האם ליוסף היה עוד בנים אחרי מנשה ואפרים

חפר

משתמש ותיק
אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
חפר אמר:
אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
'וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם'
ופירש"י "אם תוליד עוד", וכן הוא במדרש (לקח טוב) "לא מצאנו שהוליד יוסף בנים אחרים חוץ ממנשה ואפרים" וכו'
אמנם הרמב"ן כ' "יראה שכבר היו לו בנים שהוליד אחרי בואו אליו מצרימה ממה שהוצרך להאריך, ולא אמר "ועתה שני בניך הנולדים לך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר תוליד לך יהיו". וזה טעם מה שאמר (לעיל מא נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב, כי אחרי הרעב נולדו לו עוד בנים אחרים, והכתוב לא יזכיר אותם כי אין בהם צורך:"
וכ"כ הר' חיים פלטיאל ז"ל "לפי הלשון משמע שהיו ליוסף בנים מדקאמר אשר הולדת אחריהם ולא אשר תוליד." וכן הוא ברד"ק.

והנה יש לדון לפי"ד אותם בנים באיזה שבט נטלו נחלה בארץ ישראל, אם בחלקו של שבט מנשה, או בחלקו של אפרים.
וכ' ר' צבי רוטברג בספרו 'למיסבר קראי' : "יש לעיין האיך ובאיזה סדר יכללו בנחלתם של אפרים ומנשה ובפשוטו צריך לומר דמחצה לגולגלותם יהיו מצורפים לאפרים ומחצה יצטרפו למנשה" עכ"ל.
ובספר 'דברי טובה' כ' : "אולי הפשט שאותם בנים שנולדו ליוסף אחרי מנשה ואפרים נחלו נחלה שהיתה גם של אפרים וגם של מנשה כלומר נחלה של שני האחים יחד כאמור בפסוק ביהושע והערים המבדלות "לאפרים בתוך מנשה" שאלו הם ערים מיוחדות שהם של אפרים אבל בתוך ארץ מנשה ובזה גם נתקיים הפסוק ומולדתך אשר הולדת אחריהם על שם אחיהם יקראו בנחלתם שיקחו נחלה אשר שייכת לשני האחים יחד".
ושמעתי בזה עוד אופנים ולא ידעתי מקורם, אשמח לקבל כל בדל מידע בענין , תודה מראש.

 
 

חפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבורות שמשון אמר:
חפר אמר:
אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.
הרי הפסוק מונה בפרשת פנחס כל השמות של בני השבטים, למה מדלג עליהם ?
 
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
חפר אמר:
גבורות שמשון אמר:
חפר אמר:
אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.
הרי הפסוק מונה בפרשת פנחס כל השמות של בני השבטים, למה מדלג עליהם ?
עי' רמב"ן פרשת פנחס (פרק כ"ו פסוק י"ג) ותמצא תשובה לשאלתך.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
וכעת מצאתי בספר פנים יפות בישוב קושית הרמב''ן,
דליוסף היו עוד בנות. ולכן יעקב אמר לו שלא יחשוב היות ומנשה ואפרים שבטים בפנ''ע א''כ יהיה לו בת יורשת כמי שיש לו רק בת ותירש חלק נוסף של 'שבט יוסף', אלא דהכל יהיה על שם אחיהם ותו לא. וממילא לא ירשו הבנות כלל כיון שבת אינה יורשת במקום בנים [כמו שאר בנות השבטים - אם היו].
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
גבורות שמשון אמר:
התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
גבורות שמשון אמר:
התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...
לא הבנתי
אשמח אם תבאר יותר
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
גבורות שמשון אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
גבורות שמשון אמר:
התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...
לא הבנתי
אשמח אם תבאר יותר
שאלתי היא, למה זה שאינם נחשבים לשבט בפני עצמו, הוא סיבה שלא יחשבו לראשי משפחות?
וכמדומני שהרשב"ם כותב בפירוש שיחשבו לראשי משפחות...
 

אברהם יצחק

משתמש ותיק
ברמב''ן מבואר שהיו לו עוד בנים ונקראו ע''ש מנשה ואפרים וזה כוונת הפסוק 'על שם אחיהם יקראו בנחלתם'
אבל הספורנו פי' שזה הולך על הנכדים בני מנשה ואפרים
וכנראה החידוש הוא שגם בדור השני זה מחולק לשני שבטים
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בדברי הימים כתוב שאחיו של אפרים ניחמו אותו.
הרי שהיה לו יותר מאח אחד.
(אכן צ"ע הביאור שם)
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
בדברי הימים כתוב שאחיו של אפרים ניחמו אותו.
הרי שהיה לו יותר מאח אחד.
(אכן צ"ע הביאור שם)
רד"ק - ויבאו אחיו לנחמו – פי׳: קרוביו ומיודעיו.
מצודות דוד - "אחיו" - אוהביו ומיודעיו ור"ל עם שאחיו נחמו אותו לא קבל מהם תנחומין והתאבל ימים רבים
רלב"ג - ויבאו אחיו לנחמו. ידעה שהוליד יוסף זולת מנשה ואפרים כאמרו ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו. או יקרא אחיו מנשה ובני יעקב :
מלבי"ם - אמנם מ"ש ויבואו אחיו לנחמו, נראה שר"ל אחיו של שותלח, שבו התחיל הענין שכולם היו בניו ובני בניו ולא נשאר לו זרע כי נהרגו כולם (כי אפרים לא היה לו אחים רק מנשה, ועכ"פ מ"ש ויבא אל אשתו קאי על שותלח):​
 
חלק עליון תַחתִית