80% מתו במכת חושך כדי שלא יראו המצרים - איך לא שמו לב?

עשירית האיפה

משתמש ותיק
בשקט בשקט קברו את מליוני הנפטרים בתוך שלושה ימים, כדי שח"ו המצרים לא יראו שגם בנ"י לוקים.

אחרי מכת חושך, לא תהו המצרים לאיפה נעלמו כל האנשים??
ולא ראו את מליוני הקברים שצצו להם פתאום?!?!
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
אולי כי בנ"י גרו בארץ גושן, והשיעבוד הרי פסק כך שמסתבר שהמפגשים הרגילים שהיו בין מצרים לבין בנ"י פסקו כבר.
 

יוסף מיכל

משתמש ותיק
מכת חושך נגמרה בליל י"ד ניסן, שהרי בסיומה אמר פרעה למשה 'לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת'. ואז אמר לו משה 'כֹּה אָמַר ה': כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם' - כלומר, בחצות הבא.
וא"כ מתי בדיוק היו צריכים לשים לב, באותו יום בודד.
ואולי באמת שמו לב, ובינם לבין עצמם היה נראה להם משהו לא תקין ולא ידעו לפרש בדיוק מה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
בשקט בשקט קברו את מליוני הנפטרים בתוך שלושה ימים, כדי שח"ו המצרים לא יראו שגם בנ"י לוקים.

אחרי מכת חושך, לא תהו המצרים לאיפה נעלמו כל האנשים??
ולא ראו את מליוני הקברים שצצו להם פתאום?!?!

ההדגשה היא "שלא יראו מצרים במפלתם"!

הוספה: וכן כתוב בתנחומא בשלח: ואימתי מתו בימי האפלה שהיו קוברין ישראל מתיהן ומצרים יושבין בחשך, ישראל הודו ושבחו על שלא ראו שונאיהם ושמחו בפורענותן.
 

well

משתמש ותיק
שקשה לדעת על אגדה אם הכוונה כפשוטו, וכמו נידון דידן.
 

מתלבט

משתמש ותיק
המצרים היו עסוקים במכאובם ובהתאוששות מהמכה ולא היה להם ראש פנוי לשים לב לנעשה אצל ישראל
 

אור זרוע

משתמש ותיק
well אמר:
שקשה לדעת על אגדה אם הכוונה כפשוטו, וכמו נידון דידן.



יש הרבה אגדות שספק אם הכוונה כפשוטו או לרמוז לדברים עליונים, אבל למה להסתפק באגדה זו שהביאה רש"י, ולומר שהכוונה לסודות התורה?
וכי יש ספק בדבר שרש"י סובר שהכוונה כפשוטו ממש.
 
 

מתלבט

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
well אמר:
שקשה לדעת על אגדה אם הכוונה כפשוטו, וכמו נידון דידן.



יש הרבה אגדות שספק אם הכוונה כפשוטו או לרמוז לדברים עליונים, אבל למה להסתפק באגדה זו שהביאה רש"י, ולומר שהכוונה לסודות התורה?
וכי יש ספק בדבר שרש"י סובר שהכוונה כפשוטו ממש.
מה קשה לך לומר הדברים כפשוטם,
מה מביא אותך לשכנע את עצמך כי אין הדברים כפשוטם
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
מתלבט אמר:
אור זרוע אמר:
well אמר:
שקשה לדעת על אגדה אם הכוונה כפשוטו, וכמו נידון דידן.



יש הרבה אגדות שספק אם הכוונה כפשוטו או לרמוז לדברים עליונים, אבל למה להסתפק באגדה זו שהביאה רש"י, ולומר שהכוונה לסודות התורה?
וכי יש ספק בדבר שרש"י סובר שהכוונה כפשוטו ממש.
מה קשה לך לומר הדברים כפשוטם,
מה מביא אותך לשכנע את עצמך כי אין הדברים כפשוטם

למה אתה מפנה את שאלתך אלי?
 

