דתן ואבירם

מצרף דהבא

משתמש חדש
דתן ואבירם היו חברים או לא? תמיד רואים שהם היו ביחד. אז למה בפרשת השבוע הם רבו מכות אחד לשני?
 

מםאלף

משתמש ותיק
כן דרך חברים, להתווכח מדי פעם.
אך הרשעים כאשר הם מתווכחים הם מרימים יד על חבריהם.
 

מצרף דהבא

משתמש חדש
פותח הנושא
ניצים, משמע מריבה רצינית. אם זה היה רק ויכוח משה רבינו לא היה מתערב.
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
דתן ואבירם היו אחים, ומשכך היו תמיד יחד ומאידך פעמים שרבו זע"ז, דבר המצוי באחים.
 

מצרף דהבא

משתמש חדש
פותח הנושא
צ"ע טובא לחדש כן, בפס' כתוב שתי עברים ניצים, וזה נגד המקובל.
שים לב, כתוב למה תכה רעך, משמע החבר שלך. ועיין.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
ראה כאן בצד ימין קטע שני:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19432&st=&pgnum=146

כשמגיע לגט רבים...
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ניצים אין הוראתו 'רבים' אלא 'מעוררים מריבה'
פירוש מחודש טובא. המפרשים לא פירשו כן!
תרגום ירושלמי (המיוחס בטעות ליונתן) "ונפק ביומא תיניינא ואודיק והא דתן ואבירם גוברין יהודאין נצן וכד חמא דיזקף דתן ידיה על אבירם למימחייה אמר ליה למה אנת מחי לחברך".
רש"י-שני אנשים עבריים – דתן ואבירם, הם שהותירו המן (שמות ט״ז:כ׳).
נצים – מריבים.
וכן משמע מעוד מפרשים.

אגב למשמעות "נצים", ז"ל הכתב והקבלה: "נצים – כל נצים וינצו בנפעל הוא קטטה שיש בה הכאה וחבלה, וכן כי ינצו אנשים והכה וגו׳, וכי ינצו וגו׳ להציל את אישה מיד מכהו, וינצו שניהם בשדה ויכו האחד את האחד, וינצו במחנה, והיה שם חבל".
וזה להדיא לא כדבריך.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
יתכן לפרש עפ"י מה שראיתי בקישור שהובא לעיל לדברי הרב רייזמאן שהביא בתוך הדברים בשם הרב'ה מסאטמר שהיה אומר כי לאבירם היו חסידים כמ"ש "ותכס על עדת אבירם" משא"כ דתן, היה נגרר, ויתכן כי לכן רצה להכותו כמ"ש בתרגום ירושלמי הנ"ל "וכד חמא דיזקף דתן ידיה על אבירם למימחייה אמר ליה למה אנת מחי לחברך".
וכנראה שדתן ערער על מנהיגותו של אבירם (ובפרט שמסתמא היה גדול ממנו שהרי תמיד נזכר קודם לאבירם), ולכן רצה להכותו, ועל כך אמר לו משה רשע למה תכה רעך ופירש"י - רשע כמותך, דהיינו שבעצם משה העמיד להם את המציאות שגם אבירם ה"ה רשע גמור, למרות שלא הרים ידו על דתן, והתעטף באיצטלא של צידקות כביכול,
ונמצא שעד עכשיו היו רבים ביניהם כיון שאבירם היה מוחזק יותר חשוב מדתן, ודתן לא יכל לסבול את זה, ולכן רצה להכותו, אבל מכיון שהעמיד להם משה את המציאות הברורה מול הענים ששניהם שווים ברשעותם, מיד נתחברו שניהם ורבו כנגד משה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יעקב לב אמר:
ראה כאן בצד ימין קטע שני:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19432&st=&pgnum=146

