"יחד כולם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד", והיינו כדבריך.קורטמן אמר:ה' ימלוך לעולם ועד
קורטמן אמר:ה' ימלוך לעולם ועד
משיב דבר אמר:בעבר שמעתי מהג"ר לייב מינצברג זצ"ל שהיה פשט"ל שבה' ימלוך יש רק הכרה במלכות ה' ועדיין אינו בגדר "קבלת מלכות", ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה אלי" הוא קבלת המלכות, מצד שהתחייבו לעבודתו (בבית המקדש). עכתו"ד.
צבי הירש אמר:שכן האומר "ה' ימלוך" בלשון עתיד דייקא, משמעו שהוא רוצה בכך ומקבלו על עצמו
מקדש ה' - ... ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו
ה' ימלך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:
ה' ימלוך לעולם ועד - יהי רצון שהוא לבדו ימלוך לעולם ועד, ואין עמו אל נכר
זה שאמרו תפילה ועם כל הפירושים הנ"ל זה אומר שהם קיבלו מלכותו,מי לה אלי אמר:קורטמן אמר:ה' ימלוך לעולם ועדמשיב דבר אמר:בעבר שמעתי מהג"ר לייב מינצברג זצ"ל שהיה פשט"ל שבה' ימלוך יש רק הכרה במלכות ה' ועדיין אינו בגדר "קבלת מלכות", ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה אלי" הוא קבלת המלכות, מצד שהתחייבו לעבודתו (בבית המקדש). עכתו"ד.רק להעיר באתי, שזא נגד כל המפרשים בחומש, שלפיהם מה שאמרו "ה' ימלוך", אין הכוונה שקיבלו על עצמם, אלא שה' ימלוך על כל העולם, וזה תפילה אלעתיד לבא, וכמו שנ' "והיה ה' למלך על כל הארץ", וההוכחה לזה הוא, מדכלא כתב ה' מלך.צבי הירש אמר:שכן האומר "ה' ימלוך" בלשון עתיד דייקא, משמעו שהוא רוצה בכך ומקבלו על עצמו
ונתחיל עם רש"י (בפסוק הקודם)
וברשב"םמקדש ה' - ... ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו
ובספורנוה' ימלך - לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הק' בכל המלכיות:
ה' ימלוך לעולם ועד - יהי רצון שהוא לבדו ימלוך לעולם ועד, ואין עמו אל נכר
מה זה קשור?א אידיש קינד אמר:כי להתפלל על גילו כבודו ומלכותו זהו קבלת עול מלכותו ית'
א"א להתפלל על מלכות שמיים בלי לקבל על עצמו את העולמי לה אלי אמר:מה זה קשור?א אידיש קינד אמר:כי להתפלל על גילו כבודו ומלכותו זהו קבלת עול מלכותו ית'
להתפלל על גילוי ומלכותו, היינו להתפלל שכל העולם יכירו במלכותו.
וקבלת עול מלכותו, היינו לקבל על עצמם עול מלכותו, דהיינו עול התורה והמצוות
הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונוא אידיש קינד אמר:חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
לא הבנתי, מה ראית ב"זה א-לי"?משיב דבר אמר:ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה א-לי" הוא קבלת המלכות
צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו (עד"מ...) אזי אין ספק שהא בטל אליו דאל"כ הרי"ה עושה חיכוחא ואיטלולא מעצמו,מי לה אלי אמר:הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונוא אידיש קינד אמר:חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
כ"ה בנידון דידן, מי שרוצה שיתגלה מלכותו לא מוכח שקיבל על עצמו עול מצוותיו
כשבני ישראל היו תחת שלטונו של נבוכדנצר שחיק עצמות, מסתבר שהם לא ביקשו שמלכותו תצליח ותתמשךמי לה אלי אמר:הוא מכיר בכך אבל עדיין לא מוכן להתבטל אליו ולעשות כל מה שברצונוא אידיש קינד אמר:חסיד שמתפלל שיכירו העולם בגדלות/קדושת רבו ע"כ שהוא מכיר בכך
כ"ה בנידון דידן, מי שרוצה שיתגלה מלכותו לא מוכח שקיבל על עצמו עול מצוותיו
זה אלי ואנוהו - אעשה לו נוה (חז"ל). והיינו בית המקדש שעניינו עבודה, קבלת מלכות.מי לה אלי אמר:לא הבנתי, מה ראית ב"זה א-לי"?משיב דבר אמר:ולכן דייק מנוסח מעריב ש"זה א-לי" הוא קבלת המלכות
לא מתפללים שיהיו בטלים לרבו, דהיינו שיקבלו עול מצוותיו, אלא שיכירו במלכותו.א אידיש קינד אמר:צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו
רוצה שנהיה תחת מלכותו, לא יותר מאשר האומות תהיה תחת מלכותו לעת"ל, דהיינו בלי שום קבלת עול.צבי הירש אמר:אך ברור שהמתפלל למלכות שמים רוצה שנהיה תחת מלכות זו
ואיתא בירושלמי פסחים פ״י ה״ואשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
הפני משה שם וכן הנצי"ב בהעמק דבר שמות טו א, מסבירים, שלא אמרו שירה ביצ"מ, משום שעדיין לא נגמרו גאולתן, ורק בקריעת ים סוף אמרו שירה מפני שאז נגאלו לגמרי.בפרוע פרעות וכו׳ כשהקב״ה עושה לכם נסים תהו אומרים שירה. התיבון הרי גאולת מצרים [פי׳ ולא אמרו שירה עד קריעת י״ס] שניא היא שהיא תחלת גאולה.
