"את שני בני תמית" האם היו לראובן רק ב' בנים?

במבי

משתמש ותיק
שאלני חברותתי עה"פ וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ (מב-לז)
האם היו רק שני  בנים לראובן? הרי כתוב וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ (מו-ט)
 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
אני חשבתי שזה גם כנגד יוסף שראובן לקח אחריות למען הציל אותו להשיבו אל אביו ונכשל בכך, ועכשיו כשפיחד יעקב מאובדן בנה השני של רחל הציע ראובן להמית את שתי בניו אם לא ישיבו.
 

עמנואל

משתמש ותיק
עוד פירשו ע"ד פשט
ר"ש בן חפני - הגדולים והמיוחדים שבהם והיו שנים, או שהיו רק שניים ואח"כ ילדה תאומים (להדביק הזמן)
תוספות (גליס) - חצרן וכרמי גימטריה שמעון ובנימין והיינו כנגד השניים הנעדרים
אור החיים - שניים שהיו לפניו
וע"ע ט"ז מ"ש ע"ד דרש
 

מנצפך

משתמש רגיל
תורת משה - חת"ס:
את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך, ברש"י איתא לא קבל יעקב דבריו אמר בכור שוטה הוא זה הוא אמר בני תמית וכי בניו הם ולא בני י"ל דראובן כוון במה שאמר שני בני תמית היינו שיטול מהם חלק בכורה דמצינו שדרשו חכז"ל על יהושע וכלב חיו מן האנשים היינו שנטלו חלקם בארץ, ופירשו חיו על הירושה ה"נ תמית שיטול מהם חלק בכורה ויחסר מהם חלק ירושת בכור שבניו יחשבו כב' שבטים ויעקב כבר לקח ממנו חלק בכורה במעשה בלהה ובב"ב דף קכ"ז קרי ליה לבכור שאינו נוטל פי שנים בכור שוטה עיי"ש ובזה יש לפרש דממ"נ לא קבל יעקב דבריו דאם כוונת ראובן שיטול ממנו חלק בכורה הא כבר שוטה הוא שלא יטול ירושת חלק בכורה ואם כוונתו באמת להמית בניו ממש וכי בניו הם ולא בני:
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
במבי אמר:
שאלני חברותתי עה"פ וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ (מב-לז)
האם היו רק שני  בנים לראובן? הרי כתוב וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ (מו-ט)

 לא ברור מה קשה באותו זמן היו לו ב' ולאחר מכן נולדו עוד ב'
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלמה בן דוד 15 אמר:
במבי אמר:
שאלני חברותתי עה"פ וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃ (מב-לז)
האם היו רק שני  בנים לראובן? הרי כתוב וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃ (מו-ט)

 לא ברור מה קשה באותו זמן היו לו ב' ולאחר מכן נולדו עוד ב'
זה היה באותה התקופה ולא שייך לתרץ כן דהרי מייד שיוסף התוודע לאחיו הוא שלח לקרוא ליעקב ומשפחתו
 
 

איש גלילי

משתמש ותיק
פירושו של שלמה בן דוד אינו מופקע, כי יתכן לומר שחצרון וכרמי נולדו בשנה שבין דברים אלו לרדת יעקב למצרים (אפשר גם לומר שנולדו בכרס אחד, אבל יש מספיק זמן גם בלי זה).
הרב במבי, שים לב שדברי ראובן נאמרו כששבו מהפעם הראשונה שהיו במצרים, ולא לפני שיצאו בפעם השניה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
רמב"ן בראשית פרק מב
ואמר את שני בני, והם היו ארבעה
שלמה בן דוד 15 אמר:
לא ברור מה קשה באותו זמן היו לו ב' ולאחר מכן נולדו עוד ב'
במבי אמר:
לא שייך לתרץ כן...ו
איש גלילי אמר:
פירושו של שלמה בן דוד אינו מופקע
מה הכוונה "לא ברור מה קשה" הרי הרמב"ן כותב שהיו לו אז ארבע בנים, אז זה מה שקשה, מקסימום אתה יכול לשאול "לא ברור מנ"ל להרמב"ן שהיו אז ארבע". ועל מש"כ "שזה אינו מופקע" (שאז היו לו רק שנים) זה תמוה, שהרי הרמב"ן כותב להדיא שהיו לו ארבע, א"כ זה כן מופקע.
 

איש גלילי

משתמש ותיק
הרמב"ן נקט בפשטות שהיו לו ארבע, וזהו לכאורה הפשט הפשוט. ואת הקושיא ממה שהזכיר שנים אפשר ליישב בנקל (כמו שיישב הרמב"ן), כך שאין צורך להעמיד שעדיין לא נולדו.
ובכל זאת זה לא מופקע לומר שהיו לו אז רק שנים. וזה גם לא מופקע לפרש אחרת מהרמב"ן.
 
חלק עליון תַחתִית