תמיהה עצומה בפרשת השבוע

מי לה אלי

משתמש ותיק
שאלת משה ו יב "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" תמוה, הלא כבר נאמר לו שלא ישמע אליו פרעה?!
בפרשת שמות ג יט "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם", ופירש"י "כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך", הרי מבואר דתפקידו של משה כעת לא היה שישמע אליו לשלח את בנ"י, אלא להכות את מצרים בכל נפלאותי.
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
מדין פרעה הוא לא ישמע, נאמר.
אבל מק"ו מבנ"י, [היינו מדין ישראל], שגם מזה לא ישמע, לא נאמר.
 

המשיב

משתמש רגיל
מי לה אלי אמר:
שאלת משה ו יב "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" תמוה, הלא כבר נאמר לו שלא ישמע אליו פרעה?!
בפרשת שמות ג יט "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם", ופירש"י "כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך", הרי מבואר דתפקידו של משה כעת לא היה שישמע אליו לשלח את בנ"י, אלא להכות את מצרים בכל נפלאותי.



יתכן שמשה רבינו סבר שעל ידי הפלאות שיעשה ישמעו לו וכשראה שאין נשמעין לו ....
או יאמר שהקב"ה לא אמר לו שפרעה לא ישמע לו רק שפרעה לא יתן לו רשות להלוך וכשראה  משה שבני ישראל לא שמעו אליו עשה כעין קל וחומר שפרעה בודאי לא ישמע אליו 
 
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
המשיב אמר:
יתכן שמשה רבינו סבר שעל ידי הפלאות שיעשה ישמעו לו וכשראה שאין נשמעין לו ....
ברש"י מבואר "כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך"
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
דברים של טעם!!

ישר כחכם
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
מ"מ צ"ע לפי"ז התשובה שנתן לו הקב"ה ז א,(דלפי המבואר ברש"י בפסוק הקודם, זהו התשובה על שאלת משה הנ"ל) "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה... אתה תדבר את כל אשר אצוך... ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים... ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים"
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי לה אלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
מ"מ צ"ע לפי"ז התשובה שנתן לו הקב"ה ז א,(דלפי המבואר ברש"י בפסוק הקודם, זהו התשובה על שאלת משה הנ"ל) "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה... אתה תדבר את כל אשר אצוך... ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים... ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים"
אולי אין זה מוסב על הפסוק הקודם, אלא הוא דבר בפני עצמו, דהא יש חילוק פרשיות ביניהם
 
 

המשיב

משתמש רגיל
מי לה אלי אמר:
מי לה אלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
מ"מ צ"ע לפי"ז התשובה שנתן לו הקב"ה ז א,(דלפי המבואר ברש"י בפסוק הקודם, זהו התשובה על שאלת משה הנ"ל) "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה... אתה תדבר את כל אשר אצוך... ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים... ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים"
אולי אין זה מוסב על הפסוק הקודם, אלא הוא דבר בפני עצמו, דהא יש חילוק פרשיות ביניהם
אין מוקדם ומאוחר בתורה
 
 

שינובה

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
דברים של טעם!!

ישר כחכם

הרי בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ועבודה קשה 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
מי לה אלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
השמיעה כפסוק זה אינו לשון קבלה כבפסוקים הנ"ל, אלא שמיעה במובן הרגיל, כלומר פרעה לא יבין את מה שאני אומר כי אני כבד פה וכבד לשון.
דברים של טעם!!

ישר כחכם

הרי בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ועבודה קשה 
שמעתי פעם לבאר בטוב טעם "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", מהא דהקשו כולם דהא קל וחומר פריכא, דהא בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ועבודה קשה,

אלא למרת שסיבה האמיתי מה שלא שמעו בנ"י היתה מקוצר רוח וכו' אבל משה תלה הדבר בחסרון עצמו מפני שהוא ערל שפתים, וא"כ לדעתו עשה ק"ו מוצדק, והדברים נראים נכונים.
 
