סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ?  מה מושיע ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?  ומי משקיף שם ?

NETANEL

משתמש ותיק
סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ?  מה מושיע ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?  ומי משקיף שם ?

ולקחתם אֲגֻדַת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ,​
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב).​
 ​
נדבר על :
1, אגודת​
2, אזוב​
3, בסף​
4,  משקוף​
5, מזוזות​
 ​
 ​
א,   אגודת ,-  ברש"י ג קלחין קרואים אגודה,, (ובגמ' סוכה  יג וכן בפרה יא ),  שאחד לא שמיה אגד, בשניים מחלוקת  ושלוש שמיה אגד,  ופירש הרעב שלמדין  זאת מהפסוק" ואגודתו על ארץ יסדה" ,שה ג יסודות – אש מים ורוח על ארץ= עפר יסדה,  ​
1, דהיינו אגד = לחבר = לקשור יחד,  אבל מאיזה שורש זה  לא .גאנח (שהאב"ע קורא לו מרינוס)   זה  מלשון:
גדד ( גדוד) =קבוצה,  והאות  א'  אינה מהשורש,​
2,  אבל לרד"ק הוא  מלשון  אגד – והאות  א'  כן מהשורש, ואינה שייכת לבעלי הכפל, (האותיות).​
 ​
אזוב – ראה בהמשך,​
 ​
 ​
ב,   בסף -  כן קשור לספל , ולא כ"כ לספה ,,ובכלל לא קשור  לספסל,  שלושה שהם 4 פירושים !
1, בסף = לרש"י כלי, כוס או ספל כמו שכתוב בשופטים אצל יעל:  מים שאל חלב נתנה בספל אדירים ,, ואלו דברי ר עקיבא ,​
, וכך גם אונקלוס כאן : ותטבלו ,,במנא = כלי.  ולת"י  מדובר בכלי חרס= דבמן  פחרא,​
2, אולם -  על הפסוק בישעיה ו, ד, ) " וינועו אמות הסיפים"  כל המפרשים מסבירים שם שהם שתי המזוזות,​
 ​
             ומה הקשר לשומרי הסף ?    3,  נכון יש פירוש שלישי ,המפורסם שהסף היא המפתן בלשוננו, או האסקופה,, אבל לפי זה מה פירוש "בדם אשר בסף" ?​
אז הנה יש גם פירוש רביעי:   4,  המשלב יחד את הסף =מפתן – ואת הסף=  בית קיבול, איך ?  אומר  ר ישמעל במכילתא , "מגיד הכתוב  שעוקה חוקק בצד האסקופה ושוחט בתוכה ,,, וכן באב"ע : כי הפסח היו שוחטים אותו וטבלו האזוב בו,,, דהיינו חקק שקע בסף – וכך נוצר כלי קיבול,,(מה שמעניין שלפי פירוש זה הייתה הגנה על הפתח – מכל  ארבעת  הצדדים ,לעצור את  המגיפה ! מעניין אם מישהו יודע מקור למשמעות זו ).  ,​
 ​
ואיך זה אולי -  קשור לספה, בגלל הפסוק בספר שמואל ב, יז, "משכב וסיפות וכלי יוצר" , ה ס מ י כ ות , של המילים- משכב וספה –היא  שגרמה למשמעות החדשה, שכן בנך זה כלי קיבול לנוזלים !  (בערבית צפא = מחצלת ).
ומה עם הספסל –אין  שום קשר , זוהי כבר מילה המופיעה רק בחז"ל , והיא מיוונית ומשם לארמית וכו,​

