פרשת שמות, למה חיוב שנים מקרא וא' תרגום נרמז בפרשה דידן.

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,

אבל מסתמא יש איזה ענין שחיוב שמו"ת קשור לחומש שמות לגלות וגאולת מצרים וכו'
וכבר ייסד לן מהר"ל ש"דברים גדולים אינם במקרה"

[אגב, הרוצה להחכים עוד בעניני חיוב שמו"ת, יש אשכול בשם קריאת שנים מקרא למפרע"]
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,
זה אינו דבסוף פרשת חיי שרה מצינו בתולדות ישמעאל תרגם אונקלוס המקרא כצורתו ללא שינוי.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,

אבל מסתמא יש איזה ענין שחיוב שמו"ת קשור לחומש שמות לגלות וגאולת מצרים וכו'
וכבר ייסד לן מהר"ל ש"דברים גדולים אינם במקרה"

[אגב, הרוצה להחכים עוד בעניני חיוב שמו"ת, יש אשכול בשם קריאת שנים מקרא למפרע"]
ידוע המדרש שאבותינו על אף שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים לא שינו את לשונם לבושם וכו
על פי זה אפשר לבאר שעם זאת, קריאת התורה נקרית יחד עם התרגום -על אף שהוא בשפה זרה
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,

אבל מסתמא יש איזה ענין שחיוב שמו"ת קשור לחומש שמות לגלות וגאולת מצרים וכו'
וכבר ייסד לן מהר"ל ש"דברים גדולים אינם במקרה"

[אגב, הרוצה להחכים עוד בעניני חיוב שמו"ת, יש אשכול בשם קריאת שנים מקרא למפרע"]
ידוע המדרש שאבותינו על אף שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים לא שינו את לשונם לבושם וכו
על פי זה אפשר לבאר שעם זאת, קריאת התורה נקרית יחד עם התרגום -על אף שהוא בשפה זרה
אדרבה ואדרבה!
כל התרגום נועד בשביל לתרגמו בשפה המדוברת, ופעם השפה המדוברת היה ארמית ולא לשון המקרא שהוא לשון הקודש.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
נדיב לב אמר:
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,

אבל מסתמא יש איזה ענין שחיוב שמו"ת קשור לחומש שמות לגלות וגאולת מצרים וכו'
וכבר ייסד לן מהר"ל ש"דברים גדולים אינם במקרה"

[אגב, הרוצה להחכים עוד בעניני חיוב שמו"ת, יש אשכול בשם קריאת שנים מקרא למפרע"]
ידוע המדרש שאבותינו על אף שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים לא שינו את לשונם לבושם וכו
על פי זה אפשר לבאר שעם זאת, קריאת התורה נקרית יחד עם התרגום -על אף שהוא בשפה זרה
אדרבה ואדרבה!
כל התרגום נועד בשביל לתרגמו בשפה המדוברת, ופעם השפה המדוברת היה ארמית ולא לשון המקרא שהוא לשון הקודש.
לא הבנתי את הערתך
א התרגום בעיקרו נכתב בשביל נשים ועמי ארצות שלא שלטו בלשון הקודש
ב יש הבדל בין דיבור בשפה זרה ובין קריאת התורה ותרגומה לשפה זרה ולזה בא להשמיענו
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.
כתב החיד"א בספר חומת אנך וז"ל "ורבינו אפרים ז"ל בפירוש כ"י כתב: ואלה שמות ר"ת וחייב אדם לקרות הפרשה שנים מקרא ואחת תרגום[3], עכ"ד. וצריך להבין מאי שיאטיה דרמז זה לכאן. ונראה דנודע דגלות מצרים היה לברר נצוצות הקדושה אשר שם במצרים ערוות הארץ בכח שעבודם בחומר ובלבנים וכו'. וסוד קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום הוא לברר מ'נוגה' דחציה בחול וחציה בקודש [ראה של"ה הקדוש 'עשרת הדברות' מסכת פסחים ביאורי הגדה 'הא לחמא' הקדמה ב'] וע"י קריאת הפרשה שנים מקרא ואחת תרגום אנו מכניסין מחציה שבחול אל הקודש, כי תרגום גימטריה תרדמה סוד נגה, ולחברה עם המקרא כל פסוק ופסוק שיהא נכלל בקדושה...וא"כ יכון מאוד כאן בשעבוד מצרים שהוצרכו לכל תוקף השעבוד לברר נצוצי הקדושה מעין דוגמא חיובא רמיא על כל אדם מישראל לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחת תרגום לברר מנגה ולכלול בקדושה...עכ"ל החיד"א.
 

