עניני לשון בפרשת בא

NETANEL

משתמש ותיק
במכסת \ תכוסו,  (יב ב)
 לרשי = חשבון,כמו מכסת הערכך.  ומכסת שרשו מ.כ.ס.   
  אבל  לראבע ולרדק =חלק \ חלוקה מלשון המכס לה'. וכן "חלקי וכוסי. ושרשו  כ.ס.ס 

  ולעמק דבר מלשון מכס= תשלום לפי כמות האוכל הנאכל.

והת,יונתן מופיע כאן בפירוש חדש, תכוסו = תיכסון ית אמריא, דהיינו תשחטו בארמית הוא תיכסון.
ובגמרא פסחים לא  מלשון סורסי: כוס  (שחט) לי טלה זה.

נא
אל תאכלו ממנו נא =חי,או אינו צלוי כל צרכו, והאבע מביא אפשרויות שונות, ושולל את הפירוש  ש  "נא" הוא מלשון
אשר הניא =הפר = שבר ,  והכוונה לא לשבור עצם,  ודחהו

ובשכל טוב פירשו מלשון אנינות שבבשר חי הלב מתאנח ממנו[ קשה לאוכלו].

יב, יא,  וככה תאכלו אותו. באבע-
"פסח מצרים לבדו.  והמינים אשר בארגלן  (שבאלג'יר) עושים ככה היום זכר ליציאת מצרים. ואלה תועי רוח כלם ילכו יום חמשה עשר מארצם זכר ליציאת מצרים:      ומקלכם בידכם. לנהוג החמורים. כמו ויך את אתון במקל:

ופסחתי ברשי  חמלתי  או דילגתי. ומכילתא  מלשון ופסעתי,חילופי ה\ח הגרוניות.
וכבר רשי מזכיר זאת בפסוק יא: פסח הוא...וגם פסקווא לשון פסיעה".

מורה דרך- ביוונית ,   ברמבן יב,יג, 
ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ה' אני הוא ולא אחר-
ו.... ולא על ידי השליח השלוח מאתו יתברך לכל המעשים הנעשים בארץ , והוא המלאך הגדול שנקרא בעבור כן מטטרון כי פירוש המלה
מורה הדרך   כמו שאמר בספרי (האזינו שלח) אצבעו של הקב"ה נעשה מטטרון למשה והראהו כל ארץ ישראל.
  ...וכן שמעתי כי שליח בלשון יוון "מטטר" ודרשו אני ה' אני הוא ולא אחר שהוא אחד ואין אלהים עמו למחות על ידו וזהו ענין המדרש הזה.
ובדברי קבלה מבואר ע"פ מידות תפארת ומלכות וכו.

ועוד על לשון בפרשה 
1, אגודת
2, אזוב
3, בסף
4,  משקוף
5, מזוזות

כאן     https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=142&t=16875#p246932
 
 
חלק עליון תַחתִית