פעם ראשונה ששמתי לב לדבר שלא מצאתי בפסוקים של כל הפרשה שהסיבה לאמירת השירה על הים היתה על שהקב"ה קרע להם את הים למרות שסגר עליהם המדבר. אלא כל הפסוקים מורים פה אחד (וגם את הפסוק בתוך השירה עצמה "נצבו כמו נד נוזלים, קפאו תהומות בלב ים" לכאו' אינו אלא להמשך הפסוק "אמר אויב ארדוף אשיג וכו' נשפת ברוחך כסמו ים, צללו כעופרת במים אדירים") שהדבר עליו הודו בני ישראל את הקב"ה הוא על שטבע את המצריים בים ("וירא את מצרים מת על שפת, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' למצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אז ישיר משה ובני ישראל וכו'", ועוד הרבה).
והדבר היה לפלא בעיניי,
א. בטעם הדבר למה לא הודו על הנס של קריעת ים סוף,
ב. ומה מיוחד בזה שהקב"ה העניש שוב את המצריים [אחרי י' מכות שהביא עליהם במצרים].
והדבר היה לפלא בעיניי,
א. בטעם הדבר למה לא הודו על הנס של קריעת ים סוף,
ב. ומה מיוחד בזה שהקב"ה העניש שוב את המצריים [אחרי י' מכות שהביא עליהם במצרים].