פ' ויחי (מט, יד) יששכר חמור גרם - מעשה בהגר"א קוטלר זצ"ל

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במדרש אגדה (ובמקום אחר זה מובא בשם 'מדרש הגלוי') יששכר חמור גרם, אל תיקרי גרם אלא גרם, שהלך ראובן בשדה ומצא דודאים, ולא היה יודע מה הם, והלך ואסר חמורו בדודאים והלך לו, מה עשה החמור רצה לברוח ונעקרו הדודאים וצעקו צעקה גדולה, ומת החמור, כי כן דרך הדודאים שהעוקרם מת, וכשבא ראובן אצל חמורו וראהו מת, הבין שהיו דודאים, ולקחם ונתנם לאמו לאה, ונולד יששכר, ואותו החמור שהוציא הדודאים גרם ליששכר שנולד... (בראשית מט יד):

מעשה שהיה שבא אחד למרן הג"ר אהרן קוטלר זצ"ל ואמר לו "נראה לי שכדאי לך לשנות כך וכך בישיבה שלך".
אמר לו הגרא"ק זה לא מקובל עלי, ואין בדעתי לשנות דבר זה.
אמר הנ"ל להגרא"ק אני תורם הרבה מאוד כסף לישיבה, אני חושב שאתה צריך להתחשב בדעתי.
אמר לו הגרא"ק אכן אני מכיר לך טובה שאתה תורם הרבה לישיבה, ושכרך הרבה מאוד, אבל אין דעתי לשנות את ההנהגה הזאת.
שוב המשיך הנ"ל ואמר "הרי בלעדי לא היה לך ישיבה בכלל, והכל רק בזכותי, אז אתה צריך לקבל את מה שאני אומר לך לעשות.
ועמד הגרא"ק בדעתו ובשום פנים ואופן לא רצה לקבל את דעתו של אותו האדם. ויצא ההוא בחרי אף.

כשיצא ההוא מלפני הגרא"ק זצ"ל אמר למי שלידו, שיש מדרש שחמור גרם ליששכר שיולד, ודורש בזה את הפסוק "יששכר חמור גרם" ואמר את המדרש הנ"ל.
ואמר הרי יששכר זה ה"ישיבה בחורים" כידוע, וצריך להכיר טובה למי שגרם שהבחורים יוכלו ללמוד בישיבה.
אמנם הכרת הטוב צריך, אבל...
פון א טויטע חמור, נעמט מען נישט קיין עצות וויאזוי צו פירן א ישיבה!" [מחמור מת, לא מקבלים עצות איך לנהל ישיבה!].



 
 
חלק עליון תַחתִית