הסימן של ויג"ש מוזכר כבר בפוסקים - א"ר סי תרפה סק"ד, והו"ד בפמ"ג שם.
והרעיון הוא כיון שר"ח חל ביום ד', ולא שייך ליום ו', זה רק בתורת רמז.
ולא מתאים לעשות מכך שחוק והיתול.
אליה רבה סימן תרפה
(ד) שבט ר"ח שלו וכו'. מצאתי כתוב, לעולם כשחל ר"ח שבט ביום ד' אז הוא קור ושלג גדול באותו חורף, והסימן הוא ויג"ש, ר"ת י'ום ו' ג' ש'בט, כי אז הוא כך בדוק ומנוסה, והיירא דבר ה' הניס וגו' (אייזק דרשן): @אברהם משה יש"כ