שמות ט כז-כט משה אומר שיצא מהעיר להתפלל

בבלי

משתמש ותיק
שמות פרק ט פסוק כז - כט
(כז) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם ה'֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְקֹוָ֑ק הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיקֹוָ֖ק הָאָֽרֶץ:
ורש"י מפרש:
(כט) כצאתי את העיר - מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים:
וקשה:
וכי בשאר פעמים הותר לו להתפלל בעיר:

וראיתי תירוצים אלו:
1- הרמב"ן- (כט) כצאתי את העיר - על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו, רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד, ולא יתכן לעשות כן בעיר, על כן אמר כצאתי את העיר. וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר, ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך. ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים, וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך. אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד, הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר, ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו, והוא האמת:
2- ברוך שאמר מסכת ראש השנה דף יג עמוד א-  ולי נראה לתרץ, ויובן גם כוונת דברי משה באמרו לפרעה, ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, ומפרש רש"י ידעתי כי עדיין אינכם יראים, דבאמת ידע פרעה דמשה הולך תמיד לעשות תפלתו חוץ לעיר, מחמת שהעיר מלאה גלולי ע"א, אמנם במכת ברד שאמר ד' הצדיק, בטל הע"א באמירה, ולזאת לחץ על משה שיתפלל תיכף, והשיב לו משה כצאתי את העיר, כי ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, היינו שאין פיכם ולבכם שוים, רק הביטול הוא מפני היראה, ויעוין בספר אור החיים, ואינו מועיל הביטול כמבואר ביו"ד סי' קמ"ו סעיף ז', דאם נכרי מבטל באמירה בעלמא הוי ביטול, אבל אם בטלה מכח אונס אינה מבוטלת, יעוי"ש, והיינו כשאין פיו ולבו שוין, וכיון דלא הועיל אותו ביטול הוצרך משה לצאת מן העיר, וק"ל ונכון הוא.

אשמח לתירוצים נוספים עם מקורות
 

פלוני

משתמש ותיק
בבלי אמר:
שמות פרק ט פסוק כז - כט
(כז) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם ה'֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְקֹוָ֑ק הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיקֹוָ֖ק הָאָֽרֶץ:
ורש"י מפרש:
(כט) כצאתי את העיר - מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים:
וקשה:
וכי בשאר פעמים הותר לו להתפלל בעיר:

וראיתי תירוצים אלו:
1- הרמב"ן- (כט) כצאתי את העיר - על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו, רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד, ולא יתכן לעשות כן בעיר, על כן אמר כצאתי את העיר. וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר, ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך. ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים, וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך. אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד, הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר, ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו, והוא האמת:
2- ברוך שאמר מסכת ראש השנה דף יג עמוד א-  ולי נראה לתרץ, ויובן גם כוונת דברי משה באמרו לפרעה, ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, ומפרש רש"י ידעתי כי עדיין אינכם יראים, דבאמת ידע פרעה דמשה הולך תמיד לעשות תפלתו חוץ לעיר, מחמת שהעיר מלאה גלולי ע"א, אמנם במכת ברד שאמר ד' הצדיק, בטל הע"א באמירה, ולזאת לחץ על משה שיתפלל תיכף, והשיב לו משה כצאתי את העיר, כי ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, היינו שאין פיכם ולבכם שוים, רק הביטול הוא מפני היראה, ויעוין בספר אור החיים, ואינו מועיל הביטול כמבואר ביו"ד סי' קמ"ו סעיף ז', דאם נכרי מבטל באמירה בעלמא הוי ביטול, אבל אם בטלה מכח אונס אינה מבוטלת, יעוי"ש, והיינו כשאין פיו ולבו שוין, וכיון דלא הועיל אותו ביטול הוצרך משה לצאת מן העיר, וק"ל ונכון הוא.

אשמח לתירוצים נוספים עם מקורות
עיין בחנוכת התורה (ראיתי את זה פעם בעוד מקום כרגע אני לא זוכר) שתי' לפי סגנונו שהיות והירא את דבר ד' הכניס את הצאן א"כ הע"ז שלהם היתה בתוך העיר בשונה משאר המכות שדרך הצאן להיות באזור מרעה מחוץ לעיר ולכן היה הוא זה שצריך לצאת.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בבלי אמר:
שמות פרק ט פסוק כז - כט
(כז) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם ה'֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:
(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:
(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְקֹוָ֑ק הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיקֹוָ֖ק הָאָֽרֶץ:
ורש"י מפרש:
(כט) כצאתי את העיר - מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים:
וקשה:
וכי בשאר פעמים הותר לו להתפלל בעיר:
אף פעם לא התפלל, וכעת אמר כן לפרעה ולכן נכתב דוקא כאן.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בבלי אמר:
אף פעם לא התפלל, וכעת אמר כן לפרעה ולכן נכתב דוקא כאן.
בעצם העניין קשה, שאם העיר מלאה גילולים, מאי הוי? וכי אינו יכול להתפלל בתוך ביתו, דהא חזינן שישבו בנ"י בבתים, כדכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו'. 

ואולי, כפי שציינת, מפני שאמר לפרעה, הוצרך לצאת מן העיר, כדי שלא יתלה פרעה את הסיבה באלהי מצרים.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בפשטות - עיר פרעה ומושב בנ"י מקומות נפרדים הם, ואין כל קושיא מהתפלה שבביתם.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בפשטות - עיר פרעה ומושב בנ"י מקומות נפרדים הם, ואין כל קושיא מהתפלה שבביתם.
זה היה קצת ע"ד הגוזמא, דפשיטא שהוא יכול להתפלל בפינה שאין בה ע"ג. אבל אכתי קשה, אפילו אם מלאה עיר פרעה גילולים עד אפס מקום, מהיכ"ת שאסור לו להתפלל שם, הלא אינו משתחווה להם, ולאו כל כמיניה של הפסל לאסור את מקומו בתפילה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מהיכ"ת שאסור לו להתפלל שם, הלא אינו משתחווה להם, ולאו כל כמיניה של הפסל לאסור את מקומו בתפילה.
לאו דוקא שמדובר ב'איסור' ממש; יתכן לומר דהוי רק מדה טובה וכיו"ב.
 

מ.רא

משתמש חדש
HaimL אמר:
בעצם העניין קשה, שאם העיר מלאה גילולים, מאי הוי? וכי אינו יכול להתפלל בתוך ביתו, דהא חזינן שישבו בנ"י בבתים, כדכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו'.
ויש לחלק שתפילתו של משה רבינו שהיה בא כעין נבואה אותה א''א בעיר כיון שמסתמא ע''י תפילתו הייתה השראת השכינה מיוחדת
ועוד שהרי אין איסור להתפלל בעיר מלאה גילולים
 
חלק עליון תַחתִית