 

שינובה

משתמש ותיק
מי לה אלי אמר:
שינובה אמר:
מי לה אלי אמר:
דברים של טעם!!

ישר כחכם

הרי בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ועבודה קשה 
שמעתי פעם לבאר בטוב טעם "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", מהא דהקשו כולם דהא קל וחומר פריכא, דהא בני ישראל לא שמעו אליו ועבודה קשה,

אלא למרת שסיבה האמיתי מה שלא שמעו בנ"י היתה מקוצר רוח וכו' אבל משה תלה הדבר בחסרון עצמו מפני שהוא ערל שפתים, וא"כ לדעתו עשה ק"ו מוצדק, והדברים נראים נכונים.
משה בעצמו הרי אמר שהסיבה מעבודה קשה וכו,
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
מי לה אלי אמר:
שינובה אמר:
הרי בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ועבודה קשה 
שמעתי פעם לבאר בטוב טעם "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", מהא דהקשו כולם דהא קל וחומר פריכא, דהא בני ישראל לא שמעו אליו ועבודה קשה,

אלא למרת שסיבה האמיתי מה שלא שמעו בנ"י היתה מקוצר רוח וכו' אבל משה תלה הדבר בחסרון עצמו מפני שהוא ערל שפתים, וא"כ לדעתו עשה ק"ו מוצדק, והדברים נראים נכונים.
משה בעצמו הרי אמר שהסיבה מעבודה קשה וכו,
טעית,

פסוק ט': וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה

פסוק י"ב: וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים
 
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
המשיב אמר:
מי לה אלי אמר:
מי לה אלי אמר:
מ"מ צ"ע לפי"ז התשובה שנתן לו הקב"ה ז א,(דלפי המבואר ברש"י בפסוק הקודם, זהו התשובה על שאלת משה הנ"ל) "ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה... אתה תדבר את כל אשר אצוך... ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים... ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים"
אולי אין זה מוסב על הפסוק הקודם, אלא הוא דבר בפני עצמו, דהא יש חילוק פרשיות ביניהם
אין מוקדם ומאוחר בתורה
במחילתכם טעיתי, 

התשובה לטענת משה, מפורש בפסוק שלאחריו פסוק י"ג
"וידבר ה' אל משה ואל אהרן" - לפי שאמר משה ואני ערל שפתים צירף לו הקב"ה את אהרן להיות לו לפה ולמליץ
 
מי לה אלי אמר:
שמעתי פעם לבאר בטוב טעם "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", מהא דהקשו כולם דהא קל וחומר פריכא, דהא בני ישראל לא שמעו אליו ועבודה קשה,

אלא למרת שסיבה האמיתי מה שלא שמעו בנ"י היתה מקוצר רוח וכו' אבל משה תלה הדבר בחסרון עצמו מפני שהוא ערל שפתים, וא"כ לדעתו עשה ק"ו מוצדק, והדברים נראים נכונים.
 

כן כתב הרמב"ן
 

מי לה אלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
מי לה אלי אמר:
שמעתי פעם לבאר בטוב טעם "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", מהא דהקשו כולם דהא קל וחומר פריכא, דהא בני ישראל לא שמעו אליו ועבודה קשה,

אלא למרת שסיבה האמיתי מה שלא שמעו בנ"י היתה מקוצר רוח וכו' אבל משה תלה הדבר בחסרון עצמו מפני שהוא ערל שפתים, וא"כ לדעתו עשה ק"ו מוצדק, והדברים נראים נכונים.

כן כתב הרמב"ן
עוד יותר ברור במלבי"ם
"וידבר משה". אולם אחר שראה משה שבני ישראל לא שמעו אליו, וחשב שזה מפני שבא באחרונה אליהם לבדו, וחשב שהסבה לזה מפני שהוא ערל שפתים ולא הציע
הדברים כראוי
 
חלק עליון תַחתִית