חישוב הקץ

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'.
אולי אסור לשאול את זה, כי זה בכלל בקשת העתידות שכ' הראשונים שאסור,
אבל אין ברצוני לחקור רק לדעת, האם יש איזה קץ שכתוב ברבותינו שעדיין לא עבר זמנו?
אני שואל בכל הזהירות הנדרשת.
 

במבי

משתמש ותיק
אני לא רבותינו, אבל הבאתי קצה קצהו של קיצון שהוא ברבע השנה של שנת תשפ"א

במבי אמר:
לשון התוספתא בריש ברכות

רבי אומר ארבע משמרות הוי הלילה עונה אחת מעשרים וארבע לשעה והעת אחת מעשרים וארבע לעונה והרגע אחת מעשרים וארבע בעת ר' נתן אומר ג' אשמורות בלילה שנא' (שופטים ד) ראש האשמורת התיכונה אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה.

גודל תיבת נח

וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃

450,000=300×50×30

לחלק ל24 18750 לחלק שוב ל24 =781.25

 
 

חזק

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'.
אולי אסור לשאול את זה, כי זה בכלל בקשת העתידות שכ' הראשונים שאסור,
אבל אין ברצוני לחקור רק לדעת, האם יש איזה קץ שכתוב ברבותינו שעדיין לא עבר זמנו?
אני שואל בכל הזהירות הנדרשת.

 סוגיה מפורשת בסנהדרין בפרק חלק
גם הזמן המאוחר של רבי עקיבא עבר מלפני אלף שנה
תסתכל שם ברש"י שעושה את החשבון
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק אמר:
יונה בן יעקב אמר:
ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'.
אולי אסור לשאול את זה, כי זה בכלל בקשת העתידות שכ' הראשונים שאסור,
אבל אין ברצוני לחקור רק לדעת, האם יש איזה קץ שכתוב ברבותינו שעדיין לא עבר זמנו?
אני שואל בכל הזהירות הנדרשת.

 סוגיה מפורשת בסנהדרין בפרק חלק
גם הזמן המאוחר של רבי עקיבא עבר מלפני אלף שנה
תסתכל שם ברש"י שעושה את החשבון

התכוונתי גם להראשונים וכו'.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
הקץ של חבקוק, עדיין לא הגיע.
האריז"ל בספר הליקוטים ביאר את הפסוק בחבקוק. "כתוב חזון ובאר על הלוחות" וגו'
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
מ אלישע אמר:
הקץ של חבקוק, עדיין לא הגיע.
האריז"ל בספר הליקוטים ביאר את הפסוק בחבקוק. "כתוב חזון ובאר על הלוחות" וגו'

תואיל לפרט יותר?

הגנרא בסנהדרין מביאה שם את הקץ של חבקוק הנ"ל.
והאריז"ל בספר הליקוטים הסביר את הפסוק שהגמרא הביאה,
ולפי ההסבר הנ"ל עדיין לא הגיע (לא הקץ של חבקוק ולא של דניאל)
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
יונה בן יעקב אמר:
מ אלישע אמר:
הקץ של חבקוק, עדיין לא הגיע.
האריז"ל בספר הליקוטים ביאר את הפסוק בחבקוק. "כתוב חזון ובאר על הלוחות" וגו'

תואיל לפרט יותר?

הגנרא בסנהדרין מביאה שם את הקץ של חבקוק הנ"ל.
והאריז"ל בספר הליקוטים הסביר את הפסוק שהגמרא הביאה,
ולפי ההסבר הנ"ל עדיין לא הגיע (לא הקץ של חבקוק ולא של דניאל)
מה ההסבר הנ"ל?
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יש קיצים שלא נכתבו עד הסוף,
כמו הקץ של האדמור מקאמרנא זצ"ל שעדיין לא הגיע.
(איני יכול לפרש יותר, אע"פ שיאמרו שטעיתי בשורה השניה )
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
דניאל פרק יא
(לה) וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד:
רש"י : יכשלו לצרוף בהם - יכשלו בחשבון הקיצים שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם ויטעו בהם:
דניאל פרק יב
(י) יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ:
רש"י דניאל פרק יב פסוק י
רש"י דניאל פרק יב פסוק י
(י) יתבררו ויתלבנו - החשבונות האלה: ויצרפו - בהם רבים להבינם: והרשיעו רשעים - את החשבונות לחשבם שלא כמשפט וכשיכלו יאמרו אין עוד גאולה: ולא יבינו - אותם כל רשעים: והמשכילים יבינו - אותה בבא עת קץ:

מצודת דוד דניאל פרק יב פסוק י
והמשכילים - אבל המשכילים יבינו לתלות הדבר בטעות החשבון ולא יתייאשו מן הגאולה:
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
פשוט וברור [לי, עכ"פ] שיעקב לא בא לגלות 'תאריך'
הוא בא לגלות את הקץ עצמו, הוא רצה להביא את אחרית הימים
גם אם לא בפועל ממש, אז לפחות בדעת ופנימיות הלבבות

וזה הכונה 'את אשר יקרא אתכם באחרית הימים'
כלומר, מה שיקרא אותם בפועל בסוף, יהיה גלוי עתה
גילוי האור הגנוז ההולך מסוף העולם ועד סופו, מראשית עד אחרית
 

