פרשת ויגש כמה נכדות היו ליעקב

האחד בא לגור

משתמש ותיק
"בניו ובני בניו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא איתו מצרימה "
ונחלקו רש"י והרמב"ן ,האם בנות בניו כולל את שרח ויוכבד ,או רק את שרח .
ויש לתמוה טובא ,הרי העולם מחציתו זכרים ומחציתו נקבות ,ואיך יתכן שעל חמישים ושש או חמישים ושבע בנים ,תהיה רק בת אחת או שנים ?
ואולי אפשר לומר, שבאמת היו ליעקב עוד הרבה נכדות ,רק שכיון שנישאו ליושבי הארץ הכנענים, נשארו עם בעליהם בארץ כנען ולא ירדו למצרים, וכמו שנשי בני יעקב ירדו איתם למצרים, וצ"ע .
 

אור זרוע

משתמש ותיק
העמק דבר בראשית פרק מו
(ז) בנותיו ובנות בניו. פרש"י יוכבד ושרח, והפלא לומר שבני יעקב לא הולידו כולם רק זכרים ולא נקבות, אלא נראה דגם המה הולידו הרבה נקבות, אלא שלא היו בכלל שבעים נפש, ולא עוד אלא דיעקב עצמו היו לו עוד בנות מנשיו כמשמעות הכתוב לעיל ל"ה ויקמו כל בניו וכל בנותיו, אלא שלא נזכרו בשמם משום שלא היה בהם ענין נוגע לאומה ישראלית, כמו שאירע ע"י דינה, ואל תתמה שהרי גם באברהם אבינו איכא תנא בב"ב דקמ"א שהיה לו בת, ולא נזכרה בתורה משום שלא יצא ממנה זכרון בישראל לדורות, וה"נ היה ביעקב אבינו. ולא תקשה ממה שכתוב כל הנפש הבא לבית יעקב שבעים, דודאי הי' יותר משבעים, אלא שבעים אלו היו מכוונים נגד שבעים שרי אוה"ע כמש"כ בשירת האזינו בפסוק בהנחל עליון גוים, וגם היו משונים מטבע שארי בני אדם, שהרי שמעון ולוי בני י"ג הרגו עיר ומלואה, אף על גב שהיו כמה אנשים שלא מלו עצמם כמש"כ לעיל שם ל"ד כ"ד, וער ואונן נשאו אשה להוליד, וכן פרץ הוליד בני ז' וח', ודינה בת שש כבר היתה ראויה לאיש לרדוף אחריה, וכן היו כל שבעים נפש, משא"כ שארי בנים שהולידו לא היו אלא כשארי בני אדם, ע' מש"כ להלן מ"ח ו' ביוסף ונ' כ"ג במנשה:
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
העמק דבר בראשית פרק מו
(ז) בנותיו ובנות בניו. פרש"י יוכבד ושרח, והפלא לומר שבני יעקב לא הולידו כולם רק זכרים ולא נקבות, אלא נראה דגם המה הולידו הרבה נקבות, אלא שלא היו בכלל שבעים נפש, ולא עוד אלא דיעקב עצמו היו לו עוד בנות מנשיו כמשמעות הכתוב לעיל ל"ה ויקמו כל בניו וכל בנותיו, אלא שלא נזכרו בשמם משום שלא היה בהם ענין נוגע לאומה ישראלית, כמו שאירע ע"י דינה, ואל תתמה שהרי גם באברהם אבינו איכא תנא בב"ב דקמ"א שהיה לו בת, ולא נזכרה בתורה משום שלא יצא ממנה זכרון בישראל לדורות, וה"נ היה ביעקב אבינו. ולא תקשה ממה שכתוב כל הנפש הבא לבית יעקב שבעים, דודאי הי' יותר משבעים, אלא שבעים אלו היו מכוונים נגד שבעים שרי אוה"ע כמש"כ בשירת האזינו בפסוק בהנחל עליון גוים, וגם היו משונים מטבע שארי בני אדם, שהרי שמעון ולוי בני י"ג הרגו עיר ומלואה, אף על גב שהיו כמה אנשים שלא מלו עצמם כמש"כ לעיל שם ל"ד כ"ד, וער ואונן נשאו אשה להוליד, וכן פרץ הוליד בני ז' וח', ודינה בת שש כבר היתה ראויה לאיש לרדוף אחריה, וכן היו כל שבעים נפש, משא"כ שארי בנים שהולידו לא היו אלא כשארי בני אדם, ע' מש"כ להלן מ"ח ו' ביוסף ונ' כ"ג במנשה:
יש"כ על הבאת הדברים
אבל עדיין קשה לי על דבריו ,שהרי על נשי בני יעקב התורה כן מציינת , "מלבד נשי בני יעקב" אף שלא היו כלולים במיוחדות של ה"שבעים" ומה נשתנו נכדותיו ולמה עליהם לא נאמר מלבד שאר בנות בניו ?
 

שבחי ירושלים

משתמש רגיל
ק"ק על העמק דבר,
שהרי יודעים אנו שעפ"י התורה הולכים בתר הבת לענין דת.
אך מובן מדוע השבטים נכללו משום שנשותיהם נתגיירו,
אך לענין בנות יעקב הרי שצאצאיהם הם גם מבני ישראל.
ואולי הן הם הניצוצות ההולכים לצוץ בביאת המשיח.
 

בר נפחא

משתמש ותיק
רק שכיון שנישאו ליושבי הארץ הכנענים, נשארו עם בעליהם בארץ כנען ולא ירדו למצרים,
חלילה לחשוב כן על זרע יעקב ושיזלזל בציווי אביו לא תיקח מבנות הכנעני.

