המעביר בניו.. ומלכותו ברצון קבלו עליהם - בנ"י קבלו מלכותו בשעת בקרי"ס?! היכן מצינו דבר כזאת?

משיב דבר

משתמש ותיק
קורטמן אמר:
ה' ימלוך לעולם ועד
"יחד כולם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד", והיינו כדבריך.
בעבר שמעתי מהג"ר לייב מינצברג זצ"ל שהיה פשט"ל שבה' ימלוך יש רק הכרה במלכות ה' ועדיין אינו בגדר "קבלת מלכות", ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה אלי" הוא קבלת המלכות, מצד שהתחייבו לעבודתו (בבית המקדש). עכתו"ד. 
 

משולש

משתמש ותיק
פיוט מלכויות ליום שני של ראש השנה:

צָעֲדוּ בְּמֵי שַֽׁעַל. צָפֽוּ בְּרֽוּחַ שֵֽׂכֶל.
אָֽנָה יֻנְטָֽעוּ וִיקַבְּלוּ מְלוּכָה:

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְיָ֑ מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ: וְנֶאֱמַר: יְיָ֥| יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד:
 

צבי הירש

משתמש ותיק
ייש"כ לכל המשתתפים, דברים מחכימים ונכונים,
שכן האומר "ה' ימלוך" בלשון עתיד דייקא, משמעו שהוא רוצה בכך ומקבלו על עצמו, ולכן מתאים הלשון - ומלכותו "ברצון" קבלו עליהם
בדומה למה שאנו אומרים בקדושה "ימלוך ה' לעולם", ובקדושתא של ר"ה נאמר לפני כן "תמימיך ימליכוך", ופשוט

בענין זה התעוררתי שלשון הברכה מתחלק לשנים:
וראו בניו גבורתו - ואז התעורר אצלם:
1. שבחו והודו לשמו - ענין הודאה.
2. ומלכותו ברצון קבלו עליהם - קבלת עומ"ש.

ואח"כ הולך ומפרט:
1. משה ובנ"י לך ענו שירה - ענין הודאה - מי כמכה וגו'.
2. מלכותך ראו בניך - ענין קבלת מלכותו - ה' ימלוך וגו'.
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קורטמן אמר:
ה' ימלוך לעולם ועד
משיב דבר אמר:
בעבר שמעתי מהג"ר לייב מינצברג זצ"ל שהיה פשט"ל שבה' ימלוך יש רק הכרה במלכות ה' ועדיין אינו בגדר "קבלת מלכות", ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה אלי" הוא קבלת המלכות, מצד שהתחייבו לעבודתו (בבית המקדש). עכתו"ד.
צבי הירש אמר:
שכן האומר "ה' ימלוך" בלשון עתיד דייקא, משמעו שהוא רוצה בכך ומקבלו על עצמו

רק להעיר באתי, שזה נגד כל המפרשים בחומש, שלפיהם מה שאמרו "ה' ימלוך", אין הכוונה שקיבלו על עצמם, אלא שה' ימלוך על כל העולם, וזה תפילה אלעתיד לבא, וכמו שנ' "והיה ה' למלך על כל הארץ", וההוכחה לזה הוא, מדכלא כתב ה' מלך.

ונתחיל עם רש"י (בפסוק הקודם)
מקדש ה' - ... ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו

וברשב"ם
ה' ימלך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:

