אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר

במבי

משתמש ותיק
כותב רש"י

ותעל שכבת הטל וגו'. כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עוֹלֶה הַטַּל שֶׁעַל הַמָּן לִקְרַאת הַחַמָּה, כְּדֶרֶךְ טַל עוֹלֶה לִקְרַאת הַחַמָּה; אַף אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, שֶׁהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ בָּאֲוִיר, וְכַעֲלוֹת שִׁכְבַת הַטָּל נִתְגַלָּה הַמָּן וְרָאוּ והנה על פני המדבר וגו': (שמות כז-יד)


וקנים רבים נשברו על רש"י זה, אך נשאלת השאלה הבסיסית מהי "שפופרת של ביצה" ?


והנה המהרי"ל בליקוטיו מחדש שאינו קליפת ביצה אלא מדובר בקנה של ביצה (ב' חרוקה) ! (כמדומני באות נג')


ומביאו הרע"ק בשבת

[אות לח] בהר"ב ד"ה שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה. במהרי"ל בסופו בליקוטים פי' שהוא קנה אגם. ביצה פירוש בריכה שגדילים בו קנים עכ"ל. והוא מלשון הכתוב היגאה גמא בלא בצה (איוב ח') :  (ב-ד)


(כותב זאת כהגדרה ל"שפופרת של ביצה" אך משם ניתן להסיק גם אל הרש"י כדלעיל)
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש לציין שהרמב"ם על המשנה בשבת מסביר ששפורפת של ביצה היא קליפת הביצה אך מחיפוש כללי עולה שסתם שפופרת הינה קנה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יש"כ, אך לפ"ז צ"ב אמאי נקטינן של ביצה, ואם לאפוקי של מתכת, הול"ל שפופרת של קנה כבכמה דוכתי.
 

אבי חי

משתמש ותיק
דרך אגב, בדעת רש"י ראיתי מציינים לדבריו בסנהדרין קא א -

שרי שמן - יש מעשה שדים ששואלין על ידי שמן וקרי להו שרי שמן והיינו שרי בוהן ויש ששואלין בשפופרת של ביצה וקרי להו שרי ביצים:
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לכאורה, כדי להבין דברי רש"י, אין לנו לדון מה הפירוש בלשון חז"ל שפופרת של ביצה,
אלא מה רש"י סבר שהפירוש בהנ"ל.

ומכיוון שרש"י סבר שהכוונה לקליפת ביצה, א"כ זה גם מה שהוא התכוון בדבריו.
 

HaimL

משתמש ותיק
שפופרת של קנה, פחות מסתבר שתצלח לניסוי הנ"ל. ביצה יש להניח שכן.

ולא מזמן, ניסיתי לעשות ניסוי דומה (שראיתי עובד) עם מסכת קורונה + נר. הניסוי כשל באופן מחפיר.
 
HaimL אמר:
שפופרת של קנה, פחות מסתבר שתצלח לניסוי הנ"ל. ביצה יש להניח שכן.

ולא מזמן, ניסיתי לעשות ניסוי דומה (שראיתי עובד) עם מסכת קורונה + נר. הניסוי כשל באופן מחפיר.
יתכן שהכוונה לקליפת הקנה, וכיון שהיא קלה יותר משפופרת של ביצה יש סיכוי שזה יקרה.

את הניסוי עם המסיכה גם אני ניסיתי. כשל.
 
 

שי למורא

משתמש רגיל
שמעתי מתלמיד חכם אחד שהדרך הנכונה לבצע את זה היא לקחת מזרק ולנקב חור קטן בביצה רגילה ולשאוב כל התוכן, אח"כ למלא בטל ולסתום החור במעט שעווה מנר. לא ניסיתי.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
כותב רש"י

ותעל שכבת הטל וגו'. כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עוֹלֶה הַטַּל שֶׁעַל הַמָּן לִקְרַאת הַחַמָּה, כְּדֶרֶךְ טַל עוֹלֶה לִקְרַאת הַחַמָּה; אַף אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, שֶׁהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ בָּאֲוִיר, וְכַעֲלוֹת שִׁכְבַת הַטָּל נִתְגַלָּה הַמָּן וְרָאוּ והנה על פני המדבר וגו': (שמות כז-יד)


וקנים רבים נשברו על רש"י זה, אך נשאלת השאלה הבסיסית מהי "שפופרת של ביצה" ?


