מה איכפת ליעקב 'מה יאמרו'?

בלדד השוחי

משתמש ותיק
רש"י בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק א
ולי נראה פשוטו למה תתראו, למה יהיו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם.

מה איכפת לי' ליעקב מה יאמרו, ממנ"פ, אם ראוי הוא לבקש אוכל טרם יכלה מה שבידם, א"כ יאמר להם מצד זה שכך ראוי לנהוג, ואם אין בכך כלום, א"כ מה לי מה שהכל יתמהו ויסתכלו עליהם? (ואי"ז מצד שלא ייראו שבעים, שזהו פירושו הראשון).

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
רש"י בראשית פרשת מקץ פרק מב פסוק א
ולי נראה פשוטו למה תתראו, למה יהיו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אוכל בטרם שיכלה מה שבידכם.

מה איכפת לי' ליעקב מה יאמרו, ממנ"פ, אם ראוי הוא לבקש אוכל טרם יכלה מה שבידם, א"כ יאמר להם מצד זה שכך ראוי לנהוג, ואם אין בכך כלום, א"כ מה לי מה שהכל יתמהו ויסתכלו עליהם? (ואי"ז מצד שלא ייראו שבעים, שזהו פירושו הראשון).

 

ברש"י יש ג' מהלכים. הפשט האמצעי נדפס במוסגר. הערה. בכל מקרה, הפשט הראשון מצד שהרואים יבואו לבקש מהם אוכל, עיין שם בשפתי חכמים. הפשט השני מצד מה שכתבת במסוגר.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
ברש"י יש ג' מהלכים. הפשט האמצעי נמצא במוסגר. בכל מקרה, הפשט הראשון מצד שהרואים יבואו לבקש מהם אוכל עיין שם בשפתי חכמים. הפשט השני שלא כמו שאתה בעצמך כתבת במסוגר.
לא הבנתי כוונתך, אולי תבאר יותר.

לגבי הסוגריים, אכן חשבתי על כך שאולי זה תוספת ולא של רש"י. וכך אכן נראה ברמב"ן שציטט דברי רש"י בלי הפי' המוסגר.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
נדיב לב אמר:
ברש"י יש ג' מהלכים. הפשט האמצעי נמצא במוסגר. בכל מקרה, הפשט הראשון מצד שהרואים יבואו לבקש מהם אוכל עיין שם בשפתי חכמים. הפשט השני שלא כמו שאתה בעצמך כתבת במסוגר.
לא הבנתי כוונתך, אולי תבאר יותר.

לגבי הסוגריים, אכן חשבתי על כך שאולי זה תוספת ולא של רש"י.
 

אשוב, כתבת בסוגריים פשט ודחית אותו מכח שזה כבר הפשט הראשון ברש"י. ועל זה השבתי שאפשר לבאר פשט אחד ברש"י כמו שכתבת והפשט השני כמו שכתב השפתי חכמים שם המועתק לכאן.

שפתי חכמים שם
דאי אתם מראים עצמיכם בפניהם שאתם שבעים ויש לכם תבואה, כיון שהם קרובים שלנו אזי יבואו אלינו לבקש ליתן להם אוכל, לכך לכו וקנו אוכל כדי שיסברו שאין לנו אוכל, אבל באמת בזמן הזה היה להם אוכל וכו', ולפי זה תתראו הוא לשון שביעה:
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בלדד השוחי אמר:
נדיב לב אמר:
ברש"י יש ג' מהלכים. הפשט האמצעי נמצא במוסגר. בכל מקרה, הפשט הראשון מצד שהרואים יבואו לבקש מהם אוכל עיין שם בשפתי חכמים. הפשט השני שלא כמו שאתה בעצמך כתבת במסוגר.
לא הבנתי כוונתך, אולי תבאר יותר.

לגבי הסוגריים, אכן חשבתי על כך שאולי זה תוספת ולא של רש"י.

אשוב, כתבת בסוגריים פשט ודחתי מכח שזה כבר הפשט הראשון. ועל זה השבתי שאפשר לבאר פשט אחד ברש"י כמו שכתבת והפשט השני כמו שכתב השפתי חכמים שם המועתק לכאן.

שפתי חכמים על בראשית פרק מב פסוק א
דאי אתם מראים עצמיכם בפניהם שאתם שבעים ויש לכם תבואה, כיון שהם קרובים שלנו אזי יבואו אלינו לבקש ליתן להם אוכל, לכך לכו וקנו אוכל כדי שיסברו שאין לנו אוכל, אבל באמת בזמן הזה היה להם אוכל וכו', ולפי זה תתראו הוא לשון שביעה:
אי"ז משמע בלשונו, שהכל מתמיהים על עצם זה שאינכם מבקשים אוכל לפני שיכלה הקודם.
אני נוטה לחשוב, שזה אכן לא מדברי רש"י, גם כי הדברים תמוהים, וגם כפי שהוספתי לעיל שגם הרמב"ן אינו מצטט את זה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
נדיב לב אמר:
בלדד השוחי אמר:
לא הבנתי כוונתך, אולי תבאר יותר.

