יוסף לא שימש מיטתו ברעב, מה עם שאר האחים?

בבלי

משתמש ותיק
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות

יש תוס' בתענית יא. לגבי לוי וכן דעת זקנים מפורסם שנחלקו במחלוקת ב"ש וב"ה.
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שנתים הרעב ואמר ר' יהודה החסיד דמה שאסור לשמש מטתו כגון נביא ששמע מפי הקב"ה שעתיד להיות רעב כגון יוסף שידע הדבר בבירור על ידי חלום פרעה אבל לוי שלא היה יודע הדבר בבירור לא היה נאסר לו ויש מתרצין דלוי ויוסף פליגי בפלוגתא דתנאי דפליגי במסכת יבמות דאיכא מאן דאמר התם מצות פריה ורביה שני זכרים ואיכא מאן דאמר דלא קיים עד שיוליד זכר ונקבה ולוי סבר כמ"ד עד שיוליד נקבה ג"כ ולפיכך שמש כי עדיין לא נולדה לו נקבה ואמרינן במס' תענית חשוכי בנים משמשין מטותיהן בשנ' רעבון כדי לקיים מצות פריה ורביה ויוסף ס"ל כמ"ד שני זכרים ולפיכך לא רצה לשמש כי כבר קיים
ציטוט מהדעת זקנים
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות
בלי לענות על השאלה, רק אעיר שלא בהכרח כלל שקיימו האחים את המצוות ולא בהכרח כלל שקיימו דבר זה.
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
יש על התוס' הנ''ל ראגוצובער מרתק.
דשם כתב תוספות שזה אינו אלא למתנהג בחסידות ויוסף החמיר ע''ע ולוי לא החמיר ע''ע.עיי''ש ודו''ק.
וכתב הראגוצובער דיוסף כיוון שידע שיבוא רעב ממילא כשנשא את בת פויפרע כהן אן התנה בתנאי כתובה שהיא תמחל לו על עונתה משום שאסור לשמש וכו'. וממילא אדעתה דהכי נסבה ומחלה.
אולם לוי שהיה בארץ ישראל ולא ידע את כל דבר החלום ופשרו ועד מתי ימשך הרעב הרי היה מחוייב בקיום עונתו ולא יכולה היתה למחול לה ולכן קיים.
ודו''ק.
 

בן ראם

משתמש ותיק
בפי' רש"י על "למה תתראו" כ' דלהם לא היה רעב. ומצד הנכרים שסביבם לא פשוט שצריך להצטער בגללם. ועיין באוה"ח הקדוש שדן כך, ועיין גם בפרדס יוסף על המקום. (בראשית מ'א פס' נ)
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות
בלי לענות על השאלה, רק אעיר שלא בהכרח כלל שקיימו האחים את המצוות ולא בהכרח כלל שקיימו דבר זה.
 

דעת תוס' חולין צא. ד''ה כמאן שהאחים קיימו המצוות
 

הלומד ילד

משתמש רגיל
תרשו לי לשאול בדרך אגב, מה הראיה מיוסף שלא שימש מיטתו בשני רעבון, הרי עדיין היה מותר לשמש מיטתו גם בשנות הרעב כיון שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה כיוון דהיה לו ב' בנים ולא בן ובת, וביותר הראיה צ"ע כיון דאם לא היו נולדים בטרם תבוא שנת הרעב היה וודאי מותר לשמש בשנת הרעב
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות

בית יוסף אורח חיים סימן תקעד
והא דאמרינן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון. מייתי לה בגמרא מדכתיב (בראשית מא נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב וכתבו התוספות (ד"ה אסור) וא"ת הרי יוכבד נולדה בין החומות (עי' סוטה יב.) ואותו העת עת רעב היה ועל כרחך שימשו מטותיהן בשני רעבון וי"ל דלכ"ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות ויוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שימשו. ומה"ר אליה מזרחי זכרונו לברכה כתב בפרשת ויהי מקץ (שם) דשמא י"ל דכיון דאי אפשר לבטל מפריה ורביה אא"כ יש לו נקבה בכלל בניו (עי' יבמות סא:) כל זמן שלא נולדה ללוי בת חשוך בנים מיקרי והותר לשמש וקשה לי דאם כן גם יוסף היה מותר לשמש שלא היתה לו בת דאם כן היה מונה אותה הכתוב בשבעים נפש. והר"ן (ב: ד"ה ההולך) תירץ דאיסור תשמיש המטה בשני רעבון אינו אלא משום שישראל שרויין בצער ויורדי מצרים יודעים היו בעצמם שהם שבעים ויוסף נמי יודעים היו בו שהוא שרוי בריוח אבל יוסף היה סבור שהן שרויים בצער ולפיכך לא שימש עכ"ל והא דקאמר הר"ן שהיו יודעים ביוסף שהוא שרוי בריוח איני יודע מהיכן ידע שהיו יודעים כן תשעה חדשים או שבעה קודם ירידתם למצרים שמפשטי הכתובים נראה שלא ידעו ממנו אם חי אם מת עד שנתודע להם ותיכף ירדו למצרים ואז נולדה יוכבד ונמצא ששימש לוי תשעה חדשים או שבעה קודם לכן ולי נראה שקודם מתן תורה לא הוה מיתסר לשמש בשני רעבון והא דמייתי מוליוסף יולד שני בנים וגו' אסמכתא בעלמא הוא ומיתורא דבטרם תבוא שנת הרעב דייק ליה דאחר שבא שנת הרעב אסור לשמש אחר שניתנה תורה ותדע שכן הוא דהא חשוכי בנים משמשים מטותיהם בשני בצורת ויוסף קודם שנולדו לו שני בנים חשוך בנים היה ומותר היה לו לשמש אפילו אם היו שני רעבון וא"כ היכי מייתי מיניה הילכך ודאי משמע דאסמכתא בעלמא הוא: 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
בפי' רש"י על "למה תתראו" כ' דלהם לא היה רעב. ומצד הנכרים שסביבם לא פשוט שצריך להצטער בגללם. ועיין באוה"ח הקדוש שדן כך, ועיין גם בפרדס יוסף על המקום. (בראשית מ'א פס' נ)
הר"ן על הרי"ף מסכת תענית דף ב עמוד ב
אסור לאדם שישמש מטתו בשני רעבון. ואף על גב דאמרינן בפרק יש נוחלין (דף קכ א) גבי יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות ואכתי היה רעב דכתיב כי זה שנתים וגו' ועוד חמש שנים היינו טעמא משום דאיסור תשמיש בשני רעבון אינו אלא משום שישראל שרויין בצער ויורדי מצרים יודעין היו בעצמן שהן שבעים ויוסף נמי יודעין היו בו שהוא שרוי בריוח אבל יוסף היה סבור שהן שרויין בצער ולפיכך לא שמש:

 
 

בת עין

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות

על בנימין מפורש בזוהר הקדוש (פרשת ויצא קנג) שלא שימש כל זמן שהיה יעקב באבלו של יוסף (שזה כולל את שתי שנות הרעב) -
 
תרי צדיקי, יוסף הצדיק ובנימין הצדיק.
וכי בנימין צדיק הוה, אין, דכל יומוי לא חטא בהאי את קיימא, ואף על גב דלא אזדמן ליה עובדא כיוסף, אי הכי אמאי אקרי צדיק, אלא כל יומוי דיעקב הוה באבלא דיוסף, לא שמש ערסיה, ואי תימא דכד אתנטיל יוסף מיעקב רביא הוה ולא נסיב, ואת אמרת דלא שמש ערסיה, אלא אע"ג דאזדווג, לבתר לא בעא לשמשא ערסיה.
 

בן ראם

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
הר"ן על הרי"ף מסכת תענית דף ב עמוד ב
אסור לאדם שישמש מטתו בשני רעבון. ואף על גב דאמרינן בפרק יש נוחלין (דף קכ א) גבי יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות ואכתי היה רעב דכתיב כי זה שנתים וגו' ועוד חמש שנים היינו טעמא משום דאיסור תשמיש בשני רעבון אינו אלא משום שישראל שרויין בצער ויורדי מצרים יודעין היו בעצמן שהן שבעים ויוסף נמי יודעין היו בו שהוא שרוי בריוח אבל יוסף היה סבור שהן שרויין בצער ולפיכך לא שמש:
ייש"כ!! אכן זאת ועוד...
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הלומד ילד אמר:
תרשו לי לשאול בדרך אגב, מה הראיה מיוסף שלא שימש מיטתו בשני רעבון, הרי עדיין היה מותר לשמש מיטתו גם בשנות הרעב כיון שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה כיוון דהיה לו ב' בנים ולא בן ובת, וביותר הראיה צ"ע כיון דאם לא היו נולדים בטרם תבוא שנת הרעב היה וודאי מותר לשמש בשנת הרעב
אני מעלה כאן את המהדורה המעודכנת של ספרי, ועי' במה שהארכתי בזה באו''ח סי' תקעד.
הצג קובץ מצורף אור חדש החדש.pdf .
 