ובספורנו
ה' ימלוך לעולם ועד - יהי רצון שהוא לבדו ימלוך לעולם ועד, ואין עמו אל נכר
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
קורטמן אמר:
ה' ימלוך לעולם ועד
משיב דבר אמר:
בעבר שמעתי מהג"ר לייב מינצברג זצ"ל שהיה פשט"ל שבה' ימלוך יש רק הכרה במלכות ה' ועדיין אינו בגדר "קבלת מלכות", ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה אלי" הוא קבלת המלכות, מצד שהתחייבו לעבודתו (בבית המקדש). עכתו"ד.
צבי הירש אמר:
שכן האומר "ה' ימלוך" בלשון עתיד דייקא, משמעו שהוא רוצה בכך ומקבלו על עצמו
רק להעיר באתי, שזא נגד כל המפרשים בחומש, שלפיהם מה שאמרו "ה' ימלוך", אין הכוונה שקיבלו על עצמם, אלא שה' ימלוך על כל העולם, וזה תפילה אלעתיד לבא, וכמו שנ' "והיה ה' למלך על כל הארץ", וההוכחה לזה הוא, מדכלא כתב ה' מלך.
ונתחיל עם רש"י (בפסוק הקודם)
מקדש ה' - ... ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו
וברשב"ם
ה' ימלך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:
ובספורנו
ה' ימלוך לעולם ועד - יהי רצון שהוא לבדו ימלוך לעולם ועד, ואין עמו אל נכר
זה שאמרו תפילה ועם כל הפירושים הנ"ל זה אומר שהם קיבלו מלכותו,
כי להתפלל על גילו כבודו ומלכותו זהו קבלת עול מלכותו ית'
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
כי להתפלל על גילו כבודו ומלכותו זהו קבלת עול מלכותו ית'
מה זה קשור?

להתפלל על גילוי ומלכותו, היינו להתפלל שכל העולם יכירו במלכותו.

וקבלת עול מלכותו, היינו לקבל על עצמם עול מלכותו, דהיינו עול התורה והמצוות
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
כי להתפלל על גילו כבודו ומלכותו זהו קבלת עול מלכותו ית'
מה זה קשור?

להתפלל על גילוי ומלכותו, היינו להתפלל שכל העולם יכירו במלכותו.

וקבלת עול מלכותו, היינו לקבל על עצמם עול מלכותו, דהיינו עול התורה והמצוות
א"א להתפלל על מלכות שמיים בלי לקבל על עצמו את העול
כמו להבדיל באחד שמתפלל להצלחת מדינת ישראל ע"כ שהוא ציוני
חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו עכ שהוא מכיר בכך
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונו

כ"ה בנידון דידן, מי שרוצה שיתגלה מלכותו לא מוכח שקיבל על עצמו עול מצוותיו
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונו

כ"ה בנידון דידן, מי שרוצה שיתגלה מלכותו לא מוכח שקיבל על עצמו עול מצוותיו
צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו (עד"מ...) אזי אין ספק שהא בטל אליו דאל"כ הרי"ה עושה חיכוחא ואיטלולא מעצמו,
ובאמת זהו חלק מהביטול לרבו, שהוא מבין שכולם צריכים להיות בטלים אליו

בנידון דינן כ"ש וק"ו שמי שמתפלל על מלכות ה' הרי"ז קבלת עול מלכות שמיים 
אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, וע"כ אנו מתפללים בר"ה ויוה"כ מלוך על כל העולם כולו בכבודך וכו', וזה עצמו קבלת עולו ית' של ר"ה, שתמליכוני עליכם
 

צבי הירש

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונו

כ"ה בנידון דידן, מי שרוצה שיתגלה מלכותו לא מוכח שקיבל על עצמו עול מצוותיו
כשבני ישראל היו תחת שלטונו של נבוכדנצר שחיק עצמות, מסתבר שהם לא ביקשו שמלכותו תצליח ותתמשך

אולם כשהיו תחת מלכותה של שלומית המלכה למשל, מסתבר שהם התפללו לשלום מלכותה ולהצלחתה ולאורך ימיה

אמנם יש הדרגות בקבלת עול מלכות שמים, אך ברור שהמתפלל למלכות שמים רוצה שנהיה תחת מלכות זו
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו
לא מתפללים שיהיו בטלים לרבו, דהיינו שיקבלו עול מצוותיו, אלא שיכירו במלכותו.
צבי הירש אמר:
אך ברור שהמתפלל למלכות שמים רוצה שנהיה תחת מלכות זו
רוצה שנהיה תחת מלכותו, לא יותר מאשר האומות תהיה תחת מלכותו לעת"ל, דהיינו בלי שום קבלת עול.


