ביאור פשטיה דקרא: "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה"

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
הנה 'שירת הים' מסיימת במילים "כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב ה' עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם".

ותמוה השייכות וההקשר של הפסוק לבין סוף השירה שלפניו "ה' ימלוך לעולם ועד", מה שייכות מילים אלו לכאן, ומה נוסף בהם יתר על מה שלא נתבאר בכל השירה שלפניהם.

ונראה לומר, שבפשטיה דקרא מתפרש פסוק זה רק כתיאור של הסיבה לעצם הדבר שבני ישראל ומשה ראו לנכון לשורר לפני ה' את שירת הים.

וכך מתפרשים הכתובים, "אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לה' ". (ומהי השירה ששרו) "וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר : "אָשִׁ֤ירָה לה' כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם וגו' ה' יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד", (עד כאן הציטוט של 'שירת הים' כולה).

ומוסיף הכתוב לאחר תום השירה ואומר, ומה טעם "אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לה' "? משום הנס הגדול שארע עמהם "כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב ה' עֲלֵהֶ֖ם אֶת־מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם".

אשמח לשמוע הערות והארות.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
הנה 'שירת הים' מסיימת במילים "כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה" וגו'
יש בזה דעות אם אכן זה חלק מהשירה או לא.
זה כתבו כ'אריח ע"ג לבינה' כמו שאר השירה, כך שבודאי הענין מתפרש כחלק מהשירה, אך יתכן וגם לפי הביאור הנ"ל הדבר נחשב כחלק מהשירה. (וכמו שההקדמה "לאמר" היא כתובה כך, כמו חלק מהשירה ממש).
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
ייש"כ.

הרב @בר בי רב פירש שם כעי"ז :
בר בי רב אמר:
כי בא טעמא דמילתא הוא דקאמר, מה טעם אשירה וגו' כי בא וגו'
אמנם הוא מפרש על "אשירה", וכחלק מהשירה, ואנכי הק' מפרש על 'אז ישיר', וכטעם לשירה.

והרמב"ן שמצוטט שם מפרש ג"כ קצת כעי"ז :
"או טעמו, אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים, בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה".
אמנם הוא מפרש "כי בא" כאשר בא, וכתיאור על הזמן של השירה, ולא כטעם על סיבת השירה. (וכן פירש גם ה'ספורנו' שם).
 

מי יודע

משתמש רגיל
כעי"ז כתב ר"א בן הרמב"ם "כי בא סוס – גם זה לדעתי כפל הסיבה המחייבת אשר סיבבה את השירה (כלומר) אמר בתחילה כי גאה גאה וג׳ ועכשיו כי בא סוס", אלא שנראה שלדעתו אמרו זאת ישראל בתוך השירה
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
והרמב"ן שמצוטט שם מפרש ג"כ קצת כעי"ז :
"או טעמו, אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים, בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה".
אמנם הוא מפרש "כי בא" כאשר בא, וכתיאור על הזמן של השירה, ולא כטעם על סיבת השירה. (וכן פירש גם ה'ספורנו' שם).
לא ידעתי למה לא העתיק מר את תחילת דברי הרמב"ן
אבל פירושו אז ישיר משה כי בא סוס פרעה ביום ההוא מיד לא מיום המחרת או אחרי כן
והא למר אף לשון רבינו בחיי בן אשר
כי בא סוס פרעה. נמשך למעלה לתחלת השירה אז ישיר משה ובני ישראל כאשר בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים והשיב הש"י עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה, יבאר הכתוב כי בהיות ישראל עוברים בתוכו בחרבה היו משוררים השירה הזאת.
ואצטט אף את לשון הספורנו
 
