ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל וגו'

אור זורח

משתמש ותיק
יש לתמוה למה היה צריך הפסוק להאריך כל כך שיוסף השביע את בני ישראל הלא כל אחד יכול לזכור את זה מסוף פר' ויחי וישבע יוסף את בני ישראל וגו'

ונראה להציע על פי דברי הכלי יקר שמות פרשת כי תשא פרק לב פסוק ד
שביאר מה גרם לערב רב לעשות את העגל וזה לשונו
ויש אומרים שטעות זה בא להם, לפי שלא יכלו ישראל לצאת ממצרים כי אם כשילך עמהם ארונו של יוסף מצד השבועה, ולקח משה טס וחקק עליו עלה שור עלה שור וזרקו בנילוס, ועל כן חשבו הערב רב שעלייתם ממצרים היתה תלויה ביוסף בכור שור ונקרא בכור שור כי כל כוחו היה נמשך ממזל שור, וחשבו שלכך לקח משה את עצמות יוסף עמו לפי שהעלם ממצרים בכוחו של מזל שור בצירוף כוחו של משה, וזהו אשר העלוך לשון רבים עכ''ל

ואולי לכן הדגישה התורה שמשה לקח את עצמות יוסף רק עבור השבועה ולא עבור שום דבר אחר ח''ו
 

דיבוק חברים

משתמש ותיק
עי' בס' שלל דוד עה"ת (פר' בשלח): שעמד בשאלה זו, ותי' באופ"א, לדעת הסוברים דשבועות גדולי הדורות לא חל גם על הדורות הבאים אחריהם [עי' כנה"ג יו"ד סי' רכ"ח סרנ"ה] וכ' לבאר דיוסף צוה דכל דור ישביע לבאים אחריו עד יציאת מצרים, וממילא הם חייבים לקיים מכח שבועת עצמם, וזה שאמר כי השבע השביע שישביעו אחרים.

ובאמת שכ"ה במדרש הו' ברש"י עה"ת דהשבע השביע היינו שהשביעם שישביעו לבניהם, ובתורה תמימה [בהערות] כ' וז"ל: פשוט דמדייק כפל לשון השבע השביע, ועיין בתשו' רמ"א סי' מ"ח מחולקים ב"י ורמ"א אם מחויבים הבנים לקיים שבועת אביהם, ומכאן משמע דאין מחויבים, משום דאל"ה לא היה צריך יוסף להשביעם שישביעו לבניהם, ועיין בחו"מ סי' רי"ב ס"ז. - ודע דממה שהוכרחה המכילתא לדרוש כן, יש להביא ראיה למש"כ בשו"ת הרא"ש והובא ביו"ד סי' רכ"ח סל"ה דאי אפשר להשביע הנולדים לאחר זמן [זולת בגזירת צבור], דאל"ה הלא י"ל פשוט שהשביע הדורות הבאים, משום דא"א לומר שהשביע רק את בני דורו, דהא מבואר במדרשים שהארון היה טמון בנילוס ועמד משה וקרא יוסף עלה, יוסף עלה, ואם לאו נקיים אנחנו משבועתך, ומשה בודאי לא היה בדורו של יוסף, הרי דבודאי היו גם דורות הבאים בכלל השבועה, וא"כ הלא אפשר שהשביע גם אותם, ולמה להמכילתא לומר שהשביעם שישביעו הם לבניהם, אלא ודאי דאי אפשר להשביע הנולדים, ועיין בנוב"י תנינא חלק יו"ד סי' קמ"ו שרצה השואל לדחות דברי הרא"ש והנוב"י טרח לקיימם, וממה שכתבנו ראיה נאמנה לדעתו: והדברים נתבארו בעוד הרבה מפרשים.
 
חלק עליון תַחתִית