עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.חפר אמר:אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
ים סוף אמר:'וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם'
ופירש"י "אם תוליד עוד", וכן הוא במדרש (לקח טוב) "לא מצאנו שהוליד יוסף בנים אחרים חוץ ממנשה ואפרים" וכו'
אמנם הרמב"ן כ' "יראה שכבר היו לו בנים שהוליד אחרי בואו אליו מצרימה ממה שהוצרך להאריך, ולא אמר "ועתה שני בניך הנולדים לך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר תוליד לך יהיו". וזה טעם מה שאמר (לעיל מא נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב, כי אחרי הרעב נולדו לו עוד בנים אחרים, והכתוב לא יזכיר אותם כי אין בהם צורך:"
וכ"כ הר' חיים פלטיאל ז"ל "לפי הלשון משמע שהיו ליוסף בנים מדקאמר אשר הולדת אחריהם ולא אשר תוליד." וכן הוא ברד"ק.
והנה יש לדון לפי"ד אותם בנים באיזה שבט נטלו נחלה בארץ ישראל, אם בחלקו של שבט מנשה, או בחלקו של אפרים.
וכ' ר' צבי רוטברג בספרו 'למיסבר קראי' : "יש לעיין האיך ובאיזה סדר יכללו בנחלתם של אפרים ומנשה ובפשוטו צריך לומר דמחצה לגולגלותם יהיו מצורפים לאפרים ומחצה יצטרפו למנשה" עכ"ל.
ובספר 'דברי טובה' כ' : "אולי הפשט שאותם בנים שנולדו ליוסף אחרי מנשה ואפרים נחלו נחלה שהיתה גם של אפרים וגם של מנשה כלומר נחלה של שני האחים יחד כאמור בפסוק ביהושע והערים המבדלות "לאפרים בתוך מנשה" שאלו הם ערים מיוחדות שהם של אפרים אבל בתוך ארץ מנשה ובזה גם נתקיים הפסוק ומולדתך אשר הולדת אחריהם על שם אחיהם יקראו בנחלתם שיקחו נחלה אשר שייכת לשני האחים יחד".
ושמעתי בזה עוד אופנים ולא ידעתי מקורם, אשמח לקבל כל בדל מידע בענין , תודה מראש.
הרי הפסוק מונה בפרשת פנחס כל השמות של בני השבטים, למה מדלג עליהם ?גבורות שמשון אמר:עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.חפר אמר:אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
עי' רמב"ן פרשת פנחס (פרק כ"ו פסוק י"ג) ותמצא תשובה לשאלתך.חפר אמר:הרי הפסוק מונה בפרשת פנחס כל השמות של בני השבטים, למה מדלג עליהם ?גבורות שמשון אמר:עי' רמב"ן מ"ח פסוק ט"ו, שהיו ליוסף עוד בנים, אלא שמסתפק אי נולדו אחרי שיעקב בירך מנשה ואפרים או לפני כן, ועי"ש שהפסוק לא הזכירם כי אין צורך להזכירם.חפר אמר:אם כן למה הם לא מוזכרים בפרשת במדבר ופרשת פנחס
וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...גבורות שמשון אמר:התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
לא הבנתיהצעיר שבחבורה אמר:וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...גבורות שמשון אמר:התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
שאלתי היא, למה זה שאינם נחשבים לשבט בפני עצמו, הוא סיבה שלא יחשבו לראשי משפחות?גבורות שמשון אמר:לא הבנתיהצעיר שבחבורה אמר:וזה תימה... שבטים לחוד, וראשי משפחות לחוד...גבורות שמשון אמר:התכוונתי להוכיח מרמב"ן פרשת פנחס, שלא היתה כוונת התורה להזכיר כל בני השבטים, - שא"כ קשה אמאי לא הוזכרו שאר בני יוסף, -
אלא הזכירה רק ראשי משפחות להתייחס עליהן, (ולכן הזכירה גם חלק מבני בניו של השבטים),
ולפי"ז לכאורה מתורץ, ששאר בני יוסף, הצטרפו למשפחות מנשה ואפשרים, ולא התייחסו אחרי ראש משפחתן, כמו שלענין נחלה הצטרפו למנשה ואפרים.
(ולפי"ז מובן גם לשון הפסוק 'על שם אחיהם').
אשמח אם תבאר יותר
רד"ק - ויבאו אחיו לנחמו – פי׳: קרוביו ומיודעיו.בדברי הימים כתוב שאחיו של אפרים ניחמו אותו.
הרי שהיה לו יותר מאח אחד.
(אכן צ"ע הביאור שם)