האם משה קידש את הבכורות?

שלו'

משתמש ותיק
פר' בא פי"ג א' – ב' וידבר ה' אל משה לאמר. קדש לי כל בכור כו'.
ריהטת הפסוקים משמעה כאילו משה לבדו נצטוה לקדש הבכורות, שכן לא אמר לו השם דבר אל בנ"י כבשאר מקומות, וגם בסמוך בדברי משה אל העם לא אמר להם זאת, רק לקמן בפרשה הבאה [מפס' י"א]. וצ"ב!
 

יד אבשלום

משתמש ותיק
שלו' אמר:
פר' בא פי"ג א' – ב' וידבר ה' אל משה לאמר. קדש לי כל בכור כו'.
ריהטת הפסוקים משמעה כאילו משה לבדו נצטוה לקדש הבכורות, שכן לא אמר לו השם דבר אל בנ"י כבשאר מקומות, וגם בסמוך בדברי משה אל העם לא אמר להם זאת, רק לקמן בפרשה הבאה [מפס' י"א]. וצ"ב!
בפשטות סדר הדברים הוא שמשה אומר לבנ"י קודם את עיקר הזכירה של יציא"מ וחיוב מצה שמתחייב מזה ואח"כ את קדושת הבכורות שהיא לזכר הצלת בכורות ישראל שהוא פרט ביציא"מ
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פרשת 'קדש' ופרשת 'והיה כי יביאך' – שתי פרשיות הן, הראשונה מתייחסת ליוצאי מצרים, והשניה - לבכורות שיוולדו בעתיד.
כלומר: בפרשה הראשונה נתקדשו במאמרו יתברך 'קדש לי' כל הבכורות שהיו בישראל ביום היציאה מארץ מצרים, הן בכורות האדם והן בכורות הבהמה.
ובפרשה השניה נצטוו ישראל מכאן ולהבא לקדש הבכורות. ונחלקו ריש לקיש ורבי יוחנן בפרק קמא דבכורות: לדעת רבי יוחנן, גם הבכורות שנולדו במדבר בכלל מצוה זו; ולדעת ריש לקיש: לא קדשו בכורות במדבר, כמשמעו של קרא 'והיה כי יביאך'.
 
חלק עליון תַחתִית