לי נראה פשוט דמה שישראל מקבלים עומ"ש, חלוק לגמרי ממה שהאומות ימליכו לעת"ל

קבלת עומ"ש - היינו להיות כמו עבד לו, להתבטל כל רצונותיו אליו

המלכת האומות לעת"ל - זהו שיכירו וידעו שהוא הבעלים על העולם, ואין שום כח בעולם מלבדו, אבל לא שיקבלו עליהם לעשות רצונותיו

כמה שנא' "והיה ה' למלך על כל הארץ" איך? - ע"י "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", דהיינו שיכירו באחדותו

וכן, "מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ" איך? - ע"י "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ..."
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עלה בדעתי לבאר הדבר באופן אחר

דהנה איתא ברש"י פעמים הרבה, וז"ל בבמדבר טו מא
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
ואיתא בירושלמי פסחים פ״י ה״ו
בפרוע פרעות וכו׳ כשהקב״ה עושה לכם נסים תהו אומרים שירה. התיבון הרי גאולת מצרים [פי׳ ולא אמרו שירה עד קריעת י״ס] שניא היא שהיא תחלת גאולה.
הפני משה שם וכן הנצי"ב בהעמק דבר שמות טו א, מסבירים, שלא אמרו שירה ביצ"מ, משום שעדיין לא נגמרו גאולתן, ורק בקריעת ים סוף אמרו שירה מפני שאז נגאלו לגמרי.

לפי"ז מובן היטב שכיון שבקריעת ים סוף נגמרו גאולתן, נמצא שאז קבלו עליהם מלכותו דהא ע"מ כן נגאלו
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו
לא מתפללים שיהיו בטלים לרבו, דהיינו שיקבלו עול מצוותיו, אלא שיכירו במלכותו.
צבי הירש אמר:
אך ברור שהמתפלל למלכות שמים רוצה שנהיה תחת מלכות זו
רוצה שנהיה תחת מלכותו, לא יותר מאשר האומות תהיה תחת מלכותו לעת"ל, דהיינו בלי שום קבלת עול.


לי נראה פשוט דמה שישראל מקבלים עומ"ש, חלוק לגמרי ממה שהאומות ימליכו לעת"ל

קבלת עומ"ש - היינו להיות כמו עבד לו, להתבטל כל רצונותיו אליו

המלכת האומות לעת"ל - זהו שיכירו וידעו שהוא הבעלים על העולם, ואין שום כח בעולם מלבדו, אבל לא שיקבלו עליהם לעשות רצונותיו

כמה שנא' "והיה ה' למלך על כל הארץ" איך? - ע"י "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", דהיינו שיכירו באחדותו

וכן, "מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ" איך? - ע"י "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ..."
אין הכרת מלכותו ית' בלי לקבל עליו עול מצותיו ולעשות רצונו,
משל למה הדבר דומה, לאזרח שאומר שמכיר במלכות המלך אבל עובר רצונו בריש גלי.
זה נקרא שאינו מכיר במלכותו.
כ"ש וכ"ש שמי שמכיר במלכותו ית' הרי"ה בטל ומבוטל במציאות אליו ית'.

ומה שכתב לגבי אינו שיקבלו עלינם לעשות רצונו ית', תמיהני עליך, הרי כמה פעמים ביום אנו אומרים בדיא להיפך ממש"כ
וְעַל -כֵּן נְקַוֶּה-לְךָ ה' אלוקינו לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ , לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד.
הרי שהצורה איך שימלוך עליהם לעולם הוא ע"י שיקבלו כולם את עול מלכותך.
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
משל למה הדבר דומה, לאזרח שאומר שמכיר במלכות המלך אבל עובר רצונו בריש גלי.
זה נקרא שאינו מכיר במלכותו.
וודאי שהאומות לא יעברו על רצונו, אבל גם לא יקבלו עליהם להיות כמו עבד אל אדוניו ולעסוק כל עת בעשיית רצונו,
וזהו בשונה לחלוטין ממה שישראל מקבלים עליהם עומ"ש, הכוונה כנ"ל להיות אליו כמו עבד אל אדוניו.

ואמשיך המשל, במלך על מדינה, דהנה יש בני המדינה שאף שמכירם במלכותו, אך אינם עוסקים בעשיית רצונו, ויש עבדי המלך שעוסקים בעשיית רצונו.
 