יחי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.


כל הביאורים כאן למקור קריאת תרגום
אבל אולי כוונתו ש'ואלה שמות' הרי חוזר על הרשימה דויגש
וזו ראיה ל'שניים מקרא'...
 

יחי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
א]

כוונתו לבעל הטורים?
לא מצאתי
 

אוריאל

משתמש ותיק
יחי אמר:
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
א]

כוונתו לבעל הטורים?
לא מצאתי
זה נדפס סחלק מהדפוסים בבעל הטורים, ובחלק לא
החיד"א בס' חומת אנך הביא כן בשם רבינו אפרים
וכן העתיק הלבוש בסי' רפה
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
יחי אמר:
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.


כל הביאורים כאן למקור קריאת תרגום
אבל אולי כוונתו ש'ואלה שמות' הרי חוזר על הרשימה דויגש
וזו ראיה ל'שניים מקרא'...
נאה ונחמד!
 

אלימלך

משתמש ותיק
בספר ברית אבות כתב שנרמז כאן ללמדנו שגם ב"שמות" שאין בהם הבדל בתירגום כעטרות ודיבון צריך לקרוא שמו"ת
 

אלימלך

משתמש ותיק
חכ''א אמר:
שמעתי פעם וורט, שבחומש בראשית- זה התחלה חדשה וכולם קוראים שמו"ת
אבל כשמגיעים לחומש שמות- כאן צריך לעורר על קריאת שמו"ת...
כעי"ז ראיתי רעיון [בקובץ בחכמה אמרתי] שבא לומר שאפ' אדם שלא קרא שמו"ת את ספר בראשית לא יאמר כבר הפסדתי ועליו לדעת שהוא עדיין חייב לקרוא שמו"ת.
ויש להקשות למה לא רמזו בפרשת נח.. ויש ליישב
 

י.א.ל

משתמש ותיק
יישר כח על השאלה שבאמת לא ברור מדוע כאן לימדונו את הרמז של שמו'ת ,ויישר כח לאמונתו על מקור דברי החיד'א אע'פ' שאי אפשר להבינם [עדיין לא למדתי מספיק מאי נוגה ]
אבל למעשה עדיין לא קיבלנו תשובה מספקת מדוע דוקא כאן זה נרמז מי שיש לו מקור תבוא עליו הברכה
 

דרומאי

משתמש ותיק
י.א.ל אמר:
יישר כח על השאלה שבאמת לא ברור מדוע כאן לימדונו את הרמז של שמו'ת ,ויישר כח לאמונתו על מקור דברי החיד'א אע'פ' שאי אפשר להבינם [עדיין לא למדתי מספיק מאי נוגה ]
אבל למעשה עדיין לא קיבלנו תשובה מספקת מדוע דוקא כאן זה נרמז מי שיש לו מקור תבוא עליו הברכה
לא מובן, החיד''א שאל את השאלה 'מאי שייאטיה לפרשה זו דוקא', ותירץ. מה לא מספיק בתירוץ שלו?
 

י.א.ל

משתמש ותיק
מה לא מובן?התירוץ של החידא לא כולם מבינים כמוכם את רזי הסוד האם יש תירוץ על דרך הפשט או דרש שיהיה יותר מובן לפשוטי העם
 
A

Anonymous

Guest
י.א.ל אמר:
מה לא מובן?התירוץ של החידא לא כולם מבינים כמוכם את רזי הסוד האם יש תירוץ על דרך הפשט או דרש שיהיה יותר מובן לפשוטי העם
גם הרמז על שניים מקרא הוא לא על דרך הפשט..
 