מתלבט

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
מתלבט אמר:
אור זרוע אמר:
יש הרבה אגדות שספק אם הכוונה כפשוטו או לרמוז לדברים עליונים, אבל למה להסתפק באגדה זו שהביאה רש"י, ולומר שהכוונה לסודות התורה?
וכי יש ספק בדבר שרש"י סובר שהכוונה כפשוטו ממש.
מה קשה לך לומר הדברים כפשוטם,
מה מביא אותך לשכנע את עצמך כי אין הדברים כפשוטם

למה אתה מפנה את שאלתך אלי?
כי תגובתך היתה האחרונה בנושא
 

well

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
well אמר:
שקשה לדעת על אגדה אם הכוונה כפשוטו, וכמו נידון דידן.



יש הרבה אגדות שספק אם הכוונה כפשוטו או לרמוז לדברים עליונים, אבל למה להסתפק באגדה זו שהביאה רש"י, ולומר שהכוונה לסודות התורה?
וכי יש ספק בדבר שרש"י סובר שהכוונה כפשוטו ממש.
מנין זה כל כך פשוט שמה שרש"י מביא הכונה כפשוטו? הרי רש"י בעצמו מביא הרבה פעמים פשט לעומת דרש, מה שאומר שהדרש זה לא הפשט.
 
 

ויאמר

משתמש רגיל
אחד הקשיים להעמיד מדרש זה כפשוטו הוא שא"כ לכאורה זה היה צריך להיות גם טרגדיה לאומית מה שמוביל לקשיים. שא"כ מדוע אין לנו שום יום זיכרון וצער ממכת חושך כמו ת"ב (הן אנו זוכרים כל אסון שקרה לאומתנו)? מדוע אין בכלל תחושה בעם ישראל שאנו אמורים להיות עצובים על זה שלא כל עמינו זכה?
  1.  
 

ויאמר

משתמש רגיל
כיו"ב למה לא שמענ בין יוצאי מצרים הרבה יתומים ואלמנות וכו'?
ולמה המצרים שמת להם רק אחד מכל בית (כנראה פחות מ50% ורחוק מזה) צעקו יותר מאשר היהודים שמתו להם הרבה יותר?
והאם זה נקרא גאולה?
 

ויאמר

משתמש רגיל
כמובן שכל השאלות האלה לא מוכיחות שזה לא היה כפשוטו, אבל הם מצריכות תשובות, ואם נאמר שמדרש זה אינו כפשוטו אלא יש בו סוד מיושב הכל שפיר
 

אור זרוע

משתמש ותיק
well אמר:
מנין זה כל כך פשוט שמה שרש"י מביא הכונה כפשוטו? הרי רש"י בעצמו מביא הרבה פעמים פשט לעומת דרש, מה שאומר שהדרש זה לא הפשט.

זהו דרש בפסוק, אבל הדרש הוא כפשוטו שבאמת מתו ארבעה חלקים מבנ"י, ולא שהכוונה לסודות התורה שעדיין לא נתגלו.
 

מתלבט

משתמש ותיק
ויאמר אמר:
כיו"ב למה לא שמענ בין יוצאי מצרים הרבה יתומים ואלמנות וכו'?
ולמה המצרים שמת להם רק אחד מכל בית (כנראה פחות מ50% ורחוק מזה) צעקו יותר מאשר היהודים שמתו להם הרבה יותר?
והאם זה נקרא גאולה?
על זה כבר ביארו את דברי התרגום יונתן על הפסוק וחמושים  שכל אחד לקח איתו 5 ילדים 
דכוונתו ל5 משפחות
 
 

well

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
well אמר:
מנין זה כל כך פשוט שמה שרש"י מביא הכונה כפשוטו? הרי רש"י בעצמו מביא הרבה פעמים פשט לעומת דרש, מה שאומר שהדרש זה לא הפשט.

זהו דרש בפסוק, אבל הדרש הוא כפשוטו שבאמת מתו ארבעה חלקים מבנ"י, ולא שהכוונה לסודות התורה שעדיין לא נתגלו.

