האם משה אכל בשבעת הימים בהם דבר עמו השם לשלחו?

לענין

משתמש ותיק
שבעה ימים היה הקב"ה מפתה למשה בסנה והוא בורח.
כך אמרו חז"ל.
האם יש מקור לכך שבשבעה ימים אלו, לא אכל משה רבינו ולא שתה, וכמו בימים שבהם היה בשמים?
העונה יתברך.
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
על הצאן שברח אמרו חז"ל שלא טעם כלום מ' יום.
אפשר מקור?

בכל מקרה, שמא הפירוש שם שלא רצה לטעום מאכל, אבל מ"מ אכל ושתה כדי חייו. דלא מסתבר שמה שהיה  בדרך נס על ה"ס היה גם מקודם כשהיה רועה את הצאן
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אפשר מקור?

תנחומא:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי שֶׁהָלְכָה צֹאנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם וְלֹא טָעֲמָה כְּלוּם כְּשֵׁם שֶׁהָלַךְ אֵלִיָּהוּ זַ"ל שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה.
 

תרופת_פלא

משתמש רגיל
לפי דברי הרב @בשלמא, עדיין חלוק הוא ממעמד הר סיני, כי בהר סיני משה לא אכל ולא שתה, והיה חי כמלאכי אלוקים, - ואילו באליהו כתוב שהלך ארבעים יום ולילה 'בכח האכילה ההוא', כלומר, שנתעכלו במעיו ארבעים יום (כך מבו' במפרשים על אתר). - ולפי"ז אפשר לומר ג"כ אצל משה, שהלך בכח אכילתו קודם לזה, אבל לא שהיה ממש כמו בהר סיניץ
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לענין אמר:
שבעה ימים היה הקב"ה מפתה למשה בסנה והוא בורח.
כך אמרו חז"ל.
האם יש מקור לכך שבשבעה ימים אלו, לא אכל משה רבינו ולא שתה, וכמו בימים שבהם היה בשמים?
דחוף למחר בבוקר. העונה יתברך.
בש''ס אין מקור.
ובפשטות אכל ושתה, ואם תאמר לי הבא מקור אומר לך הבא לי מקור שיהושע אכל ושתה כשהקיפו את יריחו...
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
לכאו' אין לזה מקור, אך מצינו כמדומה בזוהר שהתפשט בחינת הגשמיות וכעי"ז.
אמנם מסברא יש לומר שלא אכל, דהרי הגיע לשם במקרה כיון שרץ אחר העגל שברח לו, ומסתמא לא היה מצוייד באוכל ושתיה לשבעה ימים.
 
לומד מכל אדם אמר:
לכאו' אין לזה מקור, אך מצינו כמדומה בזוהר שהתפשט בחינת הגשמיות וכעי"ז.
אמנם מסברא יש לומר שלא אכל, דהרי הגיע לשם במקרה כיון שרץ אחר העגל שברח לו, ומסתמא לא היה מצוייד באוכל ושתיה לשבעה ימים.
ומנא לך שהיה שם שבעה ימים רצופים, אולי כל יום הוא הלך לאהלו וחזר למחרת?
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
בבא מציעא דף פו עמוד ב
אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהרי משה עלה למרום - ולא אכל לחם, מלאכי השרת ירדו למטה - ואכלו לחם.
משמע שמה שלא אכל מ' יום הוא כדי שלא לשנות ממנהג המקום, וא"כ זה שייך רק כשעלה למרום ולא בסנה.

אמנם עי' 'הערות' להגרי"ש זצ"ל שכ' שם שעיקר ראיית הגמ' היא מהסיפא דמלאכי השרת, וז"ל:
נראה דעיקר הראיה מסיפא דהמלאכים אכלו. אבל ממשה אינו ראיה. כי הרי מה דלא אכל זה היה משום שנתעצם כ"כ בתפלתו כמו שאמר לישראל "לחם לא אכלתי וגו' על כל חטאתכם וגו'", אלא עיקר הראיה מהסיפא מהמלאכים שאכלו. ומה דמייתי לרישא [דמשה] זהו הקדמה לסיפא, דממשה חזינן דלמעלה אין אכילה.
אמנם גם לפי דבריו שהסיבה משום שנתעצם מאוד בתפילתו, זה לא שייך בז' ימים דסנה.
 
חלק עליון תַחתִית