+\ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות רמז קסד/+
ויעש להם בתים [א, כ"א] בתים אלו איני יודע מה הן כשהוא אומר מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה (את שני הבתים) את בית ה' זו כהונה ואת בית המלך זו מלכות, זכתה יוכבד לכהונה ומרים למלכות שנאמר וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחת אחרחל זו מרים שנאמר ותצאן כל הנשים אחריה, בן חרים [הרום] בן יוכבד שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה, והיתה נשאת מרים לכלב שנאמר ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור ואומר ודוד בן איש אפרתי הא כל המקרב את עצמו מן השמים מקרבין אותו דבר אחר יוכבד נטלה שכרה כהונה ומלכות משה ואהרן מה נטלה מרים שכרה חכמה שנאמר הן יראת ה' היא חכמה, העמיד ממנה בצלאל שהיה חכם שנאמר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה, ויצו פרעה לכל עמו [א, כ"ב] אף על עמו גזר שהיו איסטרולוגין אומרים ביום הזה הגואל של ישראל נולד ואין אנו יודעין אם מצרי הוא ואם לאו. באותה שעה כנס לכל המצריים ואמר להם השאילו לי בניכם יום אחד שנאמר כל הבן הילוד לישראל אין כתיב כאן אלא כל הבן [א, כ"ב] בן ישראל ובן מצרי, מי זה אמר ותהי ה' לא צוה כי ביד חזקה ישלחם וכן הות ליה ונער פרעה וחילו בים סוף ודכוותה ככל אשר צוה המן, המן צוה להשמיד להרוג ולאבד מי זה אמר ותהי ה' לא צוה ומה צוה ישוב מחשבתו הרעה וכן הות ליה ותלו אותו ואת בניו על העץ, ויצו פרעה לכל עמו [א, כ"ב] אף על עמו גזר, בתחלה גזר אם בן הוא והמתן אותו [א, ט"ז] ואחר כך כל הבן הילוד [א, כ"ב] ולבסוף אף על עמו גזר: