שמות ח כב ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח לה' אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו

בר נש

משתמש ותיק
פירוש ר''א אבן עזרא  {כב} ויאמר. א''ר ישועה כי פי' תועבת מצרים משה כתב כן לגנות ע''ז. כי לא אמר לפרעה רק אלהי מצרים והוא אמר כי היה אלהיהם על צורת טלה. כי היו חושבים על מזל טלה שהוא מושל בארצם. ובעבור זה לא היו אוכלים בשר. ואילו היה כן למה לא יאכלו בשר שור או בשר גדיים. ולפי דעתי כי אנשי מצרים בימי משה היו על דעת אנשי לנדיא''ה שהם יותר מחצי העולם וכלם הם בני חם ואינם אוכלים בשר עד היום. גם דם וחלב ודג ובצים. והכלל כל דבר שיצא מן החי. והם מתעבים מי שיאכל אותם. ומלאכה נמאסה בעיניהם לרעות הצאן. וכן כתוב כי תועבת מצרים כל רועה צאן. ועד היום לא יניחו אדם שיאכל בשר בארצם. ואם אחד מהם יבא בארץ נכריה יברח מכל מקום שיאכלו בו בשר ולא יאכל כל דבר שיגע בו אוכל בשר וכליו טמאים בעיניהם. וכן כתוב כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם. והנה יוסף כאשר היה בבית פוטיפר המשילו על הכל לבד על הלחם אשר הוא אוכל. כי לא יגע בו בעבור שהוא עברי. ואין טעם לשאול' א''כ למה היה להם מקנה כי כן יש לאנשי לנדיא''ה. כי הסוסים והחמורים והגמלים למשא ולרכוב והבקר לחרוש. והצאן לצמר. ועוד אדבד על זה בפסח מצרים. אמר יפת כי תחסר ה''א ממלת ולא יסקלונו. כי הטעם. והלא יסקלונו. ולפי דעתי כי מלת הן נזבח כה''א התמה והנה הוא כך הנזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. כמוהו הן היתה כזאת: 


לדעתו המצרים היו צמחונים קיצוניים, ולנוכח העובדה הזאת משה פחד לזבוח במצרים או בסביבותיה. אני זוכר שרבינו בחיי כותב באיזה שהוא מקום על אנשים שתועבה היא להם אכילת בשר. מישהו יודע איפה?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כמדומני שבמורה נבוכים תמצא דברים קרובים לפירוש אבן עזרא.
 

אבינועם

משתמש ותיק
איני יודע מענה לבקשתך.
אך מעניין לעניין באותו עניין, קשה לי דבר מה:
איתא בבראשית [מג, לב]
כִּי֩ לֹ֨א יֽוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶֽאֱכֹ֤ל אֶת-הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי-תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם
תרגם אונקלוס: אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין. ע"כ.
ותמהני א"כ מה טבח היה טובח שר הטבחים אשר לפרעה, הלא הבהמה היא יראתם של מצרים.
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
איני יודע מענה לבקשתך.
אך מעניין לעניין באותו עניין, קשה לי דבר מה:
איתא בבראשית [מג, לב]
כִּי֩ לֹ֨א יֽוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶֽאֱכֹ֤ל אֶת-הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי-תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם
תרגם אונקלוס: אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין. ע"כ.
ותמהני א"כ מה טבח היה טובח שר הטבחים אשר לפרעה, הלא הבהמה היא יראתם של מצרים.
דגים היה שם בשפע
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
איני יודע מענה לבקשתך.
אך מעניין לעניין באותו עניין, קשה לי דבר מה:
איתא בבראשית [מג, לב]
כִּי֩ לֹ֨א יֽוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶֽאֱכֹ֤ל אֶת-הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי-תֽוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם
תרגם אונקלוס: אֲרֵי לָא יָכְלִין מִצְרָאֵי לְמֵיכַל עִם עִבְרָאֵי לַחְמָא אֲרֵי בְעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָחֲלִין לֵהּ עִבְרָאֵי אָכְלִין. ע"כ.
ותמהני א"כ מה טבח היה טובח שר הטבחים אשר לפרעה, הלא הבהמה היא יראתם של מצרים.

מה קשה מהתרגום?
הוא מפרש הטעם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים - משום שהעברים אוכלים בהמות שהם אלוקיהם. כך שהמצרים היו אוכלים לחם, וכמו שנמצא בענין שר האופים.
כמו כן רש"י (בראשית פרק לז, לו) כתב וז"ל: שר הטבחים - שוחטי בהמות המלך. אמנם באונקלוס מצאתי שפירש שר הטבחים "רב קטוליא" והיינו שר הטובח באסירים ראה ברמב"ן שם.
 