לגבי הסוגריים, אכן חשבתי על כך שאולי זה תוספת ולא של רש"י.

אשוב, כתבת בסוגריים פשט ודחתי מכח שזה כבר הפשט הראשון. ועל זה השבתי שאפשר לבאר פשט אחד ברש"י כמו שכתבת והפשט השני כמו שכתב השפתי חכמים שם המועתק לכאן.

שפתי חכמים על בראשית פרק מב פסוק א
דאי אתם מראים עצמיכם בפניהם שאתם שבעים ויש לכם תבואה, כיון שהם קרובים שלנו אזי יבואו אלינו לבקש ליתן להם אוכל, לכך לכו וקנו אוכל כדי שיסברו שאין לנו אוכל, אבל באמת בזמן הזה היה להם אוכל וכו', ולפי זה תתראו הוא לשון שביעה:
אי"ז משמע בלשונו, שהכל מתמיהים על עצם זה שאינכם מבקשים אוכל לפני שיכלה הקודם.
אני נוטה לחשוב, שזה אכן לא מדברי רש"י, גם כי הדברים תמוהים, וגם כפי שהוספתי לעיל שגם הרמב"ן אינו מצטט את זה.
 

לא הבנתי מה הסתבכת. ומש"כ לא משמע מלשונו. למי ועל מי לא משמע.
זה לא המצאה שלי זה פשט של השפתי חכמים. אתה הערת על הפשט הנוסף. ועל זה בעצמך השבת. וכעת שקבלת תשובה על הפשט הנוסף כפי שכתב השפ"ח, אתה קופץ לשאול על השפתי חכמים.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הש"ח מסביר את הפשט הראשון, מה הבעייתיות בזה שייראו שבעים (למרות שאיני מבין למה הוצרך לכך, בלא"ה מובן שאי"ז מדרך הארץ להיראות שבעים כשכולם שרויים ברעב).
הש"ח לא מתייחס לפשט השני, (וכך כל מפרשי רש"י כהרא"מ ועוד לא הביאוהו), ובפשט השני הזה גם א"א להסביר בדומה לש"ח, כי כתוב שם משהו אחר, שיעקב אינו מרוצה מזה שיהיו לתמהון בעיני העולם, בלי קשר לשבעים או לא, אלא כי זה מנהג תמוה לא לדאוג לאוכל בזמן, ובזה אני שואל ממנ"פ.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
הש"ח מסביר את הפשט הראשון, מה הבעייתיות בזה שייראו שבעים (למרות שאיני מבין למה הוצרך לכך, בלא"ה מובן שאי"ז מדרך הארץ להיראות שבעים כשכולם שרויים ברעב).
הש"ח לא מתייחס לפשט השני, (וכך כל מפרשי רש"י כהרא"מ ועוד לא הביאוהו), ובפשט השני הזה גם א"א להסביר בדומה לש"ח, כי כתוב שם משהו אחר, שיעקב אינו מרוצה מזה שיהיו לתמהון בעיני העולם, בלי קשר לשבעים או לא, אלא כי זה מנהג תמוה לא לדאוג לאוכל בזמן, ובזה אני שואל ממנ"פ.

מכובדי אני מסביר, ואתה מעיר בשגגה הפוך ממה שכתבתי. תקרא במתינות.
מה אתה שואל הרי הש"ח לא מתייחס לפשט השני?
הלא השפ"ח צוטט על הפשט הראשון אז מה הערתך.
בפשט השני "ברש"י", כתבתי שנשתמש עם מה שכתבת אתה בעצמך, שלא יאה להראות שבעים כשכולם שרויים ברעב או במילים פשטות למה להוציא לכול העולם את העיינים. וכך יסתדרו שני הפשטים כשני תירוצים שונים. בלי קשר למה שהערתי בהודעה הראשונה שדברים אלו באו בסוגריים.
מה עוד לא ברור.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בלדד השוחי אמר:
הש"ח מסביר את הפשט הראשון, מה הבעייתיות בזה שייראו שבעים (למרות שאיני מבין למה הוצרך לכך, בלא"ה מובן שאי"ז מדרך הארץ להיראות שבעים כשכולם שרויים ברעב).
הש"ח לא מתייחס לפשט השני, (וכך כל מפרשי רש"י כהרא"מ ועוד לא הביאוהו), ובפשט השני הזה גם א"א להסביר בדומה לש"ח, כי כתוב שם משהו אחר, שיעקב אינו מרוצה מזה שיהיו לתמהון בעיני העולם, בלי קשר לשבעים או לא, אלא כי זה מנהג תמוה לא לדאוג לאוכל בזמן, ובזה אני שואל ממנ"פ.

