פרשת וארא, יצי"מ בזכות יצחק?!

רוצה לדעת

משתמש ותיק
וארא אל אברהם אל יצחק וכו' (ו, ג)
בבעה"ט: וארא. בגימט' יצחק כדאיתא במדרש שיצחק גרם להם לישראל שיצאו ממצרים, עכ"ל. ובפענח רזא כ': וארא בגימט' יצחק להורות כי בזכות יצחק נגאלו וכדברי המדרש שניאות לשנות שמו מישחק ליצחק כדי שימעט הקב"ה בגזרת ת' שנה כמספר ההפרש שבין אלו ויעמוד הגלות על רד"ו שנה עכ"ל ועיי"ש עוד. [ויש לרמז שהנה על יצחק איתא (עי' רש"י בחוקתי ויקרא כ"ו, מ"ב) "אפרו של יצחק נראה לפני צבור ומונח על המזבח", וזהו ש"וארא" בגימ' יצחק ורומז על אפרו ש"נראה" לפני צבור ומונח על המזבח]
והנה בחז"ל איתא בכ"ד שבזכות אבות נגאלו ממצרים וכפשטות לשונות הקראי, אכן מד' בעה"ט והפענח רזא הנ"ל למדנו שיש דבר מיוחד ביצחק אשר בזכותו קיצר הקב"ה הגלות שהיו רד"ו שנה במקום ת' שנה. ויש להבין השייכות של יצחק דוקא שבגינו נתקצר השיעבוד.
ואי מונין הארבע מאוד שנה מלידת יצחק א"ש
אך אשמח לידע עוד ביאורים בזה
 

אלימלך

משתמש ותיק
פירושי סידור התפילה לרוקח [טו]
ושבועתו ליצחק והקימותי את השבועה אשר נשבעתי - בתילים כתיב לישחק וכאן ליצחק, ישח"ק, רד"ו יותר מן יצחק, לפי שנתלה גלות מצרים ביצחק. כי גר יהיה זרעך, לכך וראיתי את הדם דם עקידתו של יצחק, לאחר שהיו רד"ו שנה במצרים
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
פירושי סידור התפילה לרוקח [טו]
ושבועתו ליצחק והקימותי את השבועה אשר נשבעתי - בתילים כתיב לישחק וכאן ליצחק, ישח"ק, רד"ו יותר מן יצחק, לפי שנתלה גלות מצרים ביצחק. כי גר יהיה זרעך, לכך וראיתי את הדם דם עקידתו של יצחק, לאחר שהיו רד"ו שנה במצרים
דבריו ש"וראיתי את הדם" מכוון על דם עקידת יצחק מבו' במכילתא פר' בא פ"ז דאיתא עה"פ וראיתי את הדם: ד"א וראיתי את הדם רואה אני דם עקדתו של יצחק שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וגו' ולהלן הוא אומר ובהשחית ראה ה' וינחם וגו' מה ראה ראה דם עקדתו של יצחק שנאמר ה' אלקים יראה לו השה, עכ"ל. והובא ברבינו בחיי בפר' בא (להלן י"ב, י"ג).

וע"ע ברמ"ע מפאנו [מצורף] שאם נחסר מ"ויעקד" [את יצחק] ממנין ד' מאות שנה עולה מנין רד"ו
 

קבצים מצורפים

  • רמע.PDF
    266.3 KB · צפיות: 3

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
פירושי סידור התפילה לרוקח [טו]
ושבועתו ליצחק והקימותי את השבועה אשר נשבעתי - בתילים כתיב לישחק וכאן ליצחק, ישח"ק, רד"ו יותר מן יצחק, לפי שנתלה גלות מצרים ביצחק. כי גר יהיה זרעך, לכך וראיתי את הדם דם עקידתו של יצחק, לאחר שהיו רד"ו שנה במצרים
ובפירוש הרא"ש על התורה (שמות ו א) הוסיף בזה, שהקב"ה שאל את כל האבות מי מוכן שיגרע שמו וע"י זה יגרע משיעבוד ישראל, ואברהם ויעקב לא הסכימו ורק יצחק הסכים , ומביא ע"ז את הפסוק "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ".
ומענין לציין ,שהגמרא בשבת פט : דורשת מפסוק זה כמו כן לעתיד לבא ,שהקב"ה אומר לאברהם ויעקב שעם ישראל חטאו והם אומרים ימחו על שם כבודך, ורק יצחק עושה שם חשבון באריכות למה לפטור את ישראל, ומסיים בסוף שכיון שהקריב עצמו לפני הקב"ה ראוי שימחלו עוונות ישראל, וא"כ משמע שם שגם הגלות העתידה תהיה בזכות יצחק.
 
חלק עליון תַחתִית