושבין אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו אמרו אחד של מת ואחד של שכינה וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה ואי לא עסיק ביה משה ישראל לא הוו מיעסקי ביה והכתיב (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם ותו אי לא איעסקו ביה ישראל בניו לא הוו מיעסקי ביה והכתיב (יהושע כד, לב) ויהיו לבני יוסף לנחלה אמרו הניחו לו כבודו במרובים יותר מבמועטין ותו אמרו הניחו לו כבודו בגדולים יותר מבקטנים קברו בשכם מאי שנא בשכם אמר ר' חמא בר' חנינא משכם גנבוהו ולשכם נחזיר אבידתו קשו קראי אהדדי כתיב (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו וכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל וגו' א"ר חמא בר' חנינא כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו
נוHaimL אמר:המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר עליהן, אז הלשוןאיטשע מאיר לורנץ אמר:דווקא אחרי שיש לנו את דברי המכילתא שמשה מסר עצמו עליו בשעה שהלכו ישראל לחפש כסף וזהבHaimL אמר:מעניין.
ובכל אופן הייתי אומר שהפשט הפשוט יותר הוא שמשה העלה אותם בעצמו, רק ביהושע מדובר על קבורת יוסף בשכם, ושם לא שייך לכתוב אשר העלה משה, כי אז היה נשמע כאילו משה רבינו נכנס לארץ. לכן כתוב בזה אשר העלו בני ישראל וגו' כי אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה.
ובפרט שיודעים אנו שנצרך לכך כח עליון
הרי שדי מסתבר שמה שנאמר בפרשתן מדבר רק מהמעשה הראשון ואת השאר המשיכו בניו כמו כל השבטים
רב פפא אמר:האור החיים הקדוש אומר שמשה רבינו העלה את הארון ולכן לא היה לא מקום לשאת את רכוש המצריםאיטשע מאיר לורנץ אמר:ומי אמר שלאHaimL אמר:אם כן, מדוע לא מסרם לצאצאי יוסף, לאחר שהעלם.
כלומר הקרא מדבר רק על המעשה הראשון וכפי משבואר במקום אחר כי נקרא על שמו כי הוא מסר עצמו עליו
אך מכאן ואילך כנראה כך היה
וכמו שכתוב ביהושע וְאֶת־עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱל֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל ׀ מִמִּצְרַיִם֘ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵי־חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה קְשִׂיטָ֑ה וַיִּֽהְי֥וּ לִבְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף לְנַחֲלָֽה:והרד"ק אומר על המקום
אשר העלו בני ישראל - ואע"פ שכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמ' יג , יט) , הוא הזהיר את בני ישראל להעלותם; כמו "ויבן שלמה" (מ"א ו , יד) והדומים לו
רב פפא אמר:פרק יג פסוק יט שלא יהיה להם דבר זה סיבה למניעה לבל יעלו עצמותיו לצד שיהיו טרודים באסיפת הון כי ירבה כאומרם ז"ל שאין לך אדם מישראל שלא טען עשרה חמרים.....ואף על פי כן תדחקו עצמיכם ותסבלו עצמותי הגם שיהיה להם מאמצעות כן הפסד כשיעור משאוי מכסף וזהב ותמצא שכן עשה משה שבמקום שיטעון כסף וזהב טען ארונו של יוסף במקומו
למה כוונתך?איטשע מאיר לורנץ אמר:נו אכן הוא מדבר על מעשה הטעינה ולא על מעשה הנשיאה
אכן , הוא שאמרתי . עיין בהודעתי קודם לציטוט.נדיב לב אמר:רב פפא אמר:פרק יג פסוק יט שלא יהיה להם דבר זה סיבה למניעה לבל יעלו עצמותיו לצד שיהיו טרודים באסיפת הון כי ירבה כאומרם ז"ל שאין לך אדם מישראל שלא טען עשרה חמרים.....ואף על פי כן תדחקו עצמיכם ותסבלו עצמותי הגם שיהיה להם מאמצעות כן הפסד כשיעור משאוי מכסף וזהב ותמצא שכן עשה משה שבמקום שיטעון כסף וזהב טען ארונו של יוסף במקומו
דברי האור החיים המודגשים אין בהם תוספת חידוש על דברי הגמרא סוטה יג.
מה שכתב 'במקום' איננו לשון 'מקום' אלא לשון תחליף.
רב פפא אמר:למה כוונתך?איטשע מאיר לורנץ אמר:נו אכן הוא מדבר על מעשה הטעינה ולא על מעשה הנשיאה
הרי משה טען את זה על חמורו שהרי זה בא על חשבון כסף וזהב?
לא נורא, מותר (ואף רצוי) להתווכח. רק שים לב, הגמרא בסוטה, שהובאה כאן, מראה כדבריי (לא מן הנמנע שזה בגלל שראיתי פעם את הגמרא, והתיישב אצלי שזה הוא הפשט. לפעמים זה קורה).איטשע מאיר לורנץ אמר:נוHaimL אמר:המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר עליהן, אז הלשוןאיטשע מאיר לורנץ אמר:דווקא אחרי שיש לנו את דברי המכילתא שמשה מסר עצמו עליו בשעה שהלכו ישראל לחפש כסף וזהב
ובפרט שיודעים אנו שנצרך לכך כח עליון
הרי שדי מסתבר שמה שנאמר בפרשתן מדבר רק מהמעשה הראשון ואת השאר המשיכו בניו כמו כל השבטים
ויכוח בסברא
לי דווקא לא נראה כך
HaimL אמר:לא נורא, מותר (ואף רצוי) להתווכח. רק שים לב, הגמרא בסוטה, שהובאה כאן, מראה כדבריי (לא מן הנמנע שזה בגלל שראיתי פעם את הגמרא, והתיישב אצלי שזה הוא הפשט. לפעמים זה קורה).איטשע מאיר לורנץ אמר:נוHaimL אמר:המדרש משבח את משה בכך שהוא לא השתתף בביזה, אלא הלך להעלות את עצמות יוסף. המדרש לא מורה על מה שעשה בהן לאחר שהעלן. ומסתבר הלשון "ויקח" "עימו" שהוא גם זה שהעלן ממצרים. אם היה רק מעלה אותן מן היאור, היה שייך לשון העלאה, לא לקיחה. ואם זה מפני שהוא הזהיר עליהן, אז הלשון
ויכוח בסברא
לי דווקא לא נראה כך
דבריך ישרים ומתקבלים על הלביחי אמר:ורק יוסף הודגש לפי שהיה בו ענין מיוחד. (וקשה לומר שרק רצה הכתוב לפרש שקיימו השבועה, שהא גופא קשיא למה רק יוסף הוצרך להשביע.)