 
ג,   המשקוף
,טוב זה ברור לכאורה -  מלשון משקיף = מביט . רגע אבל איך לאן  ומי בדיוק - מביט ? אה  - זה כבר לא ככ פשוט , הנה :
1, לרש"י בכלל מלשון חבטה= שקיפה  בארמית , אבל הרשב"ם מעיר :​
"צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים –בלשון העברי ", בקיצור יש לחפש לו דמיון בתנך, ואכן בא  הרשב"ם הרד"ק והחזקוני  ואומרים
2,  שזה מהתנ"ך  ולא מארמית !  זה  מלשון הבטה והסתכלות .על  ה "מפתן העליון הנראה לעיני כול בכניסת הבית" ,​
3,  אבל האבע כאן מחדש ,נכון שזה מלשון הבטה ,אבל משקוף זה החלון הקטן מעל לדלת ,"כבפסוק חלוני שקופים" , והוא מוסיף -  ככה מנהג כל ארץ ישמעאל,​
כי מנהג הערלים (הנוצרים לא נהגו כמנהג המצריים" ). ובקיצור לא שהמשקוף נראה ובולט,  אלא הוא  משמש  לאנשים לראות ולהשקיף  על הבאים !
 ​
ד,    מזוזות – ח' או שלושה יודי"ן , מה  הגן והציל ?
כאן אין חילוקי דעות  - ומקובל שמדובר בשתי המזוזות שבצדי הפתח,​
אבל מה המשמעות של נתינת הדם על שלושת המקומות האלו " 2 המזוזות והמשקוף ?   יש המון פירושים ע"כ,:  3  האבות .\ משה ואהרון והקבה,\ האבות האימהות והקבה \ צינורות לשפע היורד מלמעלה,  ועוד,     אבל אתייחס לשניים נוספים  ,ידועים פחות :​
1,  החזקוני מסביר שצירוף הנקודות יוצר את האות חית = חיים , "כדי שיהיה הדם כמין ח'  להגן על הפתח לבלתי נתון המשחית לבוא ,ואות חיים הוא " ,(האם לפיו צריך לעשות פסים רצופים כמו האות ח'  ??  לא שמענו עכ ),​
 ​
2,  אבל הספורנו כאן מפתיע ומחדש מנהג שהיום נשכח, :שהיו כותבים  בסידורים את שמו של הקבה  ל א  בשני יודין  - א ל א בשלושה !​
      וזה לשונו: מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף. שֶׁתִּהְיֶה עַל כָּל הַזָּאָה טְבִילָה, כְּמו שֶׁצִּוָּה הָאֵל בְּאָמְרו "עַל שְׁתֵּי המזוזות" (פסוק ז), וְזֶה קודֵם, וְאַחַר כָּךְ "עַל הַמַּשְׁקוף",​
                   וְזֶה לא יִתָּכֵן זוּלָתִי בְּג' הַזָּאות, לְהורות עַל ג' יוּדִי"ן, כאומרם 'הָעולָם הַבָּא נִבְרָא בְּיוּ"ד' (מנחות כט, ב ועוד). וְכֵן הָיָה קדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁון, וּבְיום מַתַּן תּורָה עַד הָעֵגֶל, כִּי בָם יִהְיֶה צוּר עולָמִים נִצְחִיִּים, כִּי הַיּוּ"ד תּורֶה עַל פְּשִׁיטוּת נִצְחִי, וְתורֶה הַיּוּ"ד עֶלְיונָה מְצִיאוּת הַיָּחִיד בְּעולָמו עַל שְׁנֵי עולָמִים נִצְחִיִּים​
( שהדם \יודין , שעל שתי  המזוזות מרמזים על עולם הזב ועל עולם הבא, וזה שבמשקוף שעומד על גביהם מרמז לקבה  שהוא היחיד בעולמו ומקור כל הנצחיות)
 ​
                                 ומפרשיו מסבירים : שנקודות הדם הנופלות על- נראות כאות יוד שצורתה נקודה בלא התפשטות, ונהגו  לכתוב את שם הויה בשלושה יודין,       ומביאים מהזוהר ראייה לכך :  כתיב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, אגודת אזוב למה, בגין לבערא רוח מסאבא מבינייהו,  ולאחזאה בפתחייהו בהני תלת דוכתי מהימנותה שלימתא, חד הכא וחד הכא וחד בגווייהו,​
ובגין כך ופסח הקבה על הפתח, ולא ייתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף, משום דחמי שמא קדישא רשים על פתחא.,,,
ומפורש יותר בפסיקתא זוטרתא שמות ג, טו,," ולמה אנו כותבים השם הגדול  בשלושה יודין וכו    וכן בשו"ת  הרדב"ז  א, רו, דן "על מה שנהגו העם לכתוב ג יודין     במקום    השם,    אם מותר למוחקו וכו ,   וכן יש בשו"ת הרמב"ם ובשו"ת התשבץ ועוד,​
 ​
ה,  לגבי האזוב : זיהויו, מיניו , שימושיו וכו' נדלג הפעם,   אבל כן נתייחס למדרשים הנדרשים עליו  ועל  ההשוואה בין האדם לאזוב: על הכוח הגדול ועל ההשפעה העצומה שנתן השם אף לקטנים ועלובים ,  " האזוב נראה לאדם שאינו כלום ,( אבל) וכוחו גדול לפני האלוקים "​
 ​
וכך - בזוהר פרשת יתרו (פ'.) ס נאמר: "אילו היו בני אדם יודעים החכמה של כל מה שנטע הקב"ה בארץ, וכוח כל מה שנמצא בעולם, היו מכירים כוחו של ריבונם בחכמה רבה.,  אבל הסתיר הקב"ה חכמה זו מבני האדם כדי שלא יסורו מדרכיו ולא יבטחו בחכמה ההיא וישכחו את הקב"ה.  
  וכשבאתי וסיפרתי דברים אלה לפני רבי שמעון, אמר: ודאי חכם היה. ובא וראה, אין לך עשב ועשב הנולד בארץ שאין בו חכמה רבה , וכוחו גדול בשמיים.
 ​
               בוא וראה מן האזוב, שבכל מקום שרצה הקב"ה לטהר לבני ישראל, באזוב הוא נטהר. מה הסיבה ?   מפני שהוא מעורר את הכוח שהופקד עליו מלמעלה, וכשמתעורר אותו כוח שנפקד עליו, הוא מבער את כוח הטומאה, ונטהר האדם. ועליך אני אומר ברוך הרחמן שהצילך ,,,,
 ​
ומנין אף האילנות? שנאמר: "אז ירננו עצי היער מלפני ה' "(דברי הימים א טז). הרי אתה מוצא שבאילנות ציווה הקב"ה לעשות מצוות:
בפרה אדומה  - ציווה להשליך בשריפתה עץ ארז ואזוב,     והזאת -  מי נדה ציווה לעשות באזוב,      וטהרת  - המצורע ציווה לעשות בעץ ארז ואזוב, ​
  וכן  - במצרים ציווה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב, שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב" (שמות יב כב).​
 ​
ורואים אנו :  שיש דברים שהן נראים שפלים וציווה הקב"ה לעשות מהן כמה מצות. האזוב נראה לאדם שאינו כלום ,  וכוחו גדול לפני אלקים שמשל אותו לארז בכמה מקומות: בטהרת מצורע, בשריפת הפרה; ובמצרים ציווה לעשות מצווה באזוב,​
שנאמר: "ולקחתם אגודת אזוב".  וכן בשלמה אומר: "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר" (מלכים א ה ג) – ללמדך שקטון וגדול שווים לפני הקב"ה. ובדברים קטנים הוא עושה נס,,וכו
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
NETANEL אמר:
סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ?  מה מושיע ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?  ומי משקיף שם ?​
2, אולם -  על הפסוק בישעיה ו, ד, ) " וינועו אמות הסיפים"  כל המפרשים מסבירים שם שהם שתי המזוזות,​
 ​