ולקו' הנצי"ב, י"ל שבני יעקב התפללו כל ימיהם שלא יוולד להם בת משום שיהיה קשה להם הקושיא למי להשיאה, שעדיין לא היו הרבה מבנ"י,
עוי"ל שעשו כרבא יכולני לעשות כל בניי זכרים
 

שבחי ירושלים

משתמש רגיל
הרב @בר נפחא, צודק,
ואם כן גם לי קשה,
כיון שידוע שלשיטה אחת המובא ברש"י השבטים התחתנו עם תאומותיהם שנולדו איתם.
א"כ כן היו בנות,
ואם לא תלך לפי שיטה זו א"כ איך התחתנו בני יעקב הרי "לא תיקח מבנות הכנעני".
וא"כ איך יהודה הלך ונתן לבניו את "תמר".
 

הבוחן

משתמש ותיק
הרב @בר נפחא, צודק,
ואם כן גם לי קשה,
כיון שידוע שלשיטה אחת המובא ברש"י השבטים התחתנו עם תאומותיהם שנולדו איתם.
א"כ כן היו בנות,
ואם לא תלך לפי שיטה זו א"כ איך התחתנו בני יעקב הרי "לא תיקח מבנות הכנעני".
וא"כ איך יהודה הלך ונתן לבניו את "תמר".
רש"י בראשית פרק מו
ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן. מצאתי בויקרא רבה (ד ו) עשו שש נפשותש היו לו והכתוב קורא אותן (לעיל לו ו) נפשות ביתו, לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:
שפתי חכמים בראשית פרשת ויגש פרק מו פסוק ז אות פ
ואם תאמר והרי גם כתיב בנותיו לשון רבים, והרי לא היה לו רק דינה,
ואין לומר כרבי יהודה דאמר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום,
דהא לפני ירידתן מתו כדפירש רש"י בסמוך (פ' כ"ו ד"ה כל), וגם אין לומר כרבי נחמיה דאמר כנעניות היו ומהו בנותיו כלותיו, שאין אדם נמנע מלקרות לחתנו בנו ולכלתו בתו, (הובא ברש"י פרשת וישב (ל"ז ל"ה) על פסוק ויקומו כל בניו כו'), דהא יוצאי ירכו קחשיב כאן. (נח"י),
ולי נראה ליישב שדרך הכתוב כשמדבר בייחוסי הרבים יאמר ביחיד לשון רבים, כמו (לקמן פ' כ"ג) ובני דן חושים, ובני פלוא אליאב (במדבר כ"ו ח'), ומכל מקום אף על גב דבנותיו קאי אדינה לחוד, אפילו הכי היכא דאיכא לרבויי מרבינן ולא סמכינן אשינויא דחיקא, ולכן פירש סרח ויוכבד
וכן משמע בבבא בתרא (דף קמ"ג ב). ואין להקשות איפכא בפסוק ויקומו לנחמו (לעיל ל"ז ל"ה) מנא ליה לרבי יהודה לומר תאומות ולרבי נחמיה כלותיו, דילמא דינה לבדה היתה כמו הכא, דשאני התם דכתיב וכל בנותיו, אם כן שמע מינה דאיכא יחוסי דרבים כנזכר לעיל:
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אסנת אשת יוסף היתה נכדתו של יעקב [ע"י דינה] ואינה בכלל השבעים נפש.
הוכחה יפהפיה !!!
אם כי זה לא מפו' בפסוקים אלא מדרש
מעניין אם מישהו מדבר ע"ז
ויותר מסתבר שלמדרשים הנ"ל, באסנת יושלם מנין ה70... ובזה יבואר
א. בני לאה 33 ובכללם אי אתה מוצא אלא ל"ב, שהרי אסנת בת דינה מבני לאה, והוזכרה אצל בני רחל
ב. הבאים מצרימה ששים ושש, שהרי אסנת היתה במצרים כבר
ג. אבל יחד עם אלו שהיו במצרים הרי 70 נפש
 

שבחי ירושלים

משתמש רגיל
ואולי אולי,
הרי אדם שאינו ניא קרוי חצי אדם,
ורק כאשר נישא קרוי אדם - נפש.
לפיכך שבעים נפש - שבעים אנשים,
ואלו שהתחתנו הרי שאשתו כגופו,
ודינה שלא נישאה - רק בעל כרחה.
וסרח ויוכבד שעדיין לא נישאו לפיכך מנתה אותם התורה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
הרי אדם שאינו ניא קרוי חצי אדם,
ורק כאשר נישא קרוי אדם - נפש.
אם כך, הרי שלא מובן למה נמנו
ודינה שלא נישאה - רק בעל כרחה.
וסרח ויוכבד שעדיין לא נישאו לפיכך מנתה אותם התורה.
הרי אינם קרויים נפש...
ולכה"פ ימנו לחצאין, ונמצא שיש כאן 68.5 נפש
 

מהו דתימא

משתמש ותיק
אם כך, הרי שלא מובן למה נמנו

הרי אינם קרויים נפש...
ולכה"פ ימנו לחצאין, ונמצא שיש כאן 68.5 נפש
אין הכוונה שמי שאינו נשוי אינו אלא חצי, אלא שכשהוא נשוי - הוא ואשתו אחד
תיקח דוגמא מהמנהג הידוע של דמי חנוכה, כמה מחלקים לרווק וכמה לשניים הנשואים יחד, ותבין:)
 
חלק עליון תַחתִית