מכובדי אני מסביר, ואתה מעיר בשגגה הפוך ממה שכתבתי. תקרא במתינות.
מה אתה שואל הרי הש"ח לא מתייחס לפשט השני?
הלא השפ"ח צוטט על הפשט הראשון אז מה הערתך.
בפשט השני "ברש"י", כתבתי שנשתמש עם מה שכתבת אתה בעצמך, שלא יאה להראות שבעים כשכולם שרויים ברעב או במילים פשטות למה להוציא לכול העולם את העיינים. וכך יסתדרו שני הפשטים כשני תירוצים שונים. בלי קשר למה שהערתי בהודעה הראשונה שדברים אלו באו בסוגריים.
מה עוד לא ברור.
כתבתי לך שוב ושוב,
זה לא מה שכתוב ברש"י בפשט השני, תקרא את הרש"י בפנים ותראה שכתוב משהו אחר.

ואגב, דברי הש"ח תמוהים גם כי זה לא כמו לשון הגמ' שהוא מקור דברי רש"י, כי בגמ' כתוב (תענית דף י עמוד ב): אמר להם יעקב לבניו: אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יתקנאו בכם. ולמדו שם מזה שלא ינהג עידונין בעצמו, וזה בלי קשר שלא יבואו לבקש ממנו, עי"ש. (אמנם גם הרמב"ן פי' כן, אבל אי"ז הפשטות ברש"י).
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
נדיב לב אמר:
בלדד השוחי אמר:
הש"ח מסביר את הפשט הראשון, מה הבעייתיות בזה שייראו שבעים (למרות שאיני מבין למה הוצרך לכך, בלא"ה מובן שאי"ז מדרך הארץ להיראות שבעים כשכולם שרויים ברעב).
הש"ח לא מתייחס לפשט השני, (וכך כל מפרשי רש"י כהרא"מ ועוד לא הביאוהו), ובפשט השני הזה גם א"א להסביר בדומה לש"ח, כי כתוב שם משהו אחר, שיעקב אינו מרוצה מזה שיהיו לתמהון בעיני העולם, בלי קשר לשבעים או לא, אלא כי זה מנהג תמוה לא לדאוג לאוכל בזמן, ובזה אני שואל ממנ"פ.

מכובדי אני מסביר, ואתה מעיר בשגגה הפוך ממה שכתבתי. תקרא במתינות.
מה אתה שואל הרי הש"ח לא מתייחס לפשט השני?
הלא השפ"ח צוטט על הפשט הראשון אז מה הערתך.
בפשט השני "ברש"י", כתבתי שנשתמש עם מה שכתבת אתה בעצמך, שלא יאה להראות שבעים כשכולם שרויים ברעב או במילים פשטות למה להוציא לכול העולם את העיינים. וכך יסתדרו שני הפשטים כשני תירוצים שונים. בלי קשר למה שהערתי בהודעה הראשונה שדברים אלו באו בסוגריים.
מה עוד לא ברור.
כתבתי לך שוב ושוב,
זה לא מה שכתוב ברש"י בפשט השני,
תקרא את הרש"י בפנים ותראה שכתוב משהו אחר.


 


מכובדי זה מה שכתבת וד"ב. אולי כעת תבין. הלא כל מה שהפריע לך בהודעה הראשונה, שהפשט הזה הוא הפירוש הראשון. אבל לאחר שבפשט הראשון התפרש פירוש אחר כמש"כ השפ"ח, לא מובנית התעקשות מר. שבעצמו העלה הסבר זה בפשט השני אילולי זה היה הפשט הראשון.

בלדד השוחי אמר:
(ואי"ז מצד שלא ייראו שבעים בפני אחרים הרעבים, שזהו פירושו הראשון).

 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן כתבתי כך בפתיחת האשכול כדי שלא יתבלבל הקורא עם הפשט הידוע הראשון ברש"י, כי לא ציטטתי בפתיחת האשכול את הפשט הראשון, אבל כמובן שזה גם לא נכנס בלשון הפשט השני, וד"ב.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
אכן כתבתי כך בפתיחת האשכול כדי שלא יתבלבל הקורא עם הפשט הידוע הראשון ברש"י, כי לא ציטטתי בפתיחת האשכול את הפשט הראשון, אבל כמובן שזה גם לא נכנס בלשון הפשט השני, וד"ב.