מהם - פצימי החלונות ?

והערה\ הוספה-  לגבי הפסוק בישעיהו , ו, ד,
שם הביטוי: "וינועו אמות הסיפים" הם התגובה על הפסוק שלפניו הכל כך מוכר לנו : קדוש קדוש קדוש ה' צבקות מלוא כל הארץ כבודו.  ואז מגיע המשפט: ינועו אמות הסיפים,
  אבל לא לכך באתי , אלא למשמעויות החדשות של המשפט "אמות הסיפים" ,  שכן השאלה היא מדוע "הסיפים" זה בלשון רבים ? ומכאו הם מסבירים שאמות= הם המשקופים,  והסיפים  = הם שני הסיפים, דהיינו סף עליון- משקוף, וסף תחתון = המפתן,       ובקיצור להסבר זה סף אינו= משקוף !
 זה נשמע יפה  - אבל כל המפרשים בישעיהו רשי, ת"י ,מצודת, רדק, רי קרא וראבע אומרים במפורש : סיפים = מזוזות  !
אז מה זה : האמות (של הסיפים)  ?
לרשי \ ולרי קרא-  המזוזות נמדדות ב- אמות -  לגובה ולרוחב,,  .  למצודת ולראבע - המזוזות רעדו וזזו ממקומם -מספר  אמות ,
  לרדק הם האלים אשר על הסיפים - כי האמות נעו עם הספים , דהיינו-  אמות = כותרות העמודים , 
ולבסוף משהוא שונה , ואשמח להסבר מהמבינים, על דברי  ר' ישעיה מטראני: פצימי החלונות,
" וינועו אמות הסיפים - פצימי החלונות - . מקול הקורא - מקול השרפים. והבית ימלא עשן - הוא ענן."  
מה שייך לכאן  " פצימי החלונות," ? פצימי הם משקופים כך בעירובין,בשבת ובבא בתרא.   אבל חלונות  - ?
 

בבלי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
...אמר רבי ישמעאל במכילתא "מגיד הכתוב  שעוקה חוקק בצד האסקופה ושוחט בתוכה ,,, וכן באב"ע : כי הפסח היו שוחטים אותו וטבלו האזוב בו,,, דהיינו חקק שקע בסף – וכך נוצר כלי קיבול...
מעניין...
משנה חולין ב ט
אֵין שׁוֹחֲטִין לֹא לְתוֹךְ... וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים... אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר, אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחר הכרת תודה על הודעותיך המענינות,
כמדומה אני לפה לרבים;
באופן כללי, ראוי לשנות את כותרות הקליקבייטים לכותרת אינפורמטיביות.
 

במבי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ?  מה מושיע ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?  ומי משקיף שם ?

ולקחתם אֲגֻדַת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ,​
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב).​
 ​
נדבר על :
1, אגודת​
2, אזוב​
3, בסף​
4,  משקוף​
5, מזוזות​
 ​

זכור לי שבספרא או ספרי או משהו כזה מוזכר יש דעה נוספת שטבלתם בדם אשר בסף הכוונה לסף של הדלת שזה גם המזוזה כבפסוק 

בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֽוֹעֲבוֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָאֲכַ֥ל אֹתָ֖ם בְּאַפִּֽי (יחזקאל מג-ח)

והמלבי"ם שם:

סף, מזוזה. עובי החומה במקום הפתח קרוי סף בין בצדדים בין למטה, כמו וידיה על הסף (שופטים י״ט:כ״ז) שהוא האסקופא, ובמקום שמחברין הדלת ונותנין שם לוחות עץ קרוי מזוזה, ואם אין שם מזוזה אין חייב במזוזה, ובשער החצר היה הסף נחלק לשנים כ''א עוביו שש אמות והמזוזה בתוך עוביה אמה ששם היה הדלת (כנ''ל סי' מ' פ''ו), ובא תמיד המזוזה עם הדלת (שמות כ״א:ל״ב שופטים ו' ג', ישעיה נ''ז ה') וע''כ הוסיף שנתנו גם המזוזה שבו הדלת אצל מזוזתו שכשנפתחו דלתי בית ה' נפתח גם פתחם שאצלו :
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
NETANEL אמר:
...אמר רבי ישמעאל במכילתא "מגיד הכתוב  שעוקה חוקק בצד האסקופה ושוחט בתוכה ,,, וכן באב"ע : כי הפסח היו שוחטים אותו וטבלו האזוב בו,,, דהיינו חקק שקע בסף – וכך נוצר כלי קיבול...
מעניין...
משנה חולין ב ט
אֵין שׁוֹחֲטִין לֹא לְתוֹךְ... וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים... אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר, אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ.
ההערה והמקור שציטטת  מעניינים,
ושמא אין הדבר דומה מפני ש - : א,לפני מתן תורה,   ב, אולי לא היה זה אז מנהג ע"ז,  ג, יותר מכך היתה זו פעולה לביטול העז של המצרים ,
ממ תודה,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אחר הכרת תודה על הודעותיך המענינות,
כמדומה אני לפה לרבים;
באופן כללי, ראוי לשנות את כותרות הקליקבייטים לכותרת אינפורמטיביות.
 יש טעם בהערתך, וגם אני חש בכך,
מצד שני  - הרי אנשים בוררים מה לקרוא, ועוד ווערטל על פרשת השבוע ,זה לא בדיוק המתכון להזמנה לקריאה !
ממ אנסה למצוא דרך ביניים -שיתרצו הצדדים,
תודה
 
