?????פינחס רוזנצוויג אמר:הם לא רבו זה עם זה.
הם הכו יהודים אחרים.
ניצים אין הוראתו 'רבים' אלא 'מעוררים מריבה'הישר_והטוב אמר:?????פינחס רוזנצוויג אמר:הם לא רבו זה עם זה.
הם הכו יהודים אחרים.
לדבריך הול"ל והנה ארבעה אנשים עברים נצים?
פירוש מחודש טובא. המפרשים לא פירשו כן!פינחס רוזנצוויג אמר:ניצים אין הוראתו 'רבים' אלא 'מעוררים מריבה'
וקצת קשה דדתן ואבירם אחים היו.יעקב לב אמר:ראה כאן בצד ימין קטע שני:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19432&st=&pgnum=146
כשמגיע לגט רבים...
גם אני מסכים שרבו זה עם זה, אבל לא הבנתי איך רואים את זה מדברי הכתב והקבלה.הישר_והטוב אמר:אגב למשמעות "נצים", ז"ל הכתב והקבלה: "נצים – כל נצים וינצו בנפעל הוא קטטה שיש בה הכאה וחבלה, וכן כי ינצו אנשים והכה וגו׳, וכי ינצו וגו׳ להציל את אישה מיד מכהו, וינצו שניהם בשדה ויכו האחד את האחד, וינצו במחנה, והיה שם חבל".
וזה להדיא לא כדבריך.
הראיה היא ההיפך, אם משמעות נצים היינו לעורר אחרים למריבה, איך יתפרשו הפסוקים "וכי ינצו אנשים" "וינצו שניהם בשדה" "וינצו במחנה".יושב אוהלים אמר:גם אני מסכים שרבו זה עם זה, אבל לא הבנתי איך רואים את זה מדברי הכתב והקבלה.הישר_והטוב אמר:אגב למשמעות "נצים", ז"ל הכתב והקבלה: "נצים – כל נצים וינצו בנפעל הוא קטטה שיש בה הכאה וחבלה, וכן כי ינצו אנשים והכה וגו׳, וכי ינצו וגו׳ להציל את אישה מיד מכהו, וינצו שניהם בשדה ויכו האחד את האחד, וינצו במחנה, והיה שם חבל".
וזה להדיא לא כדבריך.
הרי גם לפי הפשט המחודש שהביא הרב @פינחס רוזנצוויג שעוררו אחרים למריבה יש לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה, ולזה אין סתירה מדברי בעל הכוה"ק.
הכה"ק רק בא לבאר שניצים הוא לשון של הכאה וחבלה, ללא קשר בין מי הוא המכה והמחבל, וא"כ איה"נ בפסוקים האחרים שמביא בודאי הפשט שהוא עצמו מכה ומחבל, אבל זה לא אומר שכוונת הכוה"ק הוא שזה חלק מהפירוש של ניצים, רק שנצים הוא לשון הכאה וחבלה, והיכן שאפשר לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה זה גם מסתדר יפה עם הפירוש של הכוה"ק.הישר_והטוב אמר:אם משמעות נצים היינו לעורר אחרים למריבה, איך יתפרשו הפסוקים "וכי ינצו אנשים" "וינצו שניהם בשדה" "וינצו במחנה".
אע"כ שהמשמעות היא רק כדברי הכוה"ק שהכוונה להכאה וחבלה.
אה"נ, אלא שהרב @פינחס רוזנצוויג ביקש לומר שניצים משמעותו לעורר אחרים לריב, ועל כך באה השגתי.יושב אוהלים אמר:והיכן שאפשר לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה זה גם מסתדר יפה עם הפירוש של הכוה"ק.
'מקורו' משלשלת ה'קבלה', ו'קושיא' אחת תתרץ הכל.הצעיר שבחבורה אמר:וקצת קשה . . ועוד קשה
פרקי דר"א:לבי במערב אמר:'מקורו' משלשלת ה'קבלה', ו'קושיא' אחת תתרץ הכל.הצעיר שבחבורה אמר:וקצת קשה . . ועוד קשה
גם אפ"ל דצ"ל אחי הבעל.
אגב, לבד זאת ק"ק ע"כ, הרי שבט לוי לא נשתעבדו, והאיך הוציאו המצרי מביתו וכו'?ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו יצא משם אל מחנה ישראל וראה אחד מנוגשי פרעה מכה את אחד מבני הקהתי הלויים שהם מאחיו שנ' וירא איש מצרי מכה איש עברי
לבי במערב אמר:לכאו', מדרש זה ודאי חלוק על הדורשים שהאשה היתה שלומית...
היו אחים אבל רבו הרבה מחמת שאחותו של דתן מאמו נשאה לאבירם וזה התרחק ממנו בגלל המצרידתן ואבירם היו חברים או לא? תמיד רואים שהם היו ביחד. אז למה בפרשת השבוע הם רבו מכות אחד לשני?