א אידיש קינד אמר:
כ"ש וכ"ש שמי שמכיר במלכותו ית' הרי"ה בטל ומבוטל במציאות אליו ית'.
נכון, אבל לא מבטל רצונותיו אליו, וכנ"ל
 
א אידיש קינד אמר:
יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ
גם הרגשתי בזה, אכן מצאנו לשון "קבלת עול מלכותו" אצל האומות.

מ"מ נראה לי פשוט, ש"קבלת עול מלכותו" אצל האומות הכוונה הוא רק בזה ש"כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ", וכלום יותר מזה.


(ולומר דזה הכוונה באומרים "ומלכותו ברצון קבלו עליהם", שהכירו במלכותו כמו האומות לעת"ל, לא מסתבר דהא לכאו' כבר מקודם לכן הכירו במלכותו, אלא יותר משמע שאז קיבלו עליהם מלכותו להיות משועבדים לו - (נראה הכוונה שקבלו עליהם לקבל התורה, כמו שכתבתי לעיל))
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
משל למה הדבר דומה, לאזרח שאומר שמכיר במלכות המלך אבל עובר רצונו בריש גלי.
זה נקרא שאינו מכיר במלכותו.
וודאי שהאומות לא יעברו על רצונו, אבל גם לא יקבלו עליהם להיות כמו עבד אל אדוניו ולעסוק כל עת בעשיית רצונו,
וזהו בשונה לחלוטין ממה שישראל מקבלים עליהם עומ"ש, הכוונה כנ"ל להיות אליו כמו עבד אל אדוניו.

ואמשיך המשל, במלך על מדינה, יש בני המדינה שאף שמכירם במלכותו, אך אינם עוסקים בעשיית רצונו, ויש עבדי המלך שעוסקים בעשיית רצונו.
 
א אידיש קינד אמר:
כ"ש וכ"ש שמי שמכיר במלכותו ית' הרי"ה בטל ומבוטל במציאות אליו ית'.
נכון, אבל לא מבטל רצונותיו אליו, וכנ"ל
 
א אידיש קינד אמר:
יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ
גם הרגשתי בזה, אכן מצאנו לשון "קבלת עול מלכותו" אצל האומות.

מ"מ נראה לי פשוט, ש"קבלת עול מלכותו" אצל האומות הכוונה הוא רק בזה ש"כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ", וכלום יותר מזה.


(ולומר דזה הכוונה באומרים "ומלכותו ברצון קבלו עליהם", שהכירו במלכותו כמו האומות לעת"ל, לא מסתבר דהא לכאו' כבר מקודם לכן הכירו במלכותו, אלא יותר משמע שאז קיבלו עליהם מלכותו להיות משועבדים לו - (נראה הכוונה שקבלו עליהם לקבל התורה, כמו שכתבתי לעיל))
לא מבין מדוע אתה מתעקש לומר דבר לא מבוסס לא מבחינה רעיונית  (אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו...) לא מצאנו מקום בחילוק קבלת עול בין ישראל לאומות לע"ל, להיפך, כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל

לגבי מלכותו ברצון וודאי אינו קבלת ביטול להיות רצונו בטל אליו כמו שכתבת גבי ישראל לע"ל,
אלא ביציאת מצרים קיבלו עליהם מלכות שמיים אבל לא הגיע מרצון, אלא כדי שיוציאם ויהיו עבדיו, משאי"כ בקריאת ים סוף קיבלו מלכותו מתוך רצון
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
לא מבין מדוע אתה מתעקש לומר דבר לא מבוסס לא מבחינה רעיונית  (אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו...) לא מצאנו מקום בחילוק קבלת עול בין ישראל לאומות לע"ל, להיפך, כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
עיין בתגובה הבאה
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו
כוונתי, שיהיו מכירים שֶׁהוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, והם אפס אפסים נגדו.
א אידיש קינד אמר:
כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
וכי האומות יקבלו עול המצוות כמו ישראל?!

האם יש לך מקור שהאומות יהיו נקראים עבדי ה' כמו ישראל?!

כל המקורות משמע ש"יכירו וידעו וכו'", וכן "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ...", וכן "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
 
א אידיש קינד אמר:
אלא ביציאת מצרים קיבלו עליהם מלכות שמיים אבל לא הגיע מרצון, אלא כדי שיוציאם ויהיו עבדיו, משאי"כ בקריאת ים סוף קיבלו מלכותו מתוך רצון
זה אתה אומר מעצמו או יש לך מקור לזה? היכן מצינו שקיבלו עליהם מלכות שמיים ביציאת מצרים?