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
בפי' רש"י על "למה תתראו" כ' דלהם לא היה רעב. ומצד הנכרים שסביבם לא פשוט שצריך להצטער בגללם. ועיין באוה"ח הקדוש שדן כך, ועיין גם בפרדס יוסף על המקום. (בראשית מ'א פס' נ)
גם ליוסף לא היה רעב...
[חוץ מהעובדה שזה שיעקב שלחם שנית מראה שגם להם היה רעב..]
 

בן ראם

משתמש ותיק
בבלי אמר:
בן ראם אמר:
בפי' רש"י על "למה תתראו" כ' דלהם לא היה רעב. ומצד הנכרים שסביבם לא פשוט שצריך להצטער בגללם. ועיין באוה"ח הקדוש שדן כך, ועיין גם בפרדס יוסף על המקום. (בראשית מ'א פס' נ)
גם ליוסף לא היה רעב...
[חוץ מהעובדה שזה שיעקב שלחם שנית מראה שגם להם היה רעב..]
עיין בהודעה לעיל שהצטער בגלל האחים
 
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
בבלי אמר:
בן ראם אמר:
בפי' רש"י על "למה תתראו" כ' דלהם לא היה רעב. ומצד הנכרים שסביבם לא פשוט שצריך להצטער בגללם. ועיין באוה"ח הקדוש שדן כך, ועיין גם בפרדס יוסף על המקום. (בראשית מ'א פס' נ)
גם ליוסף לא היה רעב...
[חוץ מהעובדה שזה שיעקב שלחם שנית מראה שגם להם היה רעב..]
עיין בהודעה לעיל שהצטער בגלל האחים
סוגריים
 

בן ראם

משתמש ותיק
בבלי אמר:
בן ראם אמר:
בבלי אמר:
גם ליוסף לא היה רעב...
[חוץ מהעובדה שזה שיעקב שלחם שנית מראה שגם להם היה רעב..]
עיין בהודעה לעיל שהצטער בגלל האחים
סוגריים
אכן. החשבון הוא על השנה הראשונה, ויש באמת שמקשים דיוכבד נולדה בסוף שנה שניה. עיי"ש
 
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
בכל קבצי בעלי התוס' על התורה הקשו כן על לוי, ובריב"א כתב לחדש שלוי שימש מיטתו רק לאחר שנתגלה יוסף ושהו ז' או ט' חדשים עד שירדו למצרים ונולדה יוכבד בין החומות.
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
בבלי אמר:
מזה שכתוב על יוסף שנולדו לו שני ילדים "בטרם תבוא שנת הרעב" לומדים שלא שימש מיטתו בזמן רעב.
מה עם שאר האחים ויעקב?

אשמח לתשובות עם מקורות
להעיר דמפורש בתורה גבי אברהם יצחק דשימשו מיטותיהם על אף שהיה רעב.
ואולי יש לחלק, כיוון שבזמנם היה מקומות שהיה רעב והיה מקומות (כמו במצרים) שלא היה רעב, והאסור הוא מצד המקום, ולכן כשהגיעו למצרים ששם לא היה רעב כן שמישו מיטותיהם.
איברא דיש לדחות זאת, דא''כ, נאמר שהיות ובמקום של יוסף לא היה רעב, לכן כן היה צריך לשמש מטתו, אך מכך שלא שמש מיטתו כנראה שלא תלוי במקום.
אך לפי מה שהובא לעיל ממסכת תענית שחשוכי בנים כן משמשים מיטותיהם, ניחא גבי אברהם, אך גבי יצחק אין לומר כן, דהא כבר נולדו לו יעקוב ועשו, ואיך שמיש מיטתו?! 
ובאם נאמר שזהו מפני שלא נולד לו בת, הרי אין לומר כך- כיוון ש-א. הרי נולדה לו דינה מיעקוב, וזה מספיק כדי שיצא יד''ח, ב. ובאם נאמר שאינו עוזר, יוצא שהסתלק ללא שקיים מצווה זו?!, וא''כ וודאי שאין לומר כן.


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
הלומד ילד אמר:
תרשו לי לשאול בדרך אגב, מה הראיה מיוסף שלא שימש מיטתו בשני רעבון, הרי עדיין היה מותר לשמש מיטתו גם בשנות הרעב כיון שעדיין לא קיים מצוות פריה ורביה כיוון דהיה לו ב' בנים ולא בן ובת, וביותר הראיה צ"ע כיון דאם לא היו נולדים בטרם תבוא שנת הרעב היה וודאי מותר לשמש בשנת הרעב
אני מעלה כאן את המהדורה המעודכנת של ספרי, ועי' במה שהארכתי בזה באו''ח סי' תקעד.
אור חדש החדש.pdf.
אתה כותב בחוצפה כנגד רבינו הב"י. חזור בך.
 
 
חלק עליון תַחתִית