שבעה ימים היה הקב"ה מפתה למשה בסנה והוא בורח.
כך אמרו חז"ל.
האם יש מקור לכך שבשבעה ימים אלו, לא אכל משה רבינו ולא שתה, וכמו בימים שבהם היה בשמים?
העונה יתברך.
לפי דברי הרב @בשלמא, עדיין חלוק הוא ממעמד הר סיני, כי בהר סיני משה לא אכל ולא שתה, והיה חי כמלאכי אלוקים, - ואילו באליהו כתוב שהלך ארבעים יום ולילה 'בכח האכילה ההוא', כלומר, שנתעכלו במעיו ארבעים יום (כך מבו' במפרשים על אתר). - ולפי"ז אפשר לומר ג"כ אצל משה, שהלך בכח אכילתו קודם לזה, אבל לא שהיה ממש כמו בהר סיניץ
שבעה ימים היה הקב"ה מפתה למשה בסנה והוא בורח.
כך אמרו חז"ל.
האם יש מקור לכך שבשבעה ימים אלו, לא אכל משה רבינו ולא שתה, וכמו בימים שבהם היה בשמים?
דחוף למחר בבוקר. העונה יתברך.
לכאו' אין לזה מקור, אך מצינו כמדומה בזוהר שהתפשט בחינת הגשמיות וכעי"ז.
אמנם מסברא יש לומר שלא אכל, דהרי הגיע לשם במקרה כיון שרץ אחר העגל שברח לו, ומסתמא לא היה מצוייד באוכל ושתיה לשבעה ימים.
לכאו' אין לזה מקור, אך מצינו כמדומה בזוהר שהתפשט בחינת הגשמיות וכעי"ז.
אמנם מסברא יש לומר שלא אכל, דהרי הגיע לשם במקרה כיון שרץ אחר העגל שברח לו, ומסתמא לא היה מצוייד באוכל ושתיה לשבעה ימים.
משמע שמה שלא אכל מ' יום הוא כדי שלא לשנות ממנהג המקום, וא"כ זה שייך רק כשעלה למרום ולא בסנה.
אמנם עי' 'הערות' להגרי"ש זצ"ל שכ' שם שעיקר ראיית הגמ' היא מהסיפא דמלאכי השרת, וז"ל:
נראה דעיקר הראיה מסיפא דהמלאכים אכלו. אבל ממשה אינו ראיה. כי הרי מה דלא אכל זה היה משום שנתעצם כ"כ בתפלתו כמו שאמר לישראל "לחם לא אכלתי וגו' על כל חטאתכם וגו'", אלא עיקר הראיה מהסיפא מהמלאכים שאכלו. ומה דמייתי לרישא [דמשה] זהו הקדמה לסיפא, דממשה חזינן דלמעלה אין אכילה.