מ אלישע

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
דניאל פרק יא
(לה) וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד:
רש"י : יכשלו לצרוף בהם - יכשלו בחשבון הקיצים שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם ויטעו בהם:
דניאל פרק יב
(י) יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ:
רש"י דניאל פרק יב פסוק י
רש"י דניאל פרק יב פסוק י
(י) יתבררו ויתלבנו - החשבונות האלה: ויצרפו - בהם רבים להבינם: והרשיעו רשעים - את החשבונות לחשבם שלא כמשפט וכשיכלו יאמרו אין עוד גאולה: ולא יבינו - אותם כל רשעים: והמשכילים יבינו - אותה בבא עת קץ:

מצודת דוד דניאל פרק יב פסוק י
והמשכילים - אבל המשכילים יבינו לתלות הדבר בטעות החשבון ולא יתייאשו מן הגאולה:
רש"י דניאל פרק ח פסוק יד עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות. ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה וכו' ובטוחים אנו כי דבר אלקינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר וכו' והב' שאמר גבריאל לדניאל למטה בענין ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת היא, ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא, והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו, והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת

וכבר נודע בזה ביאור פשוט
 

במבי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
במבי אמר:
רבע השנה של שנת תשפ"א

=781.25

כשתסתיים שנת תשפ"א (מה עם האלפים? זה עוד שאלה) יסתיימו 781 שנים
אז 781.25 זה בר"ח טבת תשפ"ב

נראה לי שזה דווקא השנה, וה0.25 זה ברבע השנה שזה חודש שבט ור' צדוק כותב בצדקת הצדיק

‏[קעד] ע"י קלקול ופגם הברית נעלם אור תורה ח"ו כמ"ש אור זרוע לצדיק דייקא וכתיב תורה אור ‏וכן מכת חושך למצרים היא מכה הט' כנודע דבכל מקום מספר י' רומז לקומה שלימה והט' נגד אות ‏ברית קודש. שבמצרים זה לעומת זה הם שטופי זמה הי' להם חשך ולכל בנ"י אור במושבותם ‏דעמך כולם צדיקים. וגלות מצרים הי' לתקן קלקול הברית כמ"ש במק"א על מה שנתגלגל הגלות ‏ע"י מכירת יוסף ולכך אחר יציאת מצרים שתיקנו הברית בקושי השעבוד זכו לאור תורה. ולכך פ' ‏שובבי"ם מתחלת גלות מצרים עד אחר מ"ת מיוחד לתיקון הברית. והוא בחודש שבט שנברא באות ‏הצדי"ק כמ"ש בס' יצירה [וט' מתחלף בצ' בארמי לרוב כמ"ש בהגהות הערוך והוא כטעם אמרו ‏צדיק כי טוב. דהפוגם נקרא רע כדאי' בזוהר] ואמרי' בשבת (עז:) דכך הוא סדר ברייתו של עולם ‏ברישא חשוכא והדר נהורא בודאי מאחר שבדברים הטבעיים יסד הש"י כך ודאי כך הוא עיקר ‏הרצון וכמ"ש מקום שבע"ת עומדין כו' הגם דחלילה לומר אחטא ואשוב ולעשות כן בבחירתו משום ‏דאין מספיקין. מ"מ מעצמו נעשה כן דאין אדם צדיק בארץ וגו' אפי' יוסף הצדיק אז"ל (סוטה לו:) ‏דיצאו י' טפין ע"פ ויפוזו וגו' ואפי' ישי אבי דוד שמת בעטיו של נחש אז"ל (מ"ר ר"פ תזריע) בעוון ‏מלא כו'. וכן יסוד בנין בית דוד ומשיח בפרץ הי' מקודם ער ואונן חשוכא. וכך הוא הסדר והעם ‏ההולכים בחשך ראו אור גדול מופלג ממי שאינו הולך בחושך. ובכל מקום חושך דכתוב היינו ‏חשכות מאור תורה ולא בצרות עוה"ז לבד. וכן אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל הוא ע"י חושך זה ‏שהוא עטיו של נחש דעשו הרשע שפגע בכף ירך יעקב כנודע. ותיכף כשהגיע ח"ו לכך ושב ורפא יקו ‏לאור כההוא דמטא זרזפא דמיא ארישי' אמר כו' מאשפות ירים אביון (יומא פז.): ‏

והגאולה העתידה היא בסוד האות צ'
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
במבי אמר:
אבר כיונה אמר:
במבי אמר:
רבע השנה של שנת תשפ"א

=781.25

כשתסתיים שנת תשפ"א (מה עם האלפים? זה עוד שאלה) יסתיימו 781 שנים
אז 781.25 זה בר"ח טבת תשפ"ב

נראה לי שזה דווקא השנה, וה0.25 זה ברבע השנה שזה חודש שבט

781.25 = שבע מאות שמונים ואחת ורבע
מסכים או לא?
לא הבנתי את ה"נראה לי"
 

במבי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
במבי אמר:
אבר כיונה אמר:
כשתסתיים שנת תשפ"א (מה עם האלפים? זה עוד שאלה) יסתיימו 781 שנים
אז 781.25 זה בר"ח טבת תשפ"ב

נראה לי שזה דווקא השנה, וה0.25 זה ברבע השנה שזה חודש שבט

781.25 = שבע מאות שמונים ואחת ורבע
מסכים או לא?
לא הבנתי את ה"נראה לי"

בתחילה זה היה נראה לי כגיל האדם שאם הוא  בן 13 ורבע הוא בן 13.25 וכך גם בחישוב שנים שרבע שנה אחר ר"ה כהיום היא 781.25

אך גם אם לא כך, לא קשה מידי שהרי יש את ה"כולל" הגואל בהפרשי 1.
 
חלק עליון תַחתִית