לדבריך היה נראה לי לומר ש"ברצון" פי', בניגוד להאומות שיקבלו מלכותו בכפיה.


אמנם לפי הבנתי, הביאור בקבלת מלכותו הזה הוא, שקבלו עליהם לקבל התורה, וכמו שביארתי לעיל
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו
כוונתי, שיהיו מכירים שֶׁהוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, והם אפס אפסים נגדו.
א אידיש קינד אמר:
כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
וכי האומות יקבלו עול המצוות כמו ישראל?!

האם יש לך מקור שהאומות יהיו נקראים עבדי ה' כמו ישראל?!

כל המקורות משמע ש"יכירו וידעו וכו'", וכן "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ...", וכן "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
 
א אידיש קינד אמר:
אלא ביציאת מצרים קיבלו עליהם מלכות שמיים אבל לא הגיע מרצון, אלא כדי שיוציאם ויהיו עבדיו, משאי"כ בקריאת ים סוף קיבלו מלכותו מתוך רצון
זה אתה אומר מעצמו או יש לך מקור לזה? היכן מצינו שקיבלו עליהם מלכות שמיים ביציאת מצרים?

לדבריך היה נראה לי לומר ש"ברצון" פי', בניגוד להאומות שיקבלו מלכותו בכפיה.


אמנם לפי הבנתי, הביאור בקבלת מלכותו הזה הוא, שקבלו עליהם לקבל התורה, וכמו שביארתי לעיל
וודאי שהם אינם יהיו מחויבים בכל המצוות, אבל יעשו כל מה שיצווה להם ה' ית'.
העניין של תיקון השלם הוא שלא יהיה רע בעולם, וכל העולם יכירו במלכותו, והיינו שיהיו כפופים לרצון ה' תי' באיתגליא.

אני שמעתי מר"ל מינצברג ז"ל שמקבלת מלכות שמיים עד קבלת מלכות מרצון לקח לישראל ו' ימים, משאי"כ כשקיבלו את התורה בכפה עליהם הר כגיגית לקח להם כמעט 1000 שנה עד שקיימו וקיבלו הדר קיבלהו מאהבה

אבל כך הוא הפשטות משמעות המילים, מלכותו ברצון קיבלו עליהם. ואין צריך להוציא את העניין מפשוטו.
כי ביציאת מצריים לא יכלו ישראל לא לקבל עליהם את מלכותו, כי רצו לצאת ממצריים, וכן יצאו בחיפזון, כי גרשו משם, והיינו שקיבלו מלכותו לא מתוך רצון בדייקא.
והעניין (שמעתי מהגר"ש ברנד זצ"ל) כי ביציאת מצריים אין זה בדייקא מתוך אהבה, כי הלוא הקב"ה הוא מלך אוהב צדק ושונא רע, וע"כ הוא מצית את ישראל מיד רודפיהם פרעה ומצריים, ואפי' שמשדד מערכות טבע, אולם הרי אפשר שהיינו רק משום צדק ומשפט, וזה אינו מחייב בהכרח שיקבלו מלכותו כי אם כעבדים, שהוא הוציאם ומה מכר ראשון לשני וכו', ומעתה הם שייכים לה' בקנין עבדות, עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים להיות להם לאלוקים.
משאי"כ בקריאי"ס שהקבה נלחם להם במצריים, שראו את היד הגדולה וראו שהוא רב את ריבם ונוקם את נקמתם, זה אינו למען שיהיה עבדיו, אלא כי הוא באמת אוהבם ומושיעם וגואלם, מכאן מלכותו ברצון קיבלו עליהם בשמחה רבה ואמרו כי כמוכה וכו' ה' ימלוך לעולם ועד 
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
אמנם לפי הבנתי, הביאור בקבלת מלכותו הזה הוא, שקבלו עליהם לקבל התורה, וכמו שביארתי לעיל
מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה?
משה ידע כי הקב"ה אמר לו בהוציאך את העם תעבדון וכו', אבל הם מהיכן ידעו?
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה?
דהא על תנאי זה יצאו ממצרים, כמו שאיתא רש"י פעמים הרבה, וז"ל בבמדבר טו מא
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה
 
 

ידידיה1

משתמש רגיל
אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס




שמא על אותו הרגע אמרו "זה קלי" דהיינו שראו כביכול את הבורא וכידוע ש"זה" היינו ממש שרואה כמראה באצבעו.

ובאותו רגע ראו מלכותו באופן שלא נראתה קודם.
שכל זמן שראו ניסים, אכן הוכח שאלוקינו חזק יותר מאלהי כל הגויים, אך באותו רגע הוברר שהוא ברא את העולם ואין כאן עוד אל אלא דבר אחר.
וכפי שנאמר במכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דשירה פרשה ח –

"מי כמוכה באלים ה' " – כיון שראו ישראל שאבד פרעה וחילו בים סוף ובטלה מלכותן של מצרים ונעשו שפטים בעבודה זרה שלהן, פתחו פיהם ואמרו כולם: "מי כמוך באלים ה' ". ולא ישראל בלבד אמרו שירה, אלא אף האומות כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצריים ונעשו שפטים בעבודה זרה שלהן, כפרו כולן בע"ז שלהן ופתחו פיהם כולן והודו למרום ואמרו: "מי כמוך באלים ה' וגו' ". וכן את מוצא שעתידין אומות העולם לכפור בעבודה זרה שלהן, שנאמר: "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה וגו' היעשה לו אדם אלהים וגו' " (ירמיה טז יט – כ).4 ואומר: "ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו וגו' " ואומר: "לבוא בנקרת הצורים וגו' " (ישעיה ב כ-כא) ואחריו מה כתיב: "והאלילים כליל יחלוף



ומימילא "ה ימלוך לעולם ועד" שאם ראינו שהוא קדם לעולם וברא אותו,ע"כ שהוא ישאר גם אחר העולם ואינו תלוי בכלום
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
א אידיש קינד אמר:
מי לה אלי אמר:
רש"י במדבר טו מא
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה
האם לדעתך מה שכתוב רש"י "על מנת שתקבלו עליכם גזרותי" כוונתו על מצוות פסח מצה ומרור?

רש"י מוסב עה"פ, "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", ע"ז פירש"י, "אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי".

וכן איתא ברש"י לגבי הרבה מצוות פרטיות כגון שבת, איסור שרצים (עיין ויקרא א מה,ויקרא כה לח, דברים ה יד,דברים טז יב).



 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ידידיה1 אמר:
אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס
מה ראית כאן? והיכן מקור הדברים האלה?
 
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
א אידיש קינד אמר:
מי לה אלי אמר:
אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה
האם לדעתך מה שכתוב רש"י "על מנת שתקבלו עליכם גזרותי" כוונתו על מצוות פסח מצה ומרור?

רש"י מוסב עה"פ, "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", ע"ז פירש"י, "אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי".

וכן איתא ברש"י לגבי הרבה מצוות פרטיות כגון שבת, איסור שרצים (עיין ויקרא א מה,ויקרא כה לח, דברים ה יד,דברים טז יב).
רש"י קאמר כגון פסח מצה ומרור,
קבלת עול מלכותו, מלכותו ברצון המדובר זה קיום מצוות, ע"מ שתקבלו מצוותי, 
משאי"כ שלא קיבלו עליהם את התורה,
יש בתורה שאין במצוות, תורה הוא קבלה מיוחדת, וצריך להבין מה בדיוק נכנס בגדר תורה שאינו בגדר מצוות (חוץ מלימוד התורה כמובן)
 

ידידיה1

משתמש רגיל
מי לה אלי אמר:
ידידיה1 אמר:
אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס
מה ראית כאן? והיכן מקור הדברים האלה?
א. הדו שיח בין הים למשה רבינו לימד את בנ"י שיש בורא לעולם, והים ירא הימנו. כאשר הים ברח מן הקב"ה שנתן ימינו על משה, הוברר ש"זה קלי,,, אלוקי אבי" דהיינו הקל "שלנו" הוא בורא עולם.
וכפי שנאמר , מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה


ב. במדרש
 
 
חלק עליון תַחתִית