כיון שנתנה רשות למשחית אינו מבחין - למה רק במכת בכורות

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רש"י על הפסוק (יב כט) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר מביא המדרש - שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע ולילה רשות למחבלים.
ושאלה אותי בתי תחי' למה בדווקא במכת בכורות נאמר דבר זה, ולמה בשאר מכות לא הוזהרו בנ"י שלא יצאו מביתם בשעת לילה כשהתקיים המכה. וניסיתי להשיב לה ששאני מכ"ב שהיתה רק בלילה, אבל חזרה ושאלה מה זה משנה אם זה היה רק בלילה אם בלילה המחבל מזיק ואינו מבחין א"כ גם בשאר מכות היה צריך להיות כך.
 

ששמואל

משתמש ותיק
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
המשחית הוא מלאך המשחית, ולכאו' הוא מלאה"מ.
בשאר המכות היה זה ע"י חיות וכדומה, וחיות ודאי שפיר יש הבדלה בין צדיק לרשע.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.

ולכן מה? הרי גם בשאר מכות היה המכה בלילה, ולמה אין את החשש של אינו מבחין...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לחשוב חשבונות אמר:
המשחית הוא מלאך המשחית, ולכאו' הוא מלאה"מ.
בשאר המכות היה זה ע"י חיות וכדומה, וחיות ודאי שפיר יש הבדלה בין צדיק לרשע.

מי שנהרג על ידי חיה לא נהרג ע"י מלאך המוות? אתמהה.
וכי בהמות אינם נהרגים על ידי מלאך המוות? (במכת דבר)
 

ששמואל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ששמואל אמר:
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.

ולכן מה? הרי גם בשאר מכות היה המכה בלילה, ולמה אין את החשש של אינו מבחין...



בשאר מכות לא ניתנה רשות למשחית.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ששמואל אמר:
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.

ולכן מה? הרי גם בשאר מכות היה המכה בלילה, ולמה אין את החשש של אינו מבחין...
סוף דברי רש"י באו ליישב מדוע רק "עד בוקר".
לשיטתך היה להם להישאר בבתיהם כל הלילות ולא רק בשאר מכות, אלא לעולם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
יושב אוהלים אמר:
ששמואל אמר:
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.

ולכן מה? הרי גם בשאר מכות היה המכה בלילה, ולמה אין את החשש של אינו מבחין...



בשאר מכות לא ניתנה רשות למשחית.

אלא מה??
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לחשוב חשבונות אמר:
המשחית הוא מלאך המשחית, ולכאו' הוא מלאה"מ.
בשאר המכות היה זה ע"י חיות וכדומה, וחיות ודאי שפיר יש הבדלה בין צדיק לרשע.

מי שנהרג על ידי חיה לא נהרג ע"י מלאך המוות? אתמהה.
וכי בהמות אינם נהרגים על ידי מלאך המוות? (במכת דבר)
איני יודע מה ההבדל אבל ודאי יש הבדל בין נהרג ע"י חיה לנהרג במגיפה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לחשוב חשבונות אמר:
יושב אוהלים אמר:
לחשוב חשבונות אמר:
המשחית הוא מלאך המשחית, ולכאו' הוא מלאה"מ.
בשאר המכות היה זה ע"י חיות וכדומה, וחיות ודאי שפיר יש הבדלה בין צדיק לרשע.

מי שנהרג על ידי חיה לא נהרג ע"י מלאך המוות? אתמהה.
וכי בהמות אינם נהרגים על ידי מלאך המוות? (במכת דבר)
איני יודע מה ההבדל אבל ודאי יש הבדל בין נהרג ע"י חיה לנהרג במגיפה.
אם אינך יודע מה ההבדל, אז כבר אפש"ל "איני יודע מה ההבדל, אבל ודאי יש הבדל בין מכ"ב לשאר מכות" ובזה יתיישב השאלה.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אם אינך יודע מה ההבדל, אז כבר אפש"ל "איני יודע מה ההבדל, אבל ודאי יש הבדל בין מכ"ב לשאר מכות" ובזה יתיישב השאלה.
כתוב בפסוק שבמכת בכורות היה ע"י משחית, וזה ודאי מיוחד למכ"ב.
ובזה מיושב הקושיא.
 

אמונה

משתמש ותיק
עי' ליקו"ש ח"ג פר' בא (משיחות אחרון של פסח תשכ"א ותשכ"ב), שהאריך בזה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לחשוב חשבונות אמר:
יושב אוהלים אמר:
אם אינך יודע מה ההבדל, אז כבר אפש"ל "איני יודע מה ההבדל, אבל ודאי יש הבדל בין מכ"ב לשאר מכות" ובזה יתיישב השאלה.
כתוב בפסוק שבמכת בכורות היה ע"י משחית, וזה ודאי מיוחד למכ"ב.
ובזה מיושב הקושיא.

לא שאלתי למה במכ"ב כן היה ענין זה, שאלתי למה בשאר מכות לא.
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ששמואל אמר:
מכת בכורות היה המכה היחידה בה המשחית הלך והרג במישרין בני אדם.

ולכן מה? הרי גם בשאר מכות היה המכה בלילה, ולמה אין את החשש של אינו מבחין...
יושב אוהלים אמר:
לחשוב חשבונות אמר:
המשחית הוא מלאך המשחית, ולכאו' הוא מלאה"מ.
בשאר המכות היה זה ע"י חיות וכדומה, וחיות ודאי שפיר יש הבדלה בין צדיק לרשע.