אבינועם

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מה קשה מהתרגום?
הוא מפרש הטעם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים - משום שהעברים אוכלים בהמות שהם אלוקיהם. כך שהמצרים היו אוכלים לחם, וכמו שנמצא בענין שר האופים.
כמו כן רש"י (בראשית פרק לז, לו) כתב וז"ל: שר הטבחים - שוחטי בהמות המלך. אמנם באונקלוס מצאתי שפירש שר הטבחים "רב קטוליא" והיינו שר הטובח באסירים ראה ברמב"ן שם.
"שוחטי בהמות המלך"- איזה בהמות הם שחטו אם הבהמות הן יראתם?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
נדיב לב אמר:
מה קשה מהתרגום?
הוא מפרש הטעם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים - משום שהעברים אוכלים בהמות שהם אלוקיהם. כך שהמצרים היו אוכלים לחם, וכמו שנמצא בענין שר האופים.
כמו כן רש"י (בראשית פרק לז, לו) כתב וז"ל: שר הטבחים - שוחטי בהמות המלך. אמנם באונקלוס מצאתי שפירש שר הטבחים "רב קטוליא" והיינו שר הטובח באסירים ראה ברמב"ן שם.
"שוחטי בהמות המלך"- איזה בהמות הם שחטו אם הבהמות הן יראתם?
מה שציטטה אלו דברי רש"י שהבאתי. וכמובן שהאבן עזרא שסובר שלא היו אוכלים בשר יפרש אחרת, או כמו שציינתי את האונקלוס שכתב לפרש שר הטבחים רב קטוליא, או אולי שדברי האבן עזרא אמורים בדורות מאוחרים מדור יוסף וכיו"ב.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
אבינועם אמר:
נדיב לב אמר:
מה קשה מהתרגום?
הוא מפרש הטעם כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים - משום שהעברים אוכלים בהמות שהם אלוקיהם. כך שהמצרים היו אוכלים לחם, וכמו שנמצא בענין שר האופים.
כמו כן רש"י (בראשית פרק לז, לו) כתב וז"ל: שר הטבחים - שוחטי בהמות המלך. אמנם באונקלוס מצאתי שפירש שר הטבחים "רב קטוליא" והיינו שר הטובח באסירים ראה ברמב"ן שם.
"שוחטי בהמות המלך"- איזה בהמות הם שחטו אם הבהמות הן יראתם?

"כי תועבת מצרים כל רועה צאן".

לא משתמע מכאן שלא היתה יראתם אלא הצאן?? ורש"י לא מחוייב להאב"ע.
 

במבי

משתמש ותיק
אני מעתיק קטע מהוויקיפדיה באנגלית בערך "המטבח המצרי בעת העתיקה" (התרגום הוא של גוגל ונראה בהתאם)


בשר הגיע מבעלי חיים מבויתים, משחק ועופות. יתכן וזה כלל תוכנה, שליו, יונה, ברווזים ואווזים. העוף ככל הנראה הגיע בסביבות המאה החמישית עד הרביעית לפני הספירה, אף על פי שלא נמצאו עצמות עוף המתוארכות לפני התקופה היוונית-רומית. החיות החשובות ביותר היו בקר, כבשים, עזים וחזירים (שנחשבו בעבר לטאבו לאכילה מכיוון שכוהני מצרים הפנו חזיר לאל הרשע סת). [12]

ההיסטוריון היווני הרודוטוס , מהמאה החמישית לפני הספירה, טען כי המצרים נמנעו מצריכת פרות מכיוון שהם קדושים על ידי אסוציאציה עם איזיס. הם הקריבו שוורים זכריים אך לא אכלו אותם וקברו אותם בטקסיות. [13] עם זאת, בחפירות בכפר פועל גיזה נחשפו עדויות לשחיטה מאסיבית של שוורים, כבשים וחזירים, כך שהחוקרים מעריכים כי לכוח העבודה בבניית הפירמידה הגדולה הוזן בקר מדי יום. [12]

בשר כבש ובשר חזיר היו נפוצים יותר, [3] למרות ההצהרות של הורדוטוס כי החזירים הוחזקו על ידי המצרים כנקיים ונמנעים מהם. [14] עופות, פראיים ובייתיים וגם דגים היו זמינים לכולם, אך חסרי כל. מקורות החלבון האלטרנטיביים היו מעדיפים להיות קטניות, ביצים, גבינה וחומצות האמינו הקיימות במצעדי הטנדם של לחם ובירה. עכברים וקיפודים אכלו גם הם, ודרך נפוצה לבשל את האחרונה הייתה להכיל קיפוד בחימר ולאפות אותו. כאשר החרס נפתח ואז הוסר, הוא לקח איתו את הדוקרנים הדוקרניים. [3]

כבד אווז , מעדן ידוע שנהנה עד היום, הומצא על ידי המצרים הקדמונים. טכניקת הכבשה , דחיסת מזון לפיהם של ברווזים ואווזים מבויתים, תוארכה עד שנת 2500 לפני הספירה, כאשר המצרים החלו לשמור על ציפורים לאוכל. [15] [16] [17]

ספר מהמאה ה -14 שתורגם ופורסם בשנת 2017 מונה 10 מתכונים לדרור שנאכלו בגלל תכונותיו האפרודיזיאקיות. [18]
 
חלק עליון תַחתִית