אין הכרת מלכותו ית' בלי לקבל עליו עול מצותיו ולעשות רצונו,מי לה אלי אמר:לא מתפללים שיהיו בטלים לרבו, דהיינו שיקבלו עול מצוותיו, אלא שיכירו במלכותו.א אידיש קינד אמר:צודק, אבל אם היה מתפלל שיהיו כל העולם בטלים לרבו
רוצה שנהיה תחת מלכותו, לא יותר מאשר האומות תהיה תחת מלכותו לעת"ל, דהיינו בלי שום קבלת עול.צבי הירש אמר:אך ברור שהמתפלל למלכות שמים רוצה שנהיה תחת מלכות זו
לי נראה פשוט דמה שישראל מקבלים עומ"ש, חלוק לגמרי ממה שהאומות ימליכו לעת"ל
קבלת עומ"ש - היינו להיות כמו עבד לו, להתבטל כל רצונותיו אליו
המלכת האומות לעת"ל - זהו שיכירו וידעו שהוא הבעלים על העולם, ואין שום כח בעולם מלבדו, אבל לא שיקבלו עליהם לעשות רצונותיו
כמה שנא' "והיה ה' למלך על כל הארץ" איך? - ע"י "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", דהיינו שיכירו באחדותו
וכן, "מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ" איך? - ע"י "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ..."
וודאי שהאומות לא יעברו על רצונו, אבל גם לא יקבלו עליהם להיות כמו עבד אל אדוניו ולעסוק כל עת בעשיית רצונו,א אידיש קינד אמר:משל למה הדבר דומה, לאזרח שאומר שמכיר במלכות המלך אבל עובר רצונו בריש גלי.
זה נקרא שאינו מכיר במלכותו.
נכון, אבל לא מבטל רצונותיו אליו, וכנ"לא אידיש קינד אמר:כ"ש וכ"ש שמי שמכיר במלכותו ית' הרי"ה בטל ומבוטל במציאות אליו ית'.
גם הרגשתי בזה, אכן מצאנו לשון "קבלת עול מלכותו" אצל האומות.א אידיש קינד אמר:יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ
לא מבין מדוע אתה מתעקש לומר דבר לא מבוסס לא מבחינה רעיונית (אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו...) לא מצאנו מקום בחילוק קבלת עול בין ישראל לאומות לע"ל, להיפך, כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראלמי לה אלי אמר:וודאי שהאומות לא יעברו על רצונו, אבל גם לא יקבלו עליהם להיות כמו עבד אל אדוניו ולעסוק כל עת בעשיית רצונו,א אידיש קינד אמר:משל למה הדבר דומה, לאזרח שאומר שמכיר במלכות המלך אבל עובר רצונו בריש גלי.
זה נקרא שאינו מכיר במלכותו.
וזהו בשונה לחלוטין ממה שישראל מקבלים עליהם עומ"ש, הכוונה כנ"ל להיות אליו כמו עבד אל אדוניו.
ואמשיך המשל, במלך על מדינה, יש בני המדינה שאף שמכירם במלכותו, אך אינם עוסקים בעשיית רצונו, ויש עבדי המלך שעוסקים בעשיית רצונו.
נכון, אבל לא מבטל רצונותיו אליו, וכנ"לא אידיש קינד אמר:כ"ש וכ"ש שמי שמכיר במלכותו ית' הרי"ה בטל ומבוטל במציאות אליו ית'.
גם הרגשתי בזה, אכן מצאנו לשון "קבלת עול מלכותו" אצל האומות.א אידיש קינד אמר:יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ
מ"מ נראה לי פשוט, ש"קבלת עול מלכותו" אצל האומות הכוונה הוא רק בזה ש"כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אלוקינו יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ", וכלום יותר מזה.