מי שנהרג על ידי חיה לא נהרג ע"י מלאך המוות? אתמהה.
וכי בהמות אינם נהרגים על ידי מלאך המוות? (במכת דבר)
לשון רש"י, "מאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע", הרי דהכלל ד"אינו מבחין בין צדיק לרשע", נאמר דווקא במלאך המשחית, כמו שמבואר בראשונים שחוץ ממה שהכה הקב"ה הי' גם מלאך המשחית*, ועליו דוקא הוא דנאמר בחז"ל (מכילתא) דאינו מבחין, ובשאר מכות לא מצינו שהי' שם מלאך המשחית.

*ז"ל הרמב"ן יב כג:
וטעם ולא יתן המשחית, המלאך המשחית בעולם בעת הנגף.. לא המשחית במצרים כי הקב"ה הוא המכה.

ז"ל הרבינו בחיי שם:
וענין המשחית הזה, הוא מלאך המשחית שאין להבין אותו על המכה במצרים כי הקב"ה בעצמו ובכבודו הוא המכה

מה שכן קשה, הוא דלדעת רש"י המשחית המדובר פה, הכוונה להמשחית שיש בכל לילה, כמו שמבאר שם בהמשך, וא"כ למה נאסר לצאת בלילה זו יותר מבשאר לילה, וכבר עמד בזב הרמב"ן, ועי' במפרשי רש"י מה שתירצו.
 
יושב אוהלים אמר:
לא שאלתי למה במכ"ב כן היה ענין זה, שאלתי למה בשאר מכות לא.
למה כן? הא גזירת המכות היתה רק על המצריים (וכמש"נ, דרק על מלאך המשחית אמרו חז"ל, דכיון שניתן רשות למשחית, אינו מבחין וכו').
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
אלשיך פרשת בא
(כג) והנה היה מקום לומר, אחר שרצונו יתברך להציל את ישראל מי יוכל לנגוע בהם אפילו בהיותם חוץ מבתיהם,
ומה לו אם יפגעו כחות חצונים בישראל הלא אלהיהם אתם.
לזה אמר, דעו לכם כי הנה ועבר ה' בכבודו לנגוף את מצרים ולא מדת אלהים המיוחדת יותר לזה,
הלא הוא כי וראה את הדם, שהוא, כי יסתכל בזכות הדם ופסח ה' כו'.
אך אם היה מדת הדין, אפילו שיראה הדם לא ירחם,
כי כל זה איננו שוה להגן בעד חטאתכם כי רב הוא.
ומה גם כמו שאמרו ז"ל (שם פרשה כא) הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה, עם מקרב גוי לא נאמר אלא גוי מקרב גוי כו',

אלא שתספיק הכרעת שם הרחמים על ידי הדם, על כן הלואי ויסכון להם תוך בתיהם אשר הדם שם:

ושמא תאמרו אם כן למה יכה את מצרים בידו יתברך, ויכום כחות הרוגז והטומאה, ויפסח ה' על הפתח לבל הניח את המשחית לבא אל בתי ישראל. לזה אמר, ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף. והוא, שלא אמר לנגוף אתכם. אך הוא כי הנה סיפרו חז"ל במדרש (רבה יח ב) מתחבולת המצריים, שהיו משלחים בכוריהם לישן אותו הלילה תוך בתי ישראל, ומשכיבים אותן במשכבותם של בני ישראל אתם במטותם, והיה הוא יתברך נוגף את המצרי ומציל את ישראל. ובזה יאמר, אין תקנה במה שלא אניח את המשחית לבא בבתיכם ואתם לא תצאו, לומר, שעל ידי כן לא אכה אני את מצרים רק המשחית. כי הלא אם לא היו מצריים תוך בתי ישראל היה אפשר כן, אך הנה הנם גם שם, ועל כן צריך לפסוח על הפתח לבלתי יכנס משחית לנגוף את המצריים אשר שם, רק הוא יתברך בעצמו. וזהו אומרו ופסח ה' כו', לומר, הנה על כל פנים צריך להעשות הדבר על ידו יתברך, כי בזה שיעבור ה' לנגוף את מצרים כו' ימשך שלא יתן המשחית לבא אל בתיכם. שאם לא כן, היה המשחית צריך ליכנס לנגוף את המצריים שבבתי ישראל, ואז על פי דרכו כיון שניתן רשות למשחית לא יבחין בין ישראל לעכו"ם, ומה גם בהיותם בלתי כדאין לינצל. וזהו אומרו ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, שהוא לנגוף את הנזכר הם מצריים, שעליהם אמר לנגוף את מצרים, שהוא פן אגב המצריים ינגפו ישראל גם הם:

 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
לכאורה הסבר הוא
שמהות שאר המכות חוץ ממכת בכורות היתה עונש ונקמה במצרים על ששעבדו את בני ישראל,
וכן להראות את מציאות ה' ואת יכולתו למי שכופר בו, ובזה ודאי אין לבני ישראל שום שייכות,
אך מכת בכורות היא מסוג אחר,
כבר מתחילה בשליחות הראשונה אל פרעה ייעד הקב"ה על מכת בכורות –
כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך,
מכת בכורות היא הגאולה עצמה היא מהות ההפרדה בין ישראל למצרים,
כשבמרכז היא ההגדרה שעם ישראל הוא הבן הבכור של הקב"ה את הדבר הזה צריך ליצור,
ולולי זה מה שישלוט במצרים ישלוט גם בבני ישראל,
והקב"ה יצר את זה על ידי החידוש של קרבן פסח,
החידוש הוא היחס עם הקב"ה בדרך של עבודה,
שכל העולם לא זכה לזה,
וגם אצל בני ישראל – כעם – זה לא היה עד אז,
וזהו הביטוי של בני ישראל בפסוק הנ"ל כבנים של הקב"ה –" שלח את בני ויעבדני "
 
חלק עליון תַחתִית