לימוד חכמות כלליות - איש נבון וחכם

אור החיים הקדוש כותב בפירוש
"איש נבון וחכם. לדעת אופן אוצרות התבואה לבל תרקב וזה מהתבונה. ואומרו וחכם שיודע כלליות החכמות לדעת חכמת התשבורת וההנדסה והמספר, והקדים נבון כי הוא דבר המעכב יותר כדי שתתקיים התבואה": (בראשית פרשת מקץ פרק מא פסוק לג)

 

כרקחות וטבחות לתורה וכדי לכבד את עם ה'. וענו ואמרו רק עם חכם וגו'. אבל לא כחכמה לעצמה. חכמה לעצמה - רק התורה.

יאירו שבעת הנרות. משום שבתורה שבעל פה נכלל שבע חכמות שבלי ידיעה בכל החכמות א״א לבא לכמה עיקרי תורה. כמו שיעורי כלאים ועוקצין וקדה״ח ועוד הרבה עניני שיעורים. וכל החכמות באו לשמש ולבאר אזהרות תורה שבכתב. וגם מי שיש לו עינים מוצא כל החכמות מרומז בתורה שבכתב. כמו שמצא ר׳ יהושע לכמה נחש מוליד כדאי׳ בבכורות פ״א. וכן כל פרטי המוסרים מרומז בתורה (כמש״כ בקדמת העמק השני בביאור מה שאמרו חז״ל אלו זכו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה ח״ת כו׳) והיינו שהזהיר הקב״ה שיהיו מאירים כח כל החכמות לפני המנורה שהוא נגד עיקר התורה. וע׳ מש״כ בס׳ שמות ל״ז י״ט:

שמות ל״ז י״ט: וכבר נתבאר ר״פ תצוה שהמנורה בכלל מרומז להאיר על חכמת התורה בפלפולה ש״ת והחקירה והעיון. והנה ששה קני מנורה עם הנר האמצעי הן המה שבע חכמות חיצוניות הטפלים לתורה. ושהתורה צריכה להם להתפרש בכל פרטי שיעורין וכדומה המגיע לבאור התורה. וע״ז מצויר. גביעים המורים על השקאה. שהתורה משקה בחכמות. והחכמות משקים הדעת לדעת ולהבין דקדוקי דבר ה׳. כדאיתא בכורות ד״ח שר׳ יהושע עמד ע״ד נפלא בחכמת הטבע ע״י דקדוקי תורה. והגביעים משוקדים ללמדנו שכ״ז אינו בא אלא ע״י שקידה. והלא ע״ז הציור אמר ה׳ לירמיה שראה מקל שקד לאמר כי שוקד אני וגו׳. ובאו שלשה גביעי׳ שההשקא׳ מועלת גם לידיעת התורה ודקדוקיה גם הנוגע למעשה המצות גם לכשרון ד״א והליכות עולם. חכמת אדם בעמל תורה תאיר דרכו על הארץ. אחר כ״ז יש לדעת כי יש איזה תועליות שבאה ע״י שקידה בחכמה מיוחדת דוקא לאותה חכמ׳ משבע חכמות ולא זולתה. וע״ז מרומז הלשון בקנה האחד המיוחד. ויש תועליות שבאים משקידה בחכמה לשם ידיעת התורה אשר אינם מיוחדים לאיזה חכמה וע״ז מרומז הלשון בקנה אחד. איזה דבר חכמה שהוא היא באה מכח המנורה שהיא מורה על כח התורה ולהאיר על ידיעתה כאמור. וענין ארבעה גביעים אלו שבאו בגוף המנורה לרמז לארבעה תועליות שבאו בשקידת התורה. להבין כפתור ופרח בגוף התורה ולהשכיל בשארי חכמות. ולהשכיל בעבודה. ולהשכיל בד״א:

רמ''א יו''ד רמו' ד': 
ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):
ובתשובתו אל המהרש''ל כתב שהוא עצמו למד את החכמות בשעות שאנשים אחרים הולכים לטייל.
 

כדאי לראות הקדמת נכד הגר"א (רי"מ סלונים) לספר 'איל משולש' של הגר"א על הנדסה.

עי' בהקדמת הנצי"ב להעמק שאלה על השאילתות שמבאר מתני' דסוף עוקצין וכו'.

מצורף הספר של אוקלידס אבי הגיאומטריה (שחי 300 שנה לפני הספירה) בהוצאת ר' ברוך משקלאב עם מבחר הסכמות מרבנים שונים.


הצג קובץ מצורף Hebrewbooks_org_42234.pdf