(ולומר דזה הכוונה באומרים "ומלכותו ברצון קבלו עליהם", שהכירו במלכותו כמו האומות לעת"ל, לא מסתבר דהא לכאו' כבר מקודם לכן הכירו במלכותו, אלא יותר משמע שאז קיבלו עליהם מלכותו להיות משועבדים לו - (נראה הכוונה שקבלו עליהם לקבל התורה, כמו שכתבתי לעיל))
עיין בתגובה הבאהא אידיש קינד אמר:לא מבין מדוע אתה מתעקש לומר דבר לא מבוסס לא מבחינה רעיונית (אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו...) לא מצאנו מקום בחילוק קבלת עול בין ישראל לאומות לע"ל, להיפך, כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
כוונתי, שיהיו מכירים שֶׁהוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, והם אפס אפסים נגדו.א אידיש קינד אמר:אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו
וכי האומות יקבלו עול המצוות כמו ישראל?!א אידיש קינד אמר:כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
זה אתה אומר מעצמו או יש לך מקור לזה? היכן מצינו שקיבלו עליהם מלכות שמיים ביציאת מצרים?א אידיש קינד אמר:אלא ביציאת מצרים קיבלו עליהם מלכות שמיים אבל לא הגיע מרצון, אלא כדי שיוציאם ויהיו עבדיו, משאי"כ בקריאת ים סוף קיבלו מלכותו מתוך רצון
וודאי שהם אינם יהיו מחויבים בכל המצוות, אבל יעשו כל מה שיצווה להם ה' ית'.מי לה אלי אמר:כוונתי, שיהיו מכירים שֶׁהוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, והם אפס אפסים נגדו.א אידיש קינד אמר:אין כזה דבר משהו שבטל ומבוטל במציאות אבל אינו מבטל רצונותיו
וכי האומות יקבלו עול המצוות כמו ישראל?!א אידיש קינד אמר:כל המקורות משמע שיהיה מבוטלים אליו ית' לגמרי כמו ישראל
האם יש לך מקור שהאומות יהיו נקראים עבדי ה' כמו ישראל?!
כל המקורות משמע ש"יכירו וידעו וכו'", וכן "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ...", וכן "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
זה אתה אומר מעצמו או יש לך מקור לזה? היכן מצינו שקיבלו עליהם מלכות שמיים ביציאת מצרים?א אידיש קינד אמר:אלא ביציאת מצרים קיבלו עליהם מלכות שמיים אבל לא הגיע מרצון, אלא כדי שיוציאם ויהיו עבדיו, משאי"כ בקריאת ים סוף קיבלו מלכותו מתוך רצון
לדבריך היה נראה לי לומר ש"ברצון" פי', בניגוד להאומות שיקבלו מלכותו בכפיה.
אמנם לפי הבנתי, הביאור בקבלת מלכותו הזה הוא, שקבלו עליהם לקבל התורה, וכמו שביארתי לעיל
מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה?מי לה אלי אמר:אמנם לפי הבנתי, הביאור בקבלת מלכותו הזה הוא, שקבלו עליהם לקבל התורה, וכמו שביארתי לעיל
דהא על תנאי זה יצאו ממצרים, כמו שאיתא רש"י פעמים הרבה, וז"ל בבמדבר טו מאא אידיש קינד אמר:מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה?
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורהמי לה אלי אמר:דהא על תנאי זה יצאו ממצרים, כמו שאיתא רש"י פעמים הרבה, וז"ל בבמדבר טו מאא אידיש קינד אמר:מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורה?
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
האם לדעתך מה שכתוב רש"י "על מנת שתקבלו עליכם גזרותי" כוונתו על מצוות פסח מצה ומרור?א אידיש קינד אמר:אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורהמי לה אלי אמר:רש"י במדבר טו מא
אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי
מה ראית כאן? והיכן מקור הדברים האלה?ידידיה1 אמר:אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס
רש"י קאמר כגון פסח מצה ומרור,מי לה אלי אמר:האם לדעתך מה שכתוב רש"י "על מנת שתקבלו עליכם גזרותי" כוונתו על מצוות פסח מצה ומרור?א אידיש קינד אמר:אכן כתוב גם בעבור זה בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור, והיינו וודאי שקיבלו את הקב"ה למלך עליהם להיות לו לעבדים, אבל מר רצה לחדש שחוץ מזה שקבלו את מצותיו קיבלו עליהם שיקבלו את התורה, וע"ז שאלתי מהיכן ידעו שעתידים לקבל את התורהמי לה אלי אמר:
רש"י מוסב עה"פ, "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלקיכם. אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", ע"ז פירש"י, "אשר הוצאתי אתכם - על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי".
וכן איתא ברש"י לגבי הרבה מצוות פרטיות כגון שבת, איסור שרצים (עיין ויקרא א מה,ויקרא כה לח, דברים ה יד,דברים טז יב).
א. הדו שיח בין הים למשה רבינו לימד את בנ"י שיש בורא לעולם, והים ירא הימנו. כאשר הים ברח מן הקב"ה שנתן ימינו על משה, הוברר ש"זה קלי,,, אלוקי אבי" דהיינו הקל "שלנו" הוא בורא עולם.מי לה אלי אמר:מה ראית כאן? והיכן מקור הדברים האלה?ידידיה1 אמר:אמר הקדוש ברוך הוא למשה לתנאו שהתניתי עמו מתחלה. מיד שמע משה להקדוש ברוך הוא והלך לקרוע הים, וכיון שהלך לקרוע את הים, לא קיבל עליו להקרע, אמר לו הים, מפניך אני נקרע? אני גדול ממך, שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בשישי. כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקדוש ברוך הוא אין הים רוצה להקרע, מה עשה הקדוש ברוך הוא נתן ימינו על ימינו של משה, שנאמר (ישעיה סג, יב): מוליך לימין משה וגו'. מיד ראה להקדוש ברוך הוא וברח, שנאמר (תהלים קיד, ג): הים ראה וינס