בבלי
משתמש ותיק
ורש"י מפרש:שמות פרק ט פסוק כז - כט(כז) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם ה'֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְקֹוָ֑ק הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיקֹוָ֖ק הָאָֽרֶץ:
וקשה:(כט) כצאתי את העיר - מן העיר, אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים:
וכי בשאר פעמים הותר לו להתפלל בעיר:
וראיתי תירוצים אלו:
1- הרמב"ן- (כט) כצאתי את העיר - על דרך הפשט יתכן לומר שהיה משה מתפלל בביתו, רק בפעם הזאת רצה להיות כפיו פרושות השמים ויחדלו הקולות והמטר מיד, ולא יתכן לעשות כן בעיר, על כן אמר כצאתי את העיר. וכן נאמר עוד (בפסוק לג) ויצא משה מעם פרעה את העיר, ובראשונה אמר (לעיל ח כה) הנה אנכי יוצא מעמך. ורבותינו אמרו (מכילתא פסחא בפתיחתא) שלא היה מתפלל בתוך העיר לפי שהיא מלאה גלולים, וכל שכן שלא היה נדבר עמו אלא חוץ לכרך. אם כן נאמר כי בעבור שהיה פרעה מבקש עתה שיסור הברד מיד, הוצרך משה לפרש לו כי יצטרך לצאת את העיר, ואחרי כן יפרוש כפיו אל ה' ויסור בתפלתו, והוא האמת:
2- ברוך שאמר מסכת ראש השנה דף יג עמוד א- ולי נראה לתרץ, ויובן גם כוונת דברי משה באמרו לפרעה, ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, ומפרש רש"י ידעתי כי עדיין אינכם יראים, דבאמת ידע פרעה דמשה הולך תמיד לעשות תפלתו חוץ לעיר, מחמת שהעיר מלאה גלולי ע"א, אמנם במכת ברד שאמר ד' הצדיק, בטל הע"א באמירה, ולזאת לחץ על משה שיתפלל תיכף, והשיב לו משה כצאתי את העיר, כי ידעתי כי טרם תיראון מפני ד' אלקים, היינו שאין פיכם ולבכם שוים, רק הביטול הוא מפני היראה, ויעוין בספר אור החיים, ואינו מועיל הביטול כמבואר ביו"ד סי' קמ"ו סעיף ז', דאם נכרי מבטל באמירה בעלמא הוי ביטול, אבל אם בטלה מכח אונס אינה מבוטלת, יעוי"ש, והיינו כשאין פיו ולבו שוין, וכיון דלא הועיל אותו ביטול הוצרך משה לצאת מן העיר, וק"ל ונכון הוא.
אשמח לתירוצים נוספים עם מקורות