קמיע מומחה

משתמש ותיק
בילקוט מפרשים שנדפס בסוף שו''ע הדרת קודש סימן רפה מובא מהג''ר אליהו ב''ר משה שנרמז העברת הסדרה בואלה שמו''ת
כי על דעת כן הוציא הקב''ה את ישראל ממצרים שיקראו כל שבוע שניים מקרא ואחד תרגום
 

פלוני

משתמש ותיק
ראיתי בספר ים דרך של ר' מיכל זילבר שכ' ליישב עפ"י הספר לב אריה שכ' שהגלות נגזרה בעקבות שינוי יעקב בתירגום לגלעד במקום יגר שהדותא ולכן כ' והנה ארחת ישמעאלים באה 'מגלעד' דהיינו בעבור גלעד, וזהו שכ' ארמי עובד אבי וירד מצרימה שהוא בעבור ארמי, וכן אנוס עפ"י הדיבור דייקא, ולכן רמוז על ענין התרגום בפרשתינו שעוסקת בגלות מצרים עבור התרגום ומאריך שם עוד לקשר זאת לבנימין שרחל אמרה בן אוני ותיקן זאת יעקב במקצת וכן לשובבי"ם.
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
בספר ברית אבות כתב שנרמז כאן ללמדנו שגם ב"שמות" שאין בהם הבדל בתירגום כעטרות ודיבון צריך לקרוא שמו"ת

ג"א חשבתי כך. אלא שיש כבר "שמות" בחומש בראשית.
 

ובכן

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים
וכלומר, שמזה נוכל ללמוד שצריך לחזור אפילו 'עטרות ודיבון', וכפירוש רש"י.

וכלפי שהקשה חברינו -
דרומאי אמר:
זה אינו דבסוף פרשת חיי שרה מצינו בתולדות ישמעאל תרגם אונקלוס המקרא כצורתו ללא שינוי.
יש אכן לומר גם שם, דכתיב לעיל מיניה 'ואלה שמות בני ישמעאל' כו', ויוכל להרמז גם בפסוק זה.

[ובדרך הרמז יתבארו שני הפסוקים יחד על פי מה שהביאו -
פלוני אמר:
ראיתי בספר ים דרך של ר' מיכל זילבר שכ' ליישב עפ"י הספר לב אריה שכ' שהגלות נגזרה בעקבות שינוי יעקב בתירגום לגלעד במקום יגר שהדותא ולכן כ' והנה ארחת ישמעאלים באה 'מגלעד' דהיינו בעבור גלעד, וזהו שכ' ארמי עובד אבי וירד מצרימה שהוא בעבור ארמי, וכן אנוס עפ"י הדיבור דייקא, ולכן רמוז על ענין התרגום בפרשתינו שעוסקת בגלות מצרים עבור התרגום ומאריך שם עוד לקשר זאת לבנימין שרחל אמרה בן אוני ותיקן זאת יעקב במקצת וכן לשובבי"ם.
וחז"ל כבר הקבילו את י"ב בני ישמעאל לעומת הקדושה - י"ב שבטי י'ה.]
 

יחיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי בעה"ט לרמז ש"ואלה שמות וכו' נרמז חיוב קריאת הפרשה שנים מקרא וא' תרגום.
אשמח לידע מידיעות הציבור למה ענין זה נרמז כאן.

מה שידוע לי כי כאן זה המקום הראשון בו התרגום הוא ממש כלשון הפסוקים,

אבל מסתמא יש איזה ענין שחיוב שמו"ת קשור לחומש שמות לגלות וגאולת מצרים וכו'
וכבר ייסד לן מהר"ל ש"דברים גדולים אינם במקרה"

[אגב, הרוצה להחכים עוד בעניני חיוב שמו"ת, יש אשכול בשם קריאת שנים מקרא למפרע"]
ידוע המדרש שאבותינו על אף שהיו שקועים במ"ט שערי טומאה במצרים לא שינו את לשונם לבושם וכו
על פי זה אפשר לבאר שעם זאת, קריאת התורה נקרית יחד עם התרגום -על אף שהוא בשפה זרה

נוכל להוסיף בנוסח אחר קצת, כי הצורך ב"אחד תרגום" נתחדש רק כשגלו ישראל מארצם, דהיינו בפרשת שמות דווקא.
עד לגלות ראשונה ההיא, אבותינו הרי ידעו והכירו רק שפה אחת, לשון המקרא בלבד.
ראה שו"ת תעלומות לב (חזן) ח"א סי' ה שאע"פ שאמרו בתדב"א פכ"ג שבמצרים לא שינו ישראל את לשונם, היינו שביניהם היו מדברים לה"ק, אבל ידעו שאר לשונות.
אף בס' עלי תמר - מסכת שבת פרק א הלכה ד: וכזה מה שאמרו שנגאלו ממצרים בזכות שלא שינו את לשונם כלומר, שלא עשו השפה המצרית שפת אם, אבל וודאי שידעו לדבר בה.
 
ועיין כאן
 
חלק עליון תַחתִית