כשמגיע לגט רבים...
וקצת קשה דדתן ואבירם אחים היו.
ועוד קשה (כמדומה לי) דמבואר בחז"ל שהיתה האשה שלומית בת דברי למטה דן, ואינה אחות אבירם בן אליאב משבט ראובן.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הישר_והטוב אמר:
אגב למשמעות "נצים", ז"ל הכתב והקבלה: "נצים – כל נצים וינצו בנפעל הוא קטטה שיש בה הכאה וחבלה, וכן כי ינצו אנשים והכה וגו׳, וכי ינצו וגו׳ להציל את אישה מיד מכהו, וינצו שניהם בשדה ויכו האחד את האחד, וינצו במחנה, והיה שם חבל".
וזה להדיא לא כדבריך.
גם אני מסכים שרבו זה עם זה, אבל לא הבנתי איך רואים את זה מדברי הכתב והקבלה.
הרי גם לפי הפשט המחודש שהביא הרב @פינחס רוזנצוויג שעוררו אחרים למריבה יש לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה, ולזה אין סתירה מדברי בעל הכוה"ק.
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הישר_והטוב אמר:
אגב למשמעות "נצים", ז"ל הכתב והקבלה: "נצים – כל נצים וינצו בנפעל הוא קטטה שיש בה הכאה וחבלה, וכן כי ינצו אנשים והכה וגו׳, וכי ינצו וגו׳ להציל את אישה מיד מכהו, וינצו שניהם בשדה ויכו האחד את האחד, וינצו במחנה, והיה שם חבל".
וזה להדיא לא כדבריך.
גם אני מסכים שרבו זה עם זה, אבל לא הבנתי איך רואים את זה מדברי הכתב והקבלה.
הרי גם לפי הפשט המחודש שהביא הרב @פינחס רוזנצוויג שעוררו אחרים למריבה יש לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה, ולזה אין סתירה מדברי בעל הכוה"ק.
הראיה היא ההיפך, אם משמעות נצים היינו לעורר אחרים למריבה, איך יתפרשו הפסוקים "וכי ינצו אנשים" "וינצו שניהם בשדה" "וינצו במחנה".
אע"כ שהמשמעות היא רק כדברי הכוה"ק שהכוונה להכאה וחבלה.
(ואה"נ שלעצם הראיה מן הפסוקים דלא כדברי הרב @פינחס רוזנצוויג אי"צ לדברי הכוה"ק).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הישר_והטוב אמר:
אם משמעות נצים היינו לעורר אחרים למריבה, איך יתפרשו הפסוקים "וכי ינצו אנשים" "וינצו שניהם בשדה" "וינצו במחנה".
אע"כ שהמשמעות היא רק כדברי הכוה"ק שהכוונה להכאה וחבלה.
הכה"ק רק בא לבאר שניצים הוא לשון של הכאה וחבלה, ללא קשר בין מי הוא המכה והמחבל, וא"כ איה"נ בפסוקים האחרים שמביא בודאי הפשט שהוא עצמו מכה ומחבל, אבל זה לא אומר שכוונת הכוה"ק הוא שזה חלק מהפירוש של ניצים, רק שנצים הוא לשון הכאה וחבלה, והיכן שאפשר לפרש שעוררו אחרים להכאה וחבלה זה גם מסתדר יפה עם הפירוש של הכוה"ק.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
וקצת קשה . . ועוד קשה
'מקורו' משלשלת ה'קבלה', ו'קושיא' אחת תתרץ הכל.

אם יש החפץ למשכן עצמו בתירוץ הענין, י"ל שמדרשות חלוקות הם [ודתן ואבירם נחלקו על ענין זה עצמו, אם יגרש גיסם את אחותם].
גם אפ"ל דצ"ל אחי הבעל.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
וקצת קשה . . ועוד קשה
'מקורו' משלשלת ה'קבלה', ו'קושיא' אחת תתרץ הכל.

גם אפ"ל דצ"ל אחי הבעל.
פרקי דר"א:
ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו יצא משם אל מחנה ישראל וראה אחד מנוגשי פרעה מכה את אחד מבני הקהתי הלויים שהם מאחיו שנ' וירא איש מצרי מכה איש עברי 
אגב, לבד זאת ק"ק ע"כ, הרי שבט לוי לא נשתעבדו, והאיך הוציאו המצרי מביתו וכו'?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לכאו', מדרש זה ודאי חלוק על הדורשים שהאשה היתה שלומית וכו', ואין צורך וטעם להעמיד כולם ב'שיטה' אחת.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. מפני שלא נזכר שם מאומה כדבר הזה (או קרוב לו), ואין טעם לדחקו בכך.
ב. לפענ"ד נראה הדבר כודאי, ולשון 'לכאורה' אינו שולל אמיתת הענין.
 

שעש

משתמש רגיל
דתן ואבירם היו חברים או לא? תמיד רואים שהם היו ביחד. אז למה בפרשת השבוע הם רבו מכות אחד לשני?
היו אחים אבל רבו הרבה מחמת שאחותו של דתן מאמו נשאה לאבירם וזה התרחק ממנו בגלל המצרי
 
חלק עליון תַחתִית