בראשית (מג,יד): 'וקל שד-י יתן לכם רחמים לפני האיש', וברש"י: 'מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם'.
צריך ביאור דברי רש"י, מה שכתב מעתה וכו', מה בא לומר בזה, ומה הלשון מעתה ?
והנה לפני זה שם כתוב 'ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים', וגם כאן צ"ב לשון 'אם כן'.
צריך ביאור דברי רש"י, מה שכתב מעתה וכו', מה בא לומר בזה, ומה הלשון מעתה ?
והנה לפני זה שם כתוב 'ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים', וגם כאן צ"ב לשון 'אם כן'.
ונראה בביאור הדברים, ע"פ מה שכתב רש"י [לגבי עשו] בבראשית (לב,ט) וז"ל: 'התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה'.
והנה בפסוקים הקודמים כאן מבואר התחייבות יהודה לערוב לבנימין והסכמת יעקב לזה בניגוד להתחייבות ראובן, ועי' רמב"ן שביאר הטעם "הנה יעקב לא בטח בראובן כאשר בטח ביהודה, כי יהודה גבר באחיו".
ונראה א"כ, שבעצם התחייבות יהודה יש משום 'מלחמה' אם יצטרכו לזה, בגלל גבורתו הידועה. ולכן אמר, אם כן, שמלחמה יש לנו כבר, מאחר ויהודה הוא זה שמתחייב, קחו מזמרת הארץ וכו', ובזה יהיה לנו גם 'דורון', ומעתה שיש לנו כבר מלחמה ודורון, חסר רק תפילה, ולכן וקל שד-י יתן וגו', הריני מתפלל עליכם.