והנה המהרי"ל בליקוטיו מחדש שאינו קליפת ביצה אלא מדובר בקנה של ביצה (ב' חרוקה) ! (כמדומני באות נג')


ומביאו הרע"ק בשבת

[אות לח] בהר"ב ד"ה שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה. במהרי"ל בסופו בליקוטים פי' שהוא קנה אגם. ביצה פירוש בריכה שגדילים בו קנים עכ"ל. והוא מלשון הכתוב היגאה גמא בלא בצה (איוב ח') :  (ב-ד)


(כותב זאת כהגדרה ל"שפופרת של ביצה" אך משם ניתן להסיק גם אל הרש"י כדלעיל)
אי"ז ענין סגולי, ונראה בפשטות שיכול לעבוד בין עם קנה של ביצה צרויה, והן בקנה של ביצה חרוקה, הלא כן?
היש שניסה וראה החילוק בניניהם?
(לכאו' כל דבר קל אמור לעלות עם הטל)
 
 
מוישלה הכהן אמר:
פופולארי אמר:
בילדותי ניסיתי לשים טל בקליפת ביצה. וזה לא עבד..
אני הקטן ניסתי ודווקא עבד
שמא תשלח להם:
http://toraumada.blogspot.com/2016/01/Beshalach-flying-egg-tube.html

לכאורה בחכמת הטבע המקובלת היום זה לא אמור לעבוד כי המשקל הכולל של השפופרת לא ישתנה, מאידך אם ניסית והצליח כנראה שאדי החום משתחררים מהנקבוביות של הביצה והמשקל הסגולי שלה יורד.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כותב רש"י

ותעל שכבת הטל וגו'. כְּשֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת, עוֹלֶה הַטַּל שֶׁעַל הַמָּן לִקְרַאת הַחַמָּה, כְּדֶרֶךְ טַל עוֹלֶה לִקְרַאת הַחַמָּה; אַף אִם תְּמַלֵּא שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה טַל וְתִסְתֹּם אֶת פִּיהָ וְתַנִּיחָהּ בַחַמָּה הִיא עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בָּאֲוִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ, שֶׁהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ בָּאֲוִיר, וְכַעֲלוֹת שִׁכְבַת הַטָּל נִתְגַלָּה הַמָּן וְרָאוּ והנה על פני המדבר וגו': (שמות כז-יד)


וקנים רבים נשברו על רש"י זה, אך נשאלת השאלה הבסיסית מהי "שפופרת של ביצה" ?


והנה המהרי"ל בליקוטיו מחדש שאינו קליפת ביצה אלא מדובר בקנה של ביצה (ב' חרוקה) ! (כמדומני באות נג')


ומביאו הרע"ק בשבת

[אות לח] בהר"ב ד"ה שפופרת של ביצה. הקליפה הקשה. במהרי"ל בסופו בליקוטים פי' שהוא קנה אגם. ביצה פירוש בריכה שגדילים בו קנים עכ"ל. והוא מלשון הכתוב היגאה גמא בלא בצה (איוב ח') : (ב-ד)


(כותב זאת כהגדרה ל"שפופרת של ביצה" אך משם ניתן להסיק גם אל הרש"י כדלעיל)

להלן תמונה של נר עשוי ברונזה מראשית ימי התלמוד (התמונה מהאנקלופדיה לבית ישראל מהערך נר)


ולכאורה בליטת הברזל באמצע הנר מיועדת לקיבוע השפופרת של ביצה (שזה הקנה סוף)


20240106_181509.jpg
 

ישיבת פומבדיתא

משתמש ותיק
באותה מידה זה יכול להתאים לביצה השוכבת על שלשת הניצבים ומטפטפת שמן לכלי.
אם כי מסתבר יותר שכלי מפואר שכזה כלל חלק נוסף מברונזה שהתלבש על הניצב האמצעי, ולא ממיחזור פשוט של ביצה הצמודה לכלי חרס.
 

ישיש צעיר

משתמש רגיל
שמא תשלח להם:

לכאורה בחכמת הטבע המקובלת היום זה לא אמור לעבוד כי המשקל הכולל של השפופרת לא ישתנה, מאידך אם ניסית והצליח כנראה שאדי החום משתחררים מהנקבוביות של הביצה והמשקל הסגולי שלה יורד.
לכאורה בחכמת הטבע המקובלת היום זה כן אמור לעבוד לפי העיקרון הפשוט של כדור פורח
השמש שמחממת את הטל הופכת אותו לאדים חמימים שמתרוממים יחד עם הקליפה
 
חלק עליון תַחתִית