יושב אוהלים
משתמש ותיק
במאירי יבמות יז: על מה דאיתא בגמ' שם כל שנולד בשעת הזיקה אפילו בן יומו אפילו יצא ראשו זוקק ליבום - כתב וז"ל והוא הענין שנאמר בהגדה על אותן שתים נשים זונות שבאו לדין לפני שלמה, שהרי כשצוה שלמה לגזור את הילד החי והשיבה האחת תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו היה ראוי לאחרת להשיב את שלי היא נותנת לי וכשאמרה גם לי גם לך גו' סכלות היה ופתיות שלה ומה היה מכיר שלמה בדבר זה ומה תועלת היה רואה לה בדבריה אלא ששתי נשים אלו כלה וחמותה היו ומתו בעליהן בלא בנים אחרים אלא אלו השנים ומת ילד זה של הכלה וכל שמת תוך שלשים נדון כנפל והרי היא זקוקה ליבום וכשמצאה עצמה צריכה להמתין לאותו ולד של חמותה ותתעגן י"ג שנים החליפה חי במת כדי לומר שבנה הוא ותפטר משני צדדין שהרי תאמר שיש לה בן ואין לה יבם וכשאמר שלמה גזרו את הילד החי שמחה מפני שנוח היה לה בכך כדי לינשא בהיתר והרגיש שלמה בענין זה והשאירו לחמותה: עכ"ל.
וצ"ב למה צריך לומר שמתו שני הבעלים גם של הכלה וגם של החמות, יאמר רק שלא היה לחמות בנים אחרים חוץ מבעלה של הכלה, ותינוק זה שנולד עתה, וכן לכלה לא היו בנים אחרים חוץ מתינוק זה שנולד עתה, ומת ילד זה של הכלה, והרי היא זקוקה ליבום, וכשמצאה עצמה צריכה להמתין לאותו ולד של חמותה ותתעגן י"ג שנים החליפה חי במת כדי לומר שבנה הוא ותפטר משני צדדין שהרי תאמר שיש לה בן ואין לה יבם, (שהרי המת הוא אח היחיד של בעלה).
ולמה צריך לומר שמת גם בעלה של החמות, חמיה של הכלה, ואביו של התינוק השני?
[ואכן כתוב במאירי שכך "נאמר בהגדה", ואולי ידעו שכך היה, אבל למה צריך להזכיר את זה כדי להבין את הסיפור].
וצ"ב למה צריך לומר שמתו שני הבעלים גם של הכלה וגם של החמות, יאמר רק שלא היה לחמות בנים אחרים חוץ מבעלה של הכלה, ותינוק זה שנולד עתה, וכן לכלה לא היו בנים אחרים חוץ מתינוק זה שנולד עתה, ומת ילד זה של הכלה, והרי היא זקוקה ליבום, וכשמצאה עצמה צריכה להמתין לאותו ולד של חמותה ותתעגן י"ג שנים החליפה חי במת כדי לומר שבנה הוא ותפטר משני צדדין שהרי תאמר שיש לה בן ואין לה יבם, (שהרי המת הוא אח היחיד של בעלה).
ולמה צריך לומר שמת גם בעלה של החמות, חמיה של הכלה, ואביו של התינוק השני?
[ואכן כתוב במאירי שכך "נאמר בהגדה", ואולי ידעו שכך היה, אבל למה צריך להזכיר את זה כדי להבין את הסיפור].