למה שלא יהיה אכפת למשה מצרת ישראל?!

שלו'

משתמש ותיק
שמות ה' כ"ב ברש"י:
למה הרעתה לעם הזה. ואם תאמר מה איכפת לך, קובל אני על ששלחתני.

מה פשר 'ואם תאמר' זה?! מה פי' 'מה אכפת לך'?! וכי לא יהיה אכפת לו מאחיו המשועבדים, שכבר לפני שנים רבות נתן עיניו וליבו עליהם להצטער בצערם, וכעת הוכבד שעבודם, ומדוע לא יהא אכפת לו?!

ומה פי' התשובה 'קובל אני על ששלחתני'? האם משה סבר שהוא גרם לזה, ואילו היה שליח אחר לא היה כן?

 

 

אגב, בענין 'מה אכפת לך', מצאנו כה"ג ברש"י שיר השירים א' ז':

הגידה לי שאהבה נפשי. עכשיו רוח הקדש חוזר ומדמה אותה לצאן החביבה על הרועה אומרת כנסת ישראל לפניו כאשה לבעלה הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה צאנך בין הזאבים הללו אשר הם בתוכם ואיכה תרביצם בצהרים בגלות הזה שהיא עת צרה להם כצהרים שהיא עת צרה לצאן : שלמה אהיה כעטיה. וא''ת מה איכפת לך אין זה כבודך שאהיה כאבילה עוטה על שפה בוכיה על צאני : על עדרי חבריך. אצל עדרי שאר הרועים שהם רועים צאן כמותך כלומר בין גדודי האומות הסמוכים על אלהים אחרים ויש להם מלכים ושרים מנהיגים אותם.

וגם שם צ"ב.
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
שלו' אמר:
מה פשר 'ואם תאמר' זה?! מה פי' 'מה אכפת לך'?! וכי לא יהיה אכפת לו מאחיו המשועבדים, שכבר לפני שנים רבות נתן עיניו וליבו עליהם להצטער בצערם, וכעת הוכבד שעבודם, ומדוע לא יהא אכפת לו?!

ומה פי' התשובה 'קובל אני על ששלחתני'? האם משה סבר שהוא גרם לזה, ואילו היה שליח אחר לא היה כן?

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת שמות פרק ה פסוק כב
ואם תאמר מה איכפת לך אם הם משועבדים כדין או שלא כדין, קובל אני על ששלחתני, שתבא תקלה על ידי, כי מאז באתי הרע לעם" כו'. דבשלמא אי איכפת לי על צערן, דין היה שתשלחני, אף על פי שתבא תקלה על ידי, מאחר שנצולין באחרונה, ויש לי הנאה בזה, אלא אי אמרת לא איכפת לי, למה זה שלחתני, שתבא להם תקלה על ידי, אף על פי שינצלו באחרונה. 


דברי דוד שמות פרשת שמות פרק ה פסוק כב
קשה היאך לא איכפת ליה בצרות ישראל. ונראה דה"פ: דע"כ אין כאן שתי קושיות אחת על הרעות ואחת על השליחות, דא"כ היה קושיא של 'למה הרעות' אינה תלויה בשליחותו, דהא שליחותו קושיא אחרת היא. ועל זה קשה מה טעם זכר כאן דוקא קושיא של 'למה הרעות' ולא קודם לזה, דהיה להם עכ"פ עבודה קשה, אלא צ"ל דגם קושיא הראשונה היתה ג"כ מחמת השליחות, דתחילה הקשה 'למה הרעות' מחמת שליחותי וא"ת לי מה איכפת לך שהריעות היתה גם אם לא היתה השליחות שלך אלא אדם אחר היה שליח, על זה קובל אני למה שלחתני דקי"ל מגלגלין חובה ע"י חייב, ולמה אני הוא החייב להתגלגל על ידי חוב אל ישראל. וביאור ענין זה לפי דעתי דמשה לא ידע משליחות אחרת שלא נתגלה לו עדיין, ובשליחות הזה ראה ריעותא וחשב אולי לפרענות נעשה שליחות שלו והעם לא יהיו נגאלים ח"ו כי אפשר שגרם חטאם, כמו שאמר: אכן נודע הדבר, שהיו בהם דלטורים, וע"כ היה קובל שעל ידו יהיה גלגול הפורענות ח"ו, ודרך זה יתיישב בו תחילת הפרשה שאחריה אי"ה:
 
חלק עליון תַחתִית