 

עדינו העצני

משתמש רגיל
NETANEL אמר:
ב, בסף - כן קשור לספל , ולא כ"כ לספה ,,ובכלל לא קשור לספסל, שלושה שהם 4 פירושים !
ירושלמי פסחים פרק ט דף לו
ותני כן שלש מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתי מזוזות אית תניי תני ארבעה סף ומשקוף ושתי מזוזות אית תניי תני סף כלי אית תניי תני סף אסקופה מאן דאמר סף כלי ואת הסיפים ואת המזמרות ואת המזרקות מאן דאמר סף אסקופה בתתם ספם את סיפיי מאן דאמר כלי ניחא דכתיב מן הדם אשר בסף מאן דאמ' סף אסקופ' מה מקיים סף כלי מביא סף כלי ונותן על האסקופ' וטובל ומזה.
המשך והעלה כאן הודעות מעניינות, לשמחתה של תורה!.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אחר הכרת תודה על הודעותיך המענינות,
כמדומה אני לפה לרבים;
באופן כללי, ראוי לשנות את כותרות הקליקבייטים לכותרת אינפורמטיביות.
עדיין לא מאוחר לשבחך על השבח,
שכן   בדכ : לך (לעצמך) -  נאה לשבח,
- ולזולתך - קשה לשבח ,
ונהגת בעיין יפה ישכח,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלדד השוחי אמר:
ספה כנראה מקורה באנגלית: sofa
תודה על הערתך -
אכן יש קשר בין המילים ,  אך כנראה מהכתובים: הקשר הפוך !

כך גם בוויקי מילון.

 1.מלועזית, באותה משמעות. כנראה על פי דמיון הצליל והמשמעות לכאורה ל־"משכב
וספות" בשמואל ב' יז כח. ארמית: צפא, מחצלת; ערבית: صُفَّة, ‎ ṣuffa- מושב אבן,
מילה שחדרה כנראה ללשונות אירופה; צרפתית: sofa, ספה; אנגלית: sofa, ספה.

2,    וגם  מהפרסומים של האקדמייה ללשון.

גם הסַפּוֹת מספר שמואל (ב יז, כח), הנזכרים בפירוש אבן עזרא, הם הרבים של סף
(בפתח במקום חיריק). רש"י מפרש: "כלי תשמיש הם כמו סִפות כסף". ספות אלה עומדים
ביסוד המילה סַפָּה בעברית החדשה. תרמו לכך הסמיכות למילה מִשְׁכָּב ודמיון
הצליל מה ארית\ ערבית לאירופה,למילה sofa בלשונות אירופה (שנתגלגלה אליהן מן הערבית).



 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
NETANEL אמר:
סף -ספל -ספה- ספסל, מה הקשר ?  מה מושיע ומגן :האות חית, או שלושה יודין ?  ומי משקיף שם ?

ולקחתם אֲגֻדַת אזוב, וטבלתם בדם אשר בסף, והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ,​
ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר" (שמות יב, כב).​
והמלבי"ם שם:

סף, מזוזה. עובי החומה במקום הפתח קרוי סף בין בצדדים בין למטה, כמו וידיה על הסף (שופטים י״ט:כ״ז) שהוא האסקופא, ובמקום שמחברין הדלת ונותנין שם לוחות עץ קרוי מזוזה, ואם אין שם מזוזה אין חייב במזוזה, ובשער החצר היה הסף נחלק לשנים כ''א עוביו שש אמות והמזוזה בתוך עוביה אמה ששם היה הדלת (כנ''ל סי' מ' פ''ו), ובא תמיד המזוזה עם הדלת (שמות כ״א:ל״ב שופטים ו' ג', ישעיה נ''ז ה') וע''כ הוסיף שנתנו גם המזוזה שבו הדלת אצל מזוזתו שכשנפתחו דלתי בית ה' נפתח גם פתחם שאצלו :
ישכח על ההפנייה,
כתבת :  ובמקום שמחברין הדלת ונותנין שם לוחות עץ קרוי מזוזה,
ומעניינת הדעה שהיא מחודשת שהלשון " מזוזה"  מלשון זוז =תזוזה, ששם הדלתות זזות פנימה והחוצה, וטעון בדיקה,
תודה
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדינו העצני אמר:
NETANEL אמר:
ב, בסף - כן קשור לספל , ולא כ"כ לספה ,,ובכלל לא קשור לספסל, שלושה שהם 4 פירושים !
ירושלמי פסחים פרק ט דף לו
ותני כן שלש מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתי מזוזות אית תניי תני ארבעה סף ומשקוף ושתי מזוזות אית תניי תני סף כלי אית תניי תני סף אסקופה מאן דאמר סף כלי ואת הסיפים ואת המזמרות ואת המזרקות מאן דאמר סף אסקופה בתתם ספם את סיפיי מאן דאמר כלי ניחא דכתיב מן הדם אשר בסף מאן דאמ' סף אסקופ' מה מקיים סף כלי מביא סף כלי ונותן על האסקופ' וטובל ומזה.
המשך והעלה כאן הודעות מעניינות, לשמחתה של תורה!.
ראשית הודייה להודאה על ההודעה -הנותנת לייעף כוח !
ולעצם התגובה:
ישכח על ההפנייה,
,ואכ קיבלנו עוד פירוש על  "בסף"  :  כנאמר - וכוללם יחד !  אחד ששווה שלושה,
בסף =האסקופה, שהיא גם בסף= במקום קיבול, שהיא גם בסף= כלי שהוא ספל , 
ואין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה ,
תודה

נ.ב.
רק כיום יש הבדל במשמעות בין הודייה = תודה, להודאה= מודה באשמה,
ואנו דיברנו חזלית : ובחזל שתי הצורות משמשות לשני המובנים גם יחד,  אלא מה ?
בבלית הודאה באלף, וירושלמית הודייה ביוד ושניהם מובנם בחזל  גם ל = תודה,
כמוהוֹנָאָההוֹנָיָההוֹרָאָההוֹרָיָההַזָּאָההַזָּיָההַשְׁקָאָההַשְׁקָיָה,
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
מעין העניין

ההסבר שבגתן ותרש היו שומרי הסף דהיינו שומרי הספלים והכלים
מסבירה איך הייתה להם אפשרות להרעיל את המלך הרבה יותר מאשר שומרי הסף המפתן
האמת הזו נצנצה בי בקריאת וכתיבת הכתבה, אולם נתקיימה בי ובך מאמר חזל:
ר' חנינא אמר לר' חייא, אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפלפולי (ב"ב פ"ה),
וישכח על כך ,
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
מעין העניין

ההסבר שבגתן ותרש היו שומרי הסף דהיינו שומרי הספלים והכלים
מסבירה איך הייתה להם אפשרות להרעיל את המלך הרבה יותר מאשר שומרי הסף המפתן
פרשה חוזרת- ומצאתי הד כדבריך במגילה  יג,ב,
' אמר רבי יוחנן בגתן ותרש שני טרסיים הוו והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו בא ונטיל ארס בספל כדי שימות ..
והשם אינה לידי - ומצאתי מפורש כך במהרשא על אתר מגילה יג ,ב, והאריך שם  בטוב טעם.
 ...... נראה שיצא להם זה הדרש ממה שקראם שומרי הסף שיש בזה שני משמעות כדעת המפרשים אם שומרים בית המלך מבחוץ במקום סף הבית כי כן דרך המלכים שלא ילך אדם לבית המלך שלא ברשות וכמוהו וידיה על הסף והיא באה בסף הבית ושומרי הספים לאוהל ואם מלשון מזרק וכמוהו מן הדם אשר בסף ועוד הרבה ולזה קאמר ע"י שהיה שומרי הסף שומרי פלטרון של מלך וכמ"ש בתרגום היו שומעין דבר שבינו ולבינה ואמרו שלא ראינו שינה בעינינו בא ונטיל ארס בספל כו' דהיינו שומרי הסף שהיו ממונים גם על ספלי ומזרקי המלך שהיה רוחץ בהן או שותה בה...
  
 
חלק עליון תַחתִית