ולמעשה בלבלת :) כט"ס.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
אפשר שפחד יעקב אבינו שכולם ילמדו מהם וכך יעלה המחיר במהרה, משא''כ אם לא יחכו עד שייגמר האוכל אין המחיר עולה, כי אין לחץ וביקוש מצד הקונים.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
אפשר שפחד יעקב אבינו שכולם ילמדו מהם וכך יעלה המחיר במהרה, משא''כ אם לא יחכו עד שייגמר האוכל אין המחיר עולה, כי אין לחץ וביקוש מצד הקונים.
פשט יפה, 
אבל הלשון משמע שהי' איכפ"ל עצם זה שיתמהו ויסתכלו עליהם.
 
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
לא עולה בדעתך שיעקב פשוט מלמד את בניו להמנע מלעשות דברים שתמוהים בעיני הרואים?
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יערב שיחי אמר:
לא עולה בדעתך שיעקב פשוט מלמד את בניו להמנע מלעשות דברים שתמוהים בעיני הרואים?
ראשית, לכך אני באמת חותר, האם אפשר ללמוד מכאן שצריך להתייחס ל'מה יאמרו', לא כמו שמקובל לומר על כל דבר: 'מה איכפת לך מה יאמרו, תעשה מה שצריך לעשות' ?

ב', בכל זאת אני חושב שכאן יש יותר חידוש, כי אם רואים שיעקב ידע שזה מתמיה בעיני כל העולם, דהיינו שהמבט הרגיל הוא כמו של כל העולם, הרי שידע שבדבר זה הוא וב"ב יחידאי הם בזה, וא"כ חייב להיות שטעם השינוי הוא משהו שקשור לאמונתם השונה והמיוחדת, כי אם לא למה באמת הם שונים בזה. ומסתבר א"כ, שהענין קשור לבטחון, שאין לדאוג דאגת מחר כל עוד יש מספיק אוכל בבית, ורק כשנצרכים באמת אז יש לדאוג לזה. וא"כ יש בזה חידוש, שאף בדבר שהוא מעיקרי אמונתם -בטחונם בה' וניהוגם בשלוה, ואולי אפי' הי' צד שאדרבה יבליטו את בטחונם בד' כדי לפרסם אמונתו, מ"מ גם בזה יש להזהר לא לעשות דברים תמוהים בעיני הרואים, וזהו חידוש יותר.


 
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
יערב שיחי אמר:
לא עולה בדעתך שיעקב פשוט מלמד את בניו להמנע מלעשות דברים שתמוהים בעיני הרואים?
ראשית, לכך אני באמת חותר, האם אפשר ללמוד מכאן שצריך להתייחס ל'מה יאמרו', לא כמו שמקובל לומר על כל דבר: 'מה איכפת לך מה יאמרו, תעשה מה שצריך לעשות' ?

ב', בכל זאת אני חושב שכאן יש יותר חידוש, כי אם רואים שיעקב ידע שזה מתמיה בעיני כל העולם, דהיינו שהמבט הרגיל הוא כמו של כל העולם, הרי שידע שבדבר זה הוא וב"ב יחידאי הם בזה, וא"כ חייב להיות שטעם השינוי הוא משהו שקשור לאמונתם השונה והמיוחדת, כי אם לא למה באמת הם שונים בזה. ומסתבר א"כ, שהענין קשור לבטחון, שאין לדאוג דאגת מחר כל עוד יש מספיק אוכל בבית, ורק כשנצרכים באמת אז יש לדאוג לזה. וא"כ יש בזה חידוש, שאף בדבר שהוא מעיקרי אמונתם -בטחונם בה' וניהוגם בשלוה, ואולי אפי' הי' צד שאדרבה יבליטו את בטחונם בד' כדי לפרסם אמונתו, מ"מ גם בזה יש להזהר לא לעשות דברים תמוהים בעיני הרואים, וזהו חידוש יותר.
דבריך ודברי הרב @יערב שיחי מוטעמים היטב בדברי רש"י,
ונראה לחדד כי בודאי כאשר צריך לעשות משהו ע"פ דין ויש מלעיגין או מתמיהין, כי אז אל יתבייש מהם.
והכא, אמר "למה" תתראו, שהוא לשון שאלה שאין כאן סיבה לבלוט בעיני הרואים או מצד תרעומת או מצד עין הרע או מצד קנאה או תמיהה והתפעלות, שכולם עניין אחד להם "להייות בולטים ומוגדרים" שזה דבר שפעמים צריך אותו אך זהו רק כשיש סיבה מוצדקת, אמנם כאן לא היתה סיבה מוצדקת לזה ולכן אמר בלשון שאלה "למה תתראו" ולא בלשון שלילה או ציווי חד משמעי האומר "לא תתראו".

 
 
חלק עליון תַחתִית