ומה תגיד במקרים שהפשט סותר את הדרש?
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ויאמר אמר:
אחד הקשיים להעמיד מדרש זה כפשוטו הוא שא"כ לכאורה זה היה צריך להיות גם טרגדיה לאומית מה שמוביל לקשיים. שא"כ מדוע אין לנו שום יום זיכרון וצער ממכת חושך כמו ת"ב (הן אנו זוכרים כל אסון שקרה לאומתנו)? מדוע אין בכלל תחושה בעם ישראל שאנו אמורים להיות עצובים על זה שלא כל עמינו זכה?
  1.  


זו היתה אכן טרגדיה. אבל מדובר היה ברשעים שלא רצו לצאת ממצרים, כך שגם אם הם היו נשארים בחיים הם לא היו מצטרפים אלינו. ובאמת הגראי"ל זצ"ל דן בספר אילת השחר למה באמת היו הם צריכים למות, ולא הניחו אותם במצרים. והוא מתרץ מטעם חילול השם. 
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
well אמר:
אור זרוע אמר:
well אמר:
מנין זה כל כך פשוט שמה שרש"י מביא הכונה כפשוטו? הרי רש"י בעצמו מביא הרבה פעמים פשט לעומת דרש, מה שאומר שהדרש זה לא הפשט.

זהו דרש בפסוק, אבל הדרש הוא כפשוטו שבאמת מתו ארבעה חלקים מבנ"י, ולא שהכוונה לסודות התורה שעדיין לא נתגלו.

ומה תגיד במקרים שהפשט סותר את הדרש?
אני לא יגיד שהכוונה לסודות התורה.
אין זו דרכו של רש"י.
 
 

מתלבט

משתמש ותיק
ויאמר אמר:
אחד הקשיים להעמיד מדרש זה כפשוטו הוא שא"כ לכאורה זה היה צריך להיות גם טרגדיה לאומית מה שמוביל לקשיים. שא"כ מדוע אין לנו שום יום זיכרון וצער ממכת חושך כמו ת"ב (הן אנו זוכרים כל אסון שקרה לאומתנו)? מדוע אין בכלל תחושה בעם ישראל שאנו אמורים להיות עצובים על זה שלא כל עמינו זכה?
  1.  
מאחר שכפרו בגאולה,
ומי שכופר בי"ג עיקרים מצוה לשמוח כשמת
 
 

well

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
well אמר:
אור זרוע אמר:
זהו דרש בפסוק, אבל הדרש הוא כפשוטו שבאמת מתו ארבעה חלקים מבנ"י, ולא שהכוונה לסודות התורה שעדיין לא נתגלו.

ומה תגיד במקרים שהפשט סותר את הדרש?
אני לא יגיד שהכוונה לסודות התורה.
אין זו דרכו של רש"י.
לאו דוקא סודות התורה, אלא שלא כפשוטו.
לדוגמה בפרשה שעברה:
על השמים - לצד השמים, ומדרש אגדה הגביהו הקדוש ברוך הוא למשה למעלה מן השמים.
האם גם כאן תפרש כפשוטו? לכאו' נראה רחוק. אלא היינו שנתן לו כח וממשלה מעל כוחות הטבע וכדומה, שו"ר כעין זה בשפתי חכמים שם: "רצה לו' בתחלה לא היה לו ממשלה אלא על מה שבארץ ועכשיו נתן אותו למעלה שיהיה לו ממשלה על מה שבשמים והביא מכה משמים ".
 

אור זרוע

משתמש ותיק
well אמר:
לאו דוקא סודות התורה, אלא שלא כפשוטו.

ומה תפרש כאן שמתו הרבה פחות? הרי הדבר נלמד מלשון הכתוב "וחמושים".
ודרך אגב, עצם זה שמתו במצרים מוזכר גם בהגדה של פסח "אלו היה שם לא היה נגאל", וכן כתבו המפרשים.
 
חלק עליון תַחתִית