בענין שיכל את ידיו
אין פירושו כמו שידוע בלשון העברית שהוא כמו לסכל ידיים ורגליים אלא מלשון להשתמש בשכל. ויל"ע בעיקר מלתא מדוע לא החליף מקומת אלא החליף ידיו, ובפשוטו י"ל דיותר קל להפך ידיים, א"נ לא רצה לפגוע במנשה, א"נ לא רצה לחלוק על יוסף בהדיא, אך טפי י"ל דעניינו שיש קשר וחיבור בין ב' הברכות, דיד אחת נוגעת בחברתה ומערבת ומשתפת ב' הברכות ביחד, דהנה ענין הברכה הוא האצלה ממדריגתו של המברך אל המבורך, ונעשה ע"י שאת כח התפילה שמתפלל בשעת הברכה משפיע ונותן להמתברך, וכך יש ענין דוקא בהשמה על הראש ודו"ק, ובזה בא יעקב לשלב שניהם, דאע"פ שהם שני שבטים מ"מ ברכתם אחת ומישך שייכי אהדדי.
עוד י"ל דשיכל את ידיו נמצא שהוא באופן שסגר חוליה בשרשרת ופתח חוליה חדשה, ובזה בא לסמל ההמשכיות.
אין פירושו כמו שידוע בלשון העברית שהוא כמו לסכל ידיים ורגליים אלא מלשון להשתמש בשכל. ויל"ע בעיקר מלתא מדוע לא החליף מקומת אלא החליף ידיו, ובפשוטו י"ל דיותר קל להפך ידיים, א"נ לא רצה לפגוע במנשה, א"נ לא רצה לחלוק על יוסף בהדיא, אך טפי י"ל דעניינו שיש קשר וחיבור בין ב' הברכות, דיד אחת נוגעת בחברתה ומערבת ומשתפת ב' הברכות ביחד, דהנה ענין הברכה הוא האצלה ממדריגתו של המברך אל המבורך, ונעשה ע"י שאת כח התפילה שמתפלל בשעת הברכה משפיע ונותן להמתברך, וכך יש ענין דוקא בהשמה על הראש ודו"ק, ובזה בא יעקב לשלב שניהם, דאע"פ שהם שני שבטים מ"מ ברכתם אחת ומישך שייכי אהדדי.
עוד י"ל דשיכל את ידיו נמצא שהוא באופן שסגר חוליה בשרשרת ופתח חוליה חדשה, ובזה בא לסמל ההמשכיות.
