וּמָה רָאָה לְהוֹרִיד לֶחֶם בַּבֹּקֶר וּבָשָׂר בָּעֶרֶב? לְפִי שֶׁהַלֶּחֶם שָׁאֲלוּ כַּהֹגֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם בְּלֹא לֶחֶם, אֲבָל בָּשָׂר שָׁאֲלוּ שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, שֶׁהַרְבֵּה בְּהֵמוֹת הָיוּ לָהֶם; וְעוֹד, שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָהֶם בְּלֹא בָּשָׂר, לְפִיכָךְ נָתַן לָהֶם בִּשְׁעַת טֹרַח, שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן.
ויש לתמוה: אם כן, שהיו להם הרבה בהמות, כיצד זה התלוננו תלונה חסרת כל יסוד?
.והנה בשליו השני (בפרשת בהעלתך) מביא רש"י מן הספרי:
וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר 'וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד'!
אֶלָּא שֶׁמְּבַקְשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹש מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם.
ונשאלת השאלה: מדוע כאן בשליו הראשון לא עוררו רבותינו את התמיהה: על מה ולמה התרעמו? הלוא היה להם די סיפוקם!
ובאמת, בשליו הראשון התמיהה גדולה יותר מאשר בשליו השני. ומדוע?
בשליו הראשון - גם הגדולים שבעם היו מן המתלוננים, כאמור: 'וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן', ובני ישראל הם אשר הסיתו את הערב רב נגד משה, כמ"ש רש"י בפסוק 'כי תלינו עלינו';
לעומת זאת בשליו השני - הערב רב עוררו את המהומה ומשכו אחריהם את בני ישראל, כאמור: 'וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
.
כלום גם בשליו הראשון ביקשו עלילה איך לפרוש מאחרי המקום. אתמהה.