"כי בא סוס פרעה" וזה שאמרנו אז ישיר היה כאשר בא סוס פרעה ברכבו ופרשיו בים, והאל יתברך הטביעם בעוד שבני ישראל היו הולכים ביבשה בתוך הים, בטרם יצאו התחילו לשיר:
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
והמלבי"ם דרך אחרת עמו
(יח) "ה' ימלך". המלוכה אצל ה' תציין שמנהיג בהנהגה השגחיית שלא לפי חוקי הטבע הקבועים רק לפי רצונו, וזה יפעל המקדש ששם ימלוך ה' על ברואיו: (יט) "כי בא". וכ"ז יהיה ע"י שנפתח המקור לכל הנסים בעת קי"ס שמאז יזל מים מדליו, וה' ימלוך. וחושב נסי הים בג' ענינים: א] מה שבא סוס פרעה, שהיו בזה כמה נסים להטעות את פרעה שיחשוב ששם הוא יבשה כנ"ל, ב] וישב ה' עליהם את מי הים, שגם בזה היו כמה נסים כנ"ל, ג] ובני ישראל שבעוד שבצד שהלכו המצריים שב הים למקומו בצד ישראל הלכו ביבשה, כנ"ל:
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
והרמב"ן שמצוטט שם מפרש ג"כ קצת כעי"ז :
"או טעמו, אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים, בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה".
אמנם הוא מפרש "כי בא" כאשר בא, וכתיאור על הזמן של השירה, ולא כטעם על סיבת השירה. (וכן פירש גם ה'ספורנו' שם).
לא ידעתי למה לא העתיק מר את תחילת דברי הרמב"ן
אבל פירושו אז ישיר משה כי בא סוס פרעה ביום ההוא מיד לא מיום המחרת או אחרי כן
ייש"כ.

אמנם גם לפירוש זה הפירוש הוא "כאשר בא", וכעין דברי הרמב"ן בפירושו השני, ולא כהפירוש שנתבאר לעיל שלפיו הביאור הוא "כיון שבא". (ופירוש הרבינו בחיי והספורנו תואמים ממש לפירושו השני של הרמב"ן).
 
 

אריה כלביא

משתמש חדש
במהר"ל פירש בדרך אחרת ונפלאה, כי מהותה של שירה שהמשורר נפשו יוצאת בשירתו ולכך שמסיים את השירה כביכול מתחיל הכל מהתחלה ועיי"ש בלשונו הזהב.
 

לענ''ד

משתמש ותיק
אבן עזרא :
כי בא סוס פרעה. לפי דעתי גם זה הפסוק מהשיר להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי.
וז"ל קודם שם:
ובני ישראל. טעם להזכיר זה פעם אחר. כי פרעה היה טובע ועוד נשארו אנשים מישראל בים עוברים. וזה הי' פלא בתוך פלא. עכ"ל

והוא מדוקדק היטב בפסוק כי בא וכו' בים ובני ישראל וכו' בתוך הים. וא"כ נמצא שהוא שבח נוסף ולא חזרה וסיכום.
כ"ז שמעתי השבוע מרבותי
 

צבי הירש

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
בר בי רב אמר:
כי בא טעמא דמילתא הוא דקאמר, מה טעם אשירה וגו' כי בא וגו'
אמנם הוא מפרש על "אשירה", וכחלק מהשירה, ואנכי הק' מפרש על 'אז ישיר', וכטעם לשירה.

והרמב"ן שמצוטט שם מפרש ג"כ קצת כעי"ז :
"או טעמו, אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים, בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה".
אמנם הוא מפרש "כי בא" כאשר בא, וכתיאור על הזמן של השירה, ולא כטעם על סיבת השירה. (וכן פירש גם ה'ספורנו' שם).
וכן פירש רש"י על אתר: כי בא - כאשר בא. [ובשפ"ח: כאשר בא - אז 'ותקח מרים']
אמנם במסכת גיטין (צ. סוד"ה כי משמש בד' לשונות) פירש רש"י: כי בא סוס פרעה - מפני שבא סוס פרעה וגו', לפיכך 'ותקח מרים' וגו'. 

אני מתכוין להראות שהמחלוקת אם "כי" בפסוק זה מתפרש מלשון "אי" או מלשון "דהא" נמצא כבר ברש"י עצמו
אמנם הוא מפרשו על הפסוק הבא ולא על הפסוקים הקודמים, וק"ל
ובחומש המאור ציינו עוד לתשובות רש"י סי' רנא, שם פי' ג"כ כאשר בא

 
 
חלק עליון תַחתִית