אם כן איפוא מה ביאור המילה "איפוא"

ליפמן

משתמש ותיק
לשון רש"י 
אפוא - כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן המלה בלשון עברי. א"כ אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו.
לא הבנתי מה כוונת רש"י במשפט הראשון. ובמשפט השני כתב פירוש למילה אלא שחסר בלשון. כלומר שיש לקרוא "אם כן איפוא? - זאת עשו."
 

דבש לפי

משתמש ותיק
המילה אפוא (השונה מהמילה אֵיפֹה ביוד והה, אלא כתובה בלי יוד ובלי הה, ומסתיימת ברוב המקרא בויו ואלף, וברוב ספר איוב בוו בלבד) היא תמיד מילה שהעניין מובן גם בלעדיה (ובדרך כלל אפשר גם להחליפה במילים "אם כן", אבל כאן כתוב גם "אם כן" כך שזה לא מתאים), אלא שהיא מוסיפה משמעות כל שהיא, וכשרש"י מנסה להגדיר את המשמעות הלא ברורה שהמילה הזאת מוסיפה הוא מדמה זאת למילה "אֵיפֹה" שמשמעותה איה פֹה.
 

אמונה

משתמש ותיק
רש"י בראשית פרק כז פסוק לג
מי אפוא - לשון לעצמו, משמש עם כמה דברים. איפוא, איה פה, מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד: 

שפתי חכמים על רש"י הנ"ל
פירש שאינה מלה מורכבת מאיה ואיפה, רק הוא לשון בפני עצמו והוא משמש לכמה ענינים וכו': 

רד"ק בראשית פרק מג פסוק יא
(יא) אם כן אפוא - שלא אוכל לעכבו עתה, זאת עשו לכפר פני אדני הארץ: 


רד"ק בספר השרשים ערך 'אפוא'
אפוא. מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות (ישעיה כב, א.), ענינו עתה, וכבר פרשתיו בשרש איף.

ספורנו בראשית פרק מג פסוק יא
איפוא. מן ההכרח ראוי שזאת תעשו: 

ואונקלוס תרגם 'אפוא' - 'הכא'.

מחברת מנחם ערך 'אפוא'

אפוא. אם כן איפוא (בראשית מג, יא), אם לא אפו (איוב ט, כד), מלה זו איננה נגזרת מיתר המלים, והיא מיוחדת במתכונת כמשפטה, ולולי הענין לא נודע לה בנין. ופתרון איפא, כמו כה.‏
 

ליפמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונה אמר:
מי אפוא - לשון לעצמו, משמש עם כמה דברים. איפוא, איה פה, מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד:
אכן גם שם היה לי לשאול, מצד אחד נראה שאין פירוש מיוחד למילה, ומצד שני כן מפר מי ואיה. איפא הוא קיצור של איה פה. כלומר היכן? אם כן מהו מה שכותב שזה לתיקון הלשון?
 

במבי

משתמש ותיק
הרשב״ם כותב שהוא תיקון לשון כמו ״איזי״ שבתלמוד ולכ׳ הכוונה שהוא כמו מילת are וam באנגלית שהם רק לתיקון לשון ולא מהווים מילה מסויימת
 

אמונה

משתמש ותיק
הרא"ם כתב על דברי רש"י הנ"ל:
אפוא לשון יתר הוא לתקון המלה. כי היה די לומר "אם כן זאת עשו", אלא שבאה לתקון הלשון ויופיו, כאילו אמר: אם כן איה פה תקנה ועצה.

 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
הרשב״ם כותב שהוא תיקון לשון כמו ״איזי״ שבתלמוד ולכ׳ הכוונה שהוא כמו מילת are וam באנגלית שהם רק לתיקון לשון ולא מהווים מילה מסויימת
אגב המילה איזי ופירוש רשב"ם יש חולקים על זה וס"ל שפירוש המילה איזי היא "חביבי".

לגבי המילה איפוא, ודאי דאין למצוא מילה אחרת שתתן תרגום מדויק למילה זו, אבל העיקרון שלה ברור.
 
 
חלק עליון תַחתִית