ותען להם מרים על איזו שאלה?

פלוני

משתמש ותיק
ותען להם מרים שירו לה' וכו' סוס ורוכבו רמה בים
צ"ב
א.על מה ענתה להם ב.היה צריך להיות כתוב להן כמו ותען שמדברת לנשים ג.מדוע בחרה מכל אז ישיר דווקא את הפס' הזה?
וראיתי שתי' שטענת הנשים היתה מה לנו ולשמחה זו שהרי השמחה השלמה היא היעד הסופי שזהו מתן תורה וא"כ אנ שבזה אין לנו חלק מה לנו לשמוח בפרוזדור
ובשלמא הגברים שזה עוד שלב בדרכם למטרה וזהו שענתה מרים 'להם' דהינו שזה חלק מתשובתה שבזה שאתם מוסרים עצמכם לבתיכם בשביל לימוד התורה לבעליכן הרי יש לכם בזה חלק וכמוש"כ בגמ' נשים במאי כזכיין וכו' וזהו שנקטה דווקא את הפס' סוס ורוכבו דלכאו' מדוע נענש הסוס שלא עשה כלום? אלא שמסייע 
לרוכבו כך אתם שמסייעות אתם חלק מזה ולכן שירו לה' וזהו שנא' בש"ש כסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי.

וחשבתי להוסיף שלפ"ז יהיה מובן  הפסוק הקודם 'וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן
אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ', ופרש"י אחות אהרן, לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה,
נקראת על שמו, וצ"ע למה דווקא כאן נקראת על שמו ומה זה קשור לכאן.
אכן להנ"ל יש לבאר שזה מה שמרים רצתה לומר לנשים, שכמו שהיא נקראת אחות
אהרן ע"כ שאהרן מסר נפשו לסייעה ה"נ בנות ישראל כשמסייעות לבעליהן בלימוד
התורה נקרא על שמן.

 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לשון ענייה כאן אינו על שאלה, אלא תגובה על השירה,
וכמו שכתב רש"י, משה אומר שירה לאנשים והם עונים אחריו.

ובמרים, בפשוטו, ותען הכוונה שאמרה להם שירה כדי שיענו, ובכך היא מענה אותם, גורמת להם לענות,
ואולי אפשר להכניס גם ששירתה הייתה ענייה על שירת הגברים,
ובזה א"ש גם לשון "להם".
 

בבלי

משתמש ותיק
פלוני אמר:
ותען להם מרים שירו לה' וכו' סוס ורוכבו רמה בים
צ"ב א.על מה ענתה להם ב.היה צריך להיות כתוב להן כמו ותען שמדברת לנשים
ראיתי שספר כלשהו [איני זוכר איך קראו לו] מביא מאמר בכת"י בשם ה'יום תרועה' ו'גט פשוט' שמביא בשם חמיו: בגמרא בסוכה (נ) יש מחלוקת האם עיקר שירה בכלי או בפה ולכן הן לקחו התופים ובמחולות ומרים ענתה להן בפה שעיקר שירה בפה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פלוני אמר:
א. על מה ענתה להם?
ב. היה צריך להיות כתוב 'להן'.
ג. מדוע בחרה מכל השירה דווקא את הפסוק הזה?
א. כָּל עֲנִיָּה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה הֲרָמַת קוֹל הִיא. (רש"י פרק המגרש)
ב. וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן. אַל תִּתְמַהּ בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר עַל הַצֹּאן לְשׁוֹן זְכָרִים, כִּי מִשְׁפַּט הַלָּשׁוֹן לְהַפְרִישׁ בֵּין זְכָרִים לִנְקֵבוֹת בִּלְשׁוֹן יָחִיד, רַק בִּלְשׁוֹן רַבִּים לֹא יָחֹשּׁוּ. (אבן עזרא סדר ויצא)
וכן 'ושבע השבלים הרקות יהיו שבע שני רעב'. וכיוצא בה הרבה במקרא.
ג. לא הפסוק הראשון בלבד אמרה מרים עם הנשים, אלא שהכתוב קיצר וכתב הפסוק הראשון ממנה, והשאר סמך על השירה הנזכרת. (רבנו אליהו מזרחי)
 

שפרינגר

משתמש ותיק
בתנחומא באבער בשלח יג, שכאשר בנ"י עברו בים ואמרו שירה, רצו גם המלאכים לומר שירה. ואמר הקב"ה למלאכים שתחלה יאמרו ישראל שירה, ורק לאח"ז תאמרו אתם שירה. לאחרי כן, כאשר מרים והנשים אמרו שירה, טענו שוב המלאכים שהם יאמרו שירה לפני הנשים. לדעה אחת במדרש, הניחו למלאכים להקדים השירה, ולדעה הב' גם שירת הנשים קדמה לשירת המלאכים. ע"כ.
וביאר בלקוטי שיחות ח"א ע' 143-144, דגם לפי דעה הא' שהמלאכים לא המתינו לשירת הנשים – לא יכלו המלאכים לומר שירה עד שמרים נתנה להם רשות. וזהו "ותען להם מרים", "להם" לשון זכר – שמרים נתנה רשות להמלאכים לומר שירה.
 

משיב נפש

משתמש ותיק
פלוני אמר:
וראיתי שתי' שטענת הנשים היתה מה לנו ולשמחה זו שהרי השמחה השלמה היא היעד הסופי שזהו מתן תורה וא"כ אנ שבזה אין לנו חלק מה לנו לשמוח בפרוזדור
ובשלמא הגברים שזה עוד שלב בדרכם למטרה
קשה מאד אפ' לחשוב כאלו דיבורים וכי נשים לא היו שייכות למעמד הר סיני?
טעות נפוצה היא לערבב בין עצם התורה שנשים שייכות לה בדיוק כהגברים לבין מצוות לימוד תורה שנצטוו הגברים ונשים זוכות לה גם בזכות שמסייעות וכו'
 
חלק עליון תַחתִית