בשאר האבות וכן בכל המתים בתורה, כתוב מנין שנותיהם יחד עם מיתתם, כגון "ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה" ומיד "ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו", וכן הרבה, והיינו שמגיעים לידי סיכום של החיים זה בזמן המיתה שהיא שעת הסיכום אז מזכירים סך השנים, אבל אצל יעקב נמנו שנותיו ורק אחרי כל הפרשה, הבטחת יוסף לאביו, ברכות לבניו, רק אז נזכר המיתה, היינו הפרדה בין מנין שנותיו למיתתו. ענין זה צ"ב, אשמח אם יש למישהו פירוש הגון. אולי שיעקב אבינו לא מת והיינו שלשנותיו ולחייו ליכא קצבה. אבל אינו הגון.