קבר רחל סמוך לבית לחם או "קובור בני אשראאיל"?

עמנואל

משתמש ותיק
רש"י (מח ז) כותב בשם רבי משה הדרשן שהקבר סמוך לבית לחם כמדת תחום שבת, עוד כותב רש"י שהקבורה שם לעזרה לבניה שיעברו שם בדרכם לבבל בגלות הראשונה.

ויש לתמוה האם ומדוע הדרך לבבל הצפנית עברה דרך אזור בית לחם הממוקם מדרום לירושלים.

לעומת זאת פירש אבן עזרא כי "בעוד 'כברת' דרך" מלשון כביר, שהדרך אל בית לחם (מצפון) מקבר רחל אורכת זמן רב. בדרך זו דרכו פרשנים אחרים וע"ע רש"י שם.

ובשמואל כתוב שהמקום מצוי בגבול בנימין (מה שמוביל לצפונה של ירושלים)

בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי, וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם-קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן, בְּצֶלְצַח

הסימנים מובילים למקום היושב על דרך בית לחם מצפון לירושלים.

יש המזהים את המקום כקובור בני אשראיל
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
אוסיף על תמיהתו בדרך אגב - בכ"מ נקראת בבל 'צפון' - היא הרבה יותר מזרח מצפון ?
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:

הרמב"ן בראשית לה טז כותב

ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים שבח לאל הטוב והמיטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל... וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר לבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות, והרמה אשר בהר אפרים רחוק ממנה יותר משני ימים

ואולי לזה כיוון כבודו.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומלמד אמר:
אוסיף על תמיהתו בדרך אגב - בכ"מ נקראת בבל 'צפון' - היא הרבה יותר מזרח מצפון ?
כנראה היו מגיעים לשם דרך הצפון (בשל מגבלות הדרך)
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד ומלמד אמר:
אז מדוע א"כ בחרבן ירושלים היו צריכים לעבור דרך בית לחם?
לא יודע. היא גופא קשיא על קבורת רחל (כמ"ש לעיל). ואכן כמ"ש משמע ששאול הלך ממקומו של שמואל הנביא (הרמה - א-ראם) למקומו (בגבעה) ובדרך היה אמור לפגוש במקום קבורת רחל שני אנשים שישיבו לו את האתונות של אביו, כאשר מפורש שהמקום הוא מצפון לירושלים בגבול בנימין.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
אז מדוע א"כ בחרבן ירושלים היו צריכים לעבור דרך בית לחם?

אולי קשור?:

בראשית כה
וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה

כשהגלם נבוכדנצר ... כשהיו מוליכין אותן אצל ערביים, היו ישראל אומרים לשבאים [=לשוביהם] בבקשה מכם הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו ... ואלו יוצאים לקראתם ומביאים להם בשר ודג מלוח ונודות נפוחים, כסבורים ישראל שמלאים מים, וכשמכניסו לתוך פיו ופותחו, הרוח נכנסת בגופו ומת